הפרטים הקטנים של היופי
הכתפיים והחזה שלה יצרו יחד תצוגה מרהיבה של חיבורים מקוערים. חשבתי לי על דיונות חול במדבר סהרה. ערימות חול שהרוח אוספת בקווים מעוגלים
היא ממהרת תמיד בבוקר ואני לא, אבל אני מתעורר לפניה. אני נשאר ער במיטה ועוקב אחריה. בינתיים, אני מפטפט. אין לה זמן לפתח שיחה, אבל היא מקשיבה. לפעמים היא שואלת שאלות, כמו הבוקר ששאלה אם הכתפיים שלה לא רחבות. ניצלה את הזמן שהיא מברישה את השיער ונשארה מולי בתחתונים. מצאתי שקערורית בכל צד, בין בסיס הצוואר והקימור של הכתף, ואמרתי שהלילה אמזוג שם יין.
אלמלא היתה לחוצה בזמן, היא היתה מטה את ראשה לצד שמאל בצורה שאני יודע שהיא אוהבת אותי. אין לה זמן אפילו להתמתח לאחור, חוץ אולי מהבוקר, שפתאום היא התמתחה לאחור וחייכה בערמומיות של מי שמודעת להשפעה. הכתפיים והחזה יצרו תצוגה מרהיבה של חיבורים מקוערים. חשבתי על דיונות חול במדבר סהרה. ערימות חול שהרוח אוספת בקווים מעוגלים. ותיארתי לעצמי שאם אניח עליה את הראש, אשאיר בה חותם של ראש. קשה היה להאמין באותו רגע, שהמראה הרך שלה מסוגל להתגבר על העובדה שאני מניח את ראשי.
ופתאום, עוד לפני הספקתי לענות בהרחבה על השאלה של הכתפיים, היא שאלה אם הפטמות שלה ורודות. הייתי חייב להגיד את האמת - שלא שמתי לב. נשאר לה עוד זמן קצר לקפה והיא התיישבה מולי לתצוגה, עדיין בתחתוניה. לגמה מהקפה לגימות מהירות וציפתה לתשובה מהירה.
אמרתי שאני האביר על הסוס החום, שרוצה להיות האביר על הסוס הוורוד-חום. הפעם היא דווקא שילחה את ראשה לצד שמאל. וכבר נעשה מאוחר בשבילה. עדיין נשארתי במיטה, והיא התלבשה במהירות וניגשה להיפרד ממני בנשיקה.
אמרתי לה שהיא האשה הוורודה-חומה שלי. אני מוכן להישבע שהיא הסמיקה בגוון של פטמות. מאז שאני מכיר אותה, אני מתמחה בפרטים הקטנים האלה של היופי.
הבלוג של סבסטיאן
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
