מדוזות ענק מתקיפות את חופי יפן

הבמאי סטיבן שפילברג שידרג את הפחד מכרישים בסרטו הבלתי נשכח "מלתעות" בשנות השבעים ומאז אנשי קולנוע רבים מחפשים את היצור הבא שיפחיד אתכם מתחת למים. אם אתם מכירים במקרה מפיק הוליוודי המחפש רעיון לסרט אימה עתידי, כדאי שתכוונו אותו לחופי ארץ השמש העולה. מאז חודש יולי האחרון, להקות של מדוזות ענק החלו להופיע בקרבת חופי יפן כשהן נקשרות לרשתות הדייג וקורעות אותן. המטרד החדש מאלץ את הדייגים המקומיים לבזבז שעות ארוכות במאמץ להפטר מהמדוזות, רגע לפני שיחלו במסעם חזרה ליבשה עם שלל דגים מועט ביותר.

דייגים יפנים אובדי עצות מול מתקפת המדוזות. (צילום: איי-פי)

נציגים של קהילות דייגים ברחבי המדינה התאספו בטוקיו ביום חמישי האחרון, בתקווה למצוא פתרונות למטרד המדוזות, שכבר הספיק להתפשט מהים ביפן לחופי האוקיינוס השקט. "זוהי בעיה איומה, הם מזכירים יצורים מהחלל החיצון", כך מסר לסוכנות הידיעות רויטרס, נוריוקי קאני מאיגוד הדייגים בעיר טיומוה, צפונית לטוקיו. כרגע אין נתונים רשמיים על מימדי התופעה, אך קאני מוסיף כי הנזקים הכלכליים הם ברורים. "כשרשתות הדייג שלך מלאות עד אפס מקום במדוזות, כמובן שלא נותר מקום לדגים".

על מנת להפטר מהמדוזות, נאלצים הדייגים לבלות שעות רבות בנקיון רשתות הדייג, דבר המאריך את שהותם בים משעות ספורות עד לעשר שעות מתישות, בזמן שדגים יקרי ערך נמחצים תחת כובד משקלן של המדוזות או מורעלים מהן.

מדוזת ענק טיפוסית מסוגלת להוות תחרות לשחקן כדורסל ביורוליג, כשאורכה הממוצע מגיע עד לשני מטרים ולמשקל של עד 200 קילוגרם. אל תתנו לגודל המרשים להטעות אתכם. מסתבר כי המדוזות אינן רעילות דיין בכדי לגרום לנזק משמעותי לבני האדם. הדייגים היפנים, שגם כך מתוסכלים ממגיפת חסרי החוליות, מעדיפים לנקוט באמצעי בטיחות בדמות ביגוד ומשקפי מגן, על מנת להמנע מעקיצות במהלך הטיפול במדוזות החלקלקות.

כרגע הנסתר רב על הנגלה בכל הנוגע למקור אוכלוסיית המדוזות הענקיות והריכוז הגדול נמצא בימה של יפן. חוקרים מהמכון למחקר שטחי הדייג בניגאטה, משערים כי מדוזות הענק נסחפו בזרמי הים לעבר יפן, לאחר שהתרבו במימיהן הטריטוריאליים של דרום קוריאה וסין.

המדוזות לא מותירות מקום לדגים ברשת. (צילום: איי-פי)

יפן המעוניינת לבדוק תיאוריה זו בשיתוף עם שתי המדינות, אך כשהיחסים בינה לבין שכנותיה נמצאים בשפל המדרגה, כנראה שבטוקיו מעדיפים בשלב זה להמנע מהטלת האשמה על אחת מהמדינות השכנות וינקטו בעמדה ניטרלית.

"זה לא משנה מהיכן המדוזות מגיעות, אנחנו רוצים לצמצם את מימדי הנזק לתעשיית הדייג". זינוקים כה חדים בגידול באוכלוסיית המדוזות כבר התחרשו בעבר בסוף שנות החמישים, אך ההתפרצויות העקביות ב-2002 ו-2003, גרמו לממשלת יפן לחפש אחר הסיבות להתפרצויות ולפתרונות אפשריים להתמודדות עם התופעה. מדענים סבורים כי להתחממות הגלובלית יש השפעה על כך.

המדוזות נסחפות דרך החורים ברשת על ידי זרמי הים, בזמן שדגים אחרים נוטים להבחין ברשתות ושוחים לצידן, ובסופו של דבר הן נלכדות ברשתות. מספר דייגים הצליחו להלחם נגד הפולשים המבחילים על ידי יצירת רשתות עם חורים גדולים מהרגיל. "באמצעות שינוי שיטות הדייג שלנו, הבטחנו לעצמנו בין 80 ל- 90 אחוזים מהשלל שנתפס", מציין דייג בשם מסאטושי קורומה. לדבריו כבר הספיק למצוא במרוצת השנים יותר מ-3,000 מדוזות שנלכדו ברשתות הדייג שלו.

גורמים רשמיים ביפן מסרו כי הם מתכוונים להקים מערכת חיזוי מיוחדת, שתאפשר לדייגים להערך למתקפה האלימה הבאה של מדוזות הענק. גם הדייגים בדרום קוריאה סובלים ממזל ביש דומה, אך סין, שבה מדוזות הענק נחשבות למעדן ומוגשות מיובשות ברוטב שמן שומשום, לא התייחסה לתופעה כבעיה מרכזית והמשיכה בחיי השיגרה.

האם למדוזות המתות אין כל תועלת מחוץ לים? לטענת המשתתפים בכנס, היה נסיון להשתמש במדוזות כמזון לסרטנים הגדלים בחוות גידול או כדשן חקלאי. לעומתם, תושבים הגרים בקרבת שפת הים ביפן, מיהרו לנצל את מתקפת המדוזות על מנת לגרוף רווחים מהירים ופיתחו תבשילים מקוריים מיצורי הענק, אך מסיבה כלשהי, המתכונים לא זכו להצלחה גדולה.