ג'וני נגד ג'ק - מהקרב הזה אף אחד לא ייצא על הרגליים

לו היה עדיין חי, סביר להניח כי ליום הולדתו ה-155 (שחל בשנה שעברה), לא היה יכול ג'ק דניאלס לבקש מתנה טובה יותר מאשר קיבל. למעשה, אפשר לדמיין כי הישיש נמוך הקומה (1.58 ס"מ) מקנטקי היה פותח את יום הולדתו בהתרווחות נוחה על כורסת מנהלים העשויה מעור, תוך שהוא פורס לעצמו פרוסה של לחם תירס ומוזג לעצמו כוסית של סינגל בארל (Single Barrel) - אחד מהמעניינים שבסוגי הוויסקי של ג'ק, שכל בקבוק שלו ממולא מחבית אחת, ידועה וממוספרת. לבסוף, היה ג'ק מניח לפניו טבלת השוואה של מכירות מותגי הוויסקי המובילים בעולם, ומחייך מתחת לשפמו.

ג'וני נגד ג'ק - סקוטי נגד אמריקני

החיוך של ג'ק היה נובע מכך שהחל משנת 2005 "ג'ק דניאלס Old No. 7" הוא מותג הוויסקי הנמכר ביותר בעולם, תוך שהוא עוקף את מתחרו הסקוטי גו'ני ווקר, הנושא את התווית האדומה. ואולי היה ג'נטלמן ג'ק בוחר דווקא למזוג לעצמו לו לא את ה"סינגל" כי אם את Old No. 7 - הוויסקי אשר הביא למותג ג'ק דניאלס את התהילה.

ג'ק דניאלס - לזקק וויסקי מגיל 11

הפרופיל המוכר כל כך של מר דניאלס, מציג דמות של ג'נטלמן דרום אמריקני בעל ארשת מכובדת, החובש מגבעת והעוטה לפניו שפם עבות וזקנקנן, אבל את אחד הדברים המעניינים הקשורים במותג יש לייחס דווקא לימי צעירותו של מר דניאלס, שכבר בגיל 7, כשעוד קראו לו רק "ג'ק" או אולי "ג'קי", החליט לעזור בכלכלתה של משפחתו המיותמת מהורים ומרובת הילדים (13 במספר) והחל לעבוד במזקקת הוויסקי של מטיף נוצרי בשם דן קול.

בגיל 11 הפך לשותף מלא בעסק, וב-1863, והוא בגיל מצוות בלבד, הפך ג'ק לבעליה הרשמיים של המזקקה. ג'ק זיקק את הוויסקי שלו מתירס, שיפון ושעורה מונבטת, ואת התזקיק בחר לסנן, בשונה מהנהוג בקרב הבורבונים אשר יוצרו באותה תקופה, דרך פחם מעץ מייפל (אדר). למעשה בוצע ההליך באופן בו הכניסו שכבה עבה וצפופה של פחם למיכל ענק שאליו שפכו את הוויסקי. התהליך – חלחול איטי של הנוזל דרך שכבת הפחם לווה בספיחת רעלים וטעמים אגרסיביים של הוויסקי והגיע לתוצר טהור וחלק. בכדי לדאוג לאספקה שוטפת של מים איכותיים, בחר ג'ק להעביר את המזקקה לעיירה לינצ'בורג בטנסי, בה שוכן מעיין המספק מים נקיים מברזל וסיד, השומרים על טמפרטורה קבועה של 13 מעלות צלסיוס, להקימה מסביב למעיין ולהשתמש במימיו. מזקקת ג'ק דניאלס היתה למעשה הראשונה אשר זכתה לאישור רשמי של ממשלת ארה"ב לייצור וויסקי בשטחי המדינה, בשנות ה-60 של המאה ה-19.

וויסקי או בורבון?

אנשי ג'ק דניאלס מתעקשים כי המשקה, למרות שמבוסס בעיקרו על תירס, כיתר ה"בורבונים", אינו משתייך למשפחה זו וכי הקטגוריה לה הוא שייך מיוחדת ונקראת "וויסקי טנסי". המשמעות המתחייבת מתואר זה היא כי הוויסקי חייב להיות מיוצר בטנסי וחייב גם לעבור לפחות סינון אחד דרך פחם מעץ אדר. ה"בורבון", רק להזכיר, הינו הגירסא האמריקאית לוויסקי הסקוטי, אלא שבמקום שהמשקה יהיה מבוסס על שעורה, הוא מבוסס על תירס (לפחות 51%). למה? כי בארה"ב יש המון תירס – מספיק בכדי להקצות חלק ממנו לייצור מזון, כגון לחם, וחלקו לייצור משקה, ועדיף אלכוהולי. "וויסקי טנסי", למעט העובדה כי הוא מיוצר בטנסי, מיוצר באופן דומה לבורבון, למעט אותו סינון סופי בפחם עץ האדר. תוכלו אפוא לכנותו "בן דוד" של הבורבון, תוכלו להסיק שהמדובר בלא יותר מאשר אקט מתחכם של בידול. בכל מקרה - "וויסקי טנסי" זכה להגדרה משלו.

למרות שלג'ק מגוון סוגי וויסקי, בארץ ניתן למצוא רק שני סוגים של הוויסקי המתקתק: "Jack Daniel's Old No. 7" – הבלנד הנמכר ביותר של המותג, אשר הצעיר במרכיביו מיושן במשך 4 שנים ואחוז האלכוהול בו 40%, ו- Gentleman Jack, העובר תהליך סינון כפול שהופך אותו למעודן ורך יותר לשתיה (גם 40%. אלכוהול). את היתר כדאי לחפש בחו"ל.

אנקדוטה אירונית לסיום

הסיפור סביב פטירתו של ג'ק, אירוני ככל שסיפור על מוות יכול להיות, אף הוא כרוך במשקה שכה אהב - ב-1905, בהיותו בגלופין, היה ג'ק משוכנע כי אחיינו מנסה למכור את המתכון היסודי להכנת הוויסקי לזרים. ג'ק חש אל מישרדו וניסה לפתוח את הכספת בכדי לוודא כי המתכונים עודם שם, אך בשל שיכרותו שכח את הקוד הסודי ובעט בכספת בזעם. מעוצמת הבעיטה נשברה בוהן רגלו ,ושטף הדם שנוצר, ואשר לא טופל כראוי, הפך לנמק שהוביל למותו של מר דניאלס, 6 שנים מאוחר יותר.