לטוס 16 שעות בשביל בליינד דייט

גם אם כבר שולטים מצוין בשפת המקום, יותר קל לחזר בעברית, אחרי מישהו או מישהי שבאים מאותו רקע, שמכיר את אותם השירים ויודע לדקלם את המערכונים של הגשש

שרית פרקולפורסם: 30.01.06 , 16:19

כמו הרבה אנשים, גם יסמין, ישראלית בת 20, היתה ספקנית לגבי היכרויות באינטרנט. למרות גילה הצעיר, כבר הצליחה לצבור כמה נסיונות כושלים בעבר. בראם, יהודי בן 26 מקנדה, החליט שהאינטרנט הוא המקום האידיאלי להכיר בחורות יהודיות. "תמיד רציתי לבקר בישראל, לכן חשבתי שאוכל למצוא בחורה ישראלית חמודה ולהתחיל במערכת יחסי ידידות", מספר בראם. הוא הצטרף ל-JDate, נתקל בפרופיל של יסמין - ובינגו!

יסמין ובראם דיברו שעות על גבי שעות, כמעט שמונה שעות ביום, במשך חצי שנה. "הרגשתי שאני מתאהב בה דרך האינטרנט", הוא אומר. "לא יכולתי להאמין... כל הזמן הזה שוחחתי עם בחורות ולא מצאתי אהבה, ועכשיו, דווקא כשחיפשתי רק ידידה, היא הופיעה?"

בתום השבועיים, הם התקשו להיפרד

לדברי בראם, מצא את עצמו ממהר כל יום מהעבודה הביתה, כדי להעביר שש-שמונה שעות של שיחה עם יסמין באינטרנט. כעבור חצי שנה אינטנסיבית כזאת, החליטה יסמין לטוס לקנדה כדי לפגוש את בראם. נלוו להחלטה חששות לא מעטים. אחרי הכל, זה היה כרוך בטיסה של 16 שעות. אבל הנחיתה של יסמין היתה רכה מאוד. בראם מספר שברגע הראשון שהוא ראה אותה, הוא ידע שהיא האחת בשבילו, ואילו יסמין מספרת על המשך של השבועיים הכי מקסימים שאי פעם היו לה.

בתום השבועיים, הם התקשו להיפרד זה מזו. "הדמעות של בראם גרמו לי להחליט להישאר איתו בקנדה", מספרת יסמין. לאחר כמה שבועות הגיעה גם הצעת נישואים רשמית, ומובן שיסמין נעתרה. החתונה נערכה בארץ, ב-18.8.2004.

הסיפור המשמח של יסמין ובראם בהחלט אינו יוצא דופן. האינטרנט, שדכן טכנולוגי שובב, שולח זרועות ארוכות ומאפשר להכיר אנשים מרחבי העולם. אתרי ההיכרויות, ובמיוחד אלה הפונים למגזרים מסוימים, מקלים מאוד על פנויים ופנויות למצוא את הנפש התאומה שלהם - גם אם זה מעבר לים.

למעשה, האינטרנט מאפשר לדלג על פני גבולות בינלאומיים, לפסוח על פני הבדלי השעות, ולגמוא וירטואלית עשרות אלפי קילומטרים בחיפוש אחר האהבה. ישראלים היושבים בחו"ל, בין אם זה בגלל עבודה, לימודים, טיול או סתם בחירה, אינם מחויבים לוותר על האפשרות למצוא אהבה ולהקים משפחה כדת משה וישראל. גם אם כבר שולטים מצוין בשפת המקום, אין ספק שהרבה יותר קל לחזר בעברית, אחרי מישהו או מישהי שבאים מאותו רקע, מאותה תרבות, בן לאותה דת. מישהו שמכיר את אותם השירים, שירת בצה"ל ויודע לדקלם את המערכונים של הגשש. שלא לדבר על הרצון בהקמת משפחה יהודית (אפילו כדי לשמח את ההורים שנשארו שבארץ). ואין כמו אתרי ההיכרויות הישראלים, ובראשם JDate, בהיותו בינלאומי באופן מוכרז, כדי לשמש זירת מפגשים פוריה ליהודים בכלל ולישראלים בפרט, בתפוצות השונות.

קחו, למשל, את אורי, בן 36, שמתגורר בברוקלין, ניו-יורק. אורי נרשם לאתר ההיכרויות קופידון סתם כדי להכיר אנשים חדשים וליצור קשרים. הוא מצא שם את שרון, בת 30, ושלח לה את מספר הטלפון שלו, בצירוף תמונה. הכרטיס מצא חן בעיניה, וכנראה גם התמונה, שכן היא שיגרה אליו בהודעה חוזרת את מספר הטלפון שלה. כעבור יום-יומיים, הגיעה שיחת טלפון מברוקלין. הם דיברו שעה, אולי יותר, האוקיאנוס לא הפריע בדרכה של ההתוודעות ההדדית, והם החליטו לשמור על קשר.

"לא האמנתי שזה יצליח", מספרת שרון. "אחרי הכל, אורי בארצות-הברית, ואני בישראל. לכן לא ייחסתי לכך יותר מדי חשיבות". אבל אורי התמיד והתעקש, הם צברו מיילים רבים דרך הטלפון והחליפו תמונות רבות באימייל. בהדרגה, כפי שקורה לעיתים די קרובות בעידן האינטרנט, הם התאהבו ממש. "התחלנו להרגיש שמצאנו את החצי השני שלנו - בלי שבעצם התראינו", הם מספרים.

הזמנה לחופשה בדיסני-וורלד, פלורידה

הרומן הטראנס-אטלנטי נמשך כארבעה חודשים, בטלפון ובאימייל. כעבור חודש וחצי, אורי הזמין את שרון לחופשה בדיסני-וורלד, פלורידה. "לא חשבתי שהוא רציני, אבל לאחר שכנועים לא מעטים החלטתי שהבחור רציני ונעניתי להצעה", נזכרת שרון. "כשבוע לפני הטיסה נפגשנו, אמי ואני, עם אחותו של אורי, שמתגוררת בארץ, והיה מדהים. נפגשנו שוב יום לפני הטיסה, אני והוריי ואחותו של אורי ומשפחתה. הגעתי לארה"ב ב-14.10.02, ובשדה התעופה היתה פגישתנו הראשונה. מאז האהבה פורחת עוד יותר". שרון ואורי התחתנו בברוקלין, ב-27.02.2003.

יש עוד הרבה מאוד סיפורים כאלה, של ישראלים שהצליחו ליצור קשר, דרך אתרי ההיכרויות באינטרנט, עם ישראלים אחרים הממוקמים בחו"ל. נוסף על תחושת ההשתייכות הנושבת מהאתרים הישראלים, יש אפשרות להכיר אנשים חדשים, לדבר איתם בצ'ט אונליין, ומי יודע באמת, אולי גם להתאהב.