"הנאצים התחילו כנורמליים, זה מה שמפחיד"
עשרות צעירים מרחבי אירופה השתתפו באירוע שנערך בפרלמנטו הגרמני לציון יום הזיכרון לשואה. "יש בגרמניה נטיה לחשוב על הנאצים כעל מפלצות", סיפרה אחת הצעירות ל-ynet, "אבל זה המוצא הקל, כי כך אנחנו מרחיקים את עצמנו מהם, עוצמים את העיניים"
"אנו זוכרים את הקורבנות בענווה וכאב, ומבטיחים לכבד ולשמר את החירות לה זכאי כל אדם ואדם. הניאו-נאצים עדיין פעילים, אבל אני יכול לומר שאין עילה להיבהל כל עוד אתם, כולנו, נישאר עירניים", כך הבטיח ארנסט קרמר בן ה-93, שנשלח על ידי הנאצים למחנה הריכוז בוכנוואלד ב-1938 אך הצליח לברוח מגרמניה לארצות הברית עוד לפני פרוץ המלחמה.
קרמר נאם באירוע שנערך בסוף השבוע בפרלמנט הגרמני, לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. לנאום האזינו בין היתר גם 60 צעירים, בשנות ה-20 וה-30 לחייהם מגרמניה, צרפת ופולין שהשתתפו בתוכנית מיוחדת להנצחת השואה, אחת מני רבות המתקיימת בחסות הפרלמנט. זוהי השנה התשיעית שהבונדסטג מזמין לציון יום השואה, צעירים אירופים המתנדבים בפרויקטים ויוזמות הקשורים לתקופת הנאצים או פועלים נגד קבוצות ימין קיצוני, שנאת זרים וגזענות.
"יש בגרמניה נטיה לחשוב על הנאצים כעל מפלצות", סיפרה ל-ynet אנדראה קראמפ בשיחת טלפון מברלין. "אבל זה המוצא הקל, כי כך אנחנו מרחיקים את עצמנו מהם, עוצמים את העיניים. זה מאוד פשוט לתייג את כל הנאצים כרעים מושלמים, אבל אם קצת מעמיקים מגלים שהם היו אנשים רגילים לגמרי. אם מוחקים לרגע את כל הדברים הרעים, הם היו אנשים נורמליים וזה מה שמפחיד".
חלק מהתוכנית השנה נערכה באתר הזיכרון של מחנה הריכוז לנשים רבנסברוק, לא הרחק מברלין. מאיה זווייטס, סטודנטית להוראה מפולין, נזכרת בתמונות שהיא וידידיה ראו במחנה, ותארו את החיים הבנאליים כמעט של השומרות במקום. "הם אכלו, נהנו, עשו סקס, אהבו – ובערב הם היו חיות אלימות...".
"מה שגילינו בתוכנית, זה שהאנשים לא השתנו בזמן הנאצים; הנורמליות היא זו שהשתנתה", אומרת קראמפ. "היה תהליך איטי של שינוי בחברה. הם יכולים היו להמשיך ולקנות בחנות של היהודי שהיו רגילים לה, אבל הם החליטו לקבל ולא להתמרד.
"בדיוק בנקודה הזו צריך לשאול את השאלה – האם זה יכול לקרות שוב? זה מפחיד. ההשלכות של השינוי הזה. כאדם, צריך לספר לכל מי שאפשר מה היה וללמוד מזה. להיות מודעים לחשיבות הרבה של החלטות אישיות".
יחד עם קראמפ וזווייטס נטל חלק בתוכנית גם קלימנס פטריק מאוסטריה, שהמיר את שירותו הצבאי בעבודה כמנהלן באתר הזיכרון של מחנה ההשמדה דכאו. "בחרתי להשתתף בתוכנית כי רציתי ללמוד ולדעת יותר על התקופה ההיא. רציתי לעשות את חלקי ולהעביר את הידע לדורות הבאים, כמה שזה נשמע קצת נדוש", סיפר ל-ynet.
"בבית הספר מלמדים על השואה אז ידעתי מה שכולם יודעים. ידענו את העובדות ההיסטוריות – בזה מתמקדים בבית הספר, בעובדות ומספרים – אבל לא היה זמן לרדת לעומק. לא היה זמן לחשוב על הקורבנות".
"הנושא של השואה נלמד באופן רחב בבתי הספר בגרמניה", הסבירה קראמפ. "אבל זה גם תלוי במורים כמובן. בגרמניה ובאוסטריה יודעים אולי יותר מבמקומות אחרים. הנושא של האשמה, של ההורים והסבים - מדברים על זה לא מעט וזה מאוד רגיש".
השיחה גולשת לנושא הכחשת השואה, כמו דבריו של נשיא איראן על מחיקת ישראל מהמפה. פטריק נשאל לדעתו על החוק האוסר הכחשת שואה במולדתו ומה היה עושה לו היה פוגש בהיסטוריון דייויד אירווינג, שממתין שם למשפטו בשל כך. פטריק נבוך. "הייתי מנסה לשכנע אותו, לדבר איתו. אולי הייתי לוקח אותו לדכאו. זה מפתיע אותי מאוד כי הוא אמור להיות איש מלומד".
קראמפ עובדת בארגון המנהל מספר אתרי זיכרון לשואה ברחבי גרמניה. "אנו יוצרים קשר עם בתי ספר כדי ללמד אותם יותר מהנתונים והעובדות. אנו רוצים להביא להם שמות וסיפורים אישיים של המשפחות", היא מספרת.
ומה עושים לגבי תלמידים - וכאלה בוודאי קיימים - אשר אטומים לחלוטין כלפי הנושא? "אם אתה בא פתוח זה משנה בהחלט, אבל יש גם תגובת נגד. יש אנשים שלא רוצים לשמוע ולהאמין. זה לא עוזר אם הם יבואו. יהיה קשה לשכנע אותם", מסבירה קראמפ.
כשהיא נשאלת על הכחשת שואה והטענה שמדינת ישראל היא הערבות הטובה ביותר נגד התופעה, היא מסכימה. "אני חושבת שישראל חזקה היא אכן ההגנה הטובה ביותר נגד שואה. סוף סוף יש לכם נקודה בה אתם יכולים להתיישב".
טקסים בכל רחבי העולם
צילום: רויטרס
מומלצים
