את מגדלת ילדים? זה הופך אותך לחכמה יותר

האימהות הופכת אותנו לנשים חכמות יותר, כך כותבת העיתונאית החוקרת קתרין אליסון בספרה הנושא את אותו השם: "The Mommy Brain: How Motherhood Makes Us Smarter" (מוח של אמא: כיצד אימהות הופכת אותנו לחכמות יותר), הוצ' Basic Books.

"העבודה של אמא", נכתב בספר, "הטיפוח הבלתי פוסק, ביצוע אלף ואחד דברים בבת אחת באין ברירה, והדרישות הנפשיות, בשילוב שינויים הורמונליים רבי עוצמה ושטף של חוויות תחושתיות, יכולים לעצב את המוח מחדש. כל זה חונן את הנשים במוח יעיל יותר, מהיר תפיסה וגמיש יותר. או כפי שמדען אחד להתפתחות המוח ניסח זאת, אימהות זו מהפכה למוח".

העדויות הולכות ומצטברות. שני חוקרי מוח בווירג'יניה מצאו שלאחר שעכברות מעבדה העמידו צאצאים, לקח להן רק 70 שניות לתפוס ארוחת צרצרים – במקום חמש דקות בעודן בתולות. עכברות אמהות יכלו למצוא דגני בוקר במבוך מהר יותר מחברותיהן נטולות הילדים. חוקרים באנגליה אומרים שאמהות קופות הופכות לחכמות יותר לאחר שהן מעמידות צאצאים.

חוקרים מצאו שבמוחות של עכברות אמהות היתה צמיחה מוגברת של דנדריטים, החלק שקולט מידע בתאי העצב והכרחי ללמידה חדשה, לעומת מוחן של העכברות נטולות הצאצאים. הם גם מצאו שמיד לאחר הלידה היכולת הקוגניטיבית של העכברות, ובעיקר הזיכרון והלמידה, התעצמה מאוד, והיתרון הזה נמשך עד שהעכברות הגיעו לגיל הזהב והפסיקו להתרבות. או במילים פשוטות יותר, הנתיבים העצביים במוחן של האמהות עברו מיפוי ותכנות מחדש על-ידי חוויית ההריון והאימהות.

המוח לא נפלט עם השלייה

וזה גם עובד אצל בני-אדם. למשל, כשחוקרים ראיינו 29 אמהות טריות 6-8 שבועות לאחר הלידה, וביקשו מהם לדרג כיצד הן השתנו, הנשים דיווחו בין היתר על עלייה משמעותית ביכולת שלהן לבצע מספר משימות בו-זמנית. אמא אחת לתינוק בן שנה וחצי מספרת שהיא יכולה להיניק, לבשל ארוחת ערב, לסדר שולחן ולכבס, בבת אחת.

הספר תופס אותי בזמן מצוין. כבר מזמן לא חשבתי שאני חכמה. למעשה השלמתי עם האמונה הרווחת שחלק ניכר מהמוח שלי נפלט החוצה יחד עם השלייה בחדר הלידה. ואני לא לבד. מחקרים מראים שרוב הנשים הפנימו את המיתוס שהריון וגידול ילדים מדרדרים את היכולות המנטליות והאינטליגנציה שלהן לגובה הדשא.

למעשה, זהו מיתוס כל-כך נפוץ, שכאשר אתר אינטרנט סאטירי פרסם מחקר מפוברק, שהראה כי אמהות מאבדות נקודות במבחני איי.קיו לאחר לידת ילדן הראשון, מהדורות חדשות מיהרו לדווח על כך. וכאשר חוקרים הראו לצופים סרטי וידאו של נשים במקומות עבודה שונים – אותן נשים, אותה עבודה, אבל בחלק מהסצינות לחלק מהנשים היתה "בטן" מדומה – הנשים ה"הרות" דורגו לפתע כפחות כשירות ומוכשרות לקידום.

שילוב דינמי של אהבה, גנים, הורמונים ואימון

והנה באה קתרין אליסון, עיתונאית חוקרת, זוכת פרס פוליצר ואמא לשניים, שדחתה את האמהות עד גיל 38 מתוך חשש עמוק לחייה האינטלקטואליים, וטוענת בספרה כי קיימות ראיות מדעיות רבות לכך שאימהות דווקא יכולה לשפר את המוח האימהי בדרכים רבות, מפתיעות ומהותיות.

לדבריה, למרות הזמן הרב שנשים מבלות באיסוף קוביות לגו מהרצפה וניגוב טוסיקים, חוויית הלידה וגידול ילדים – הכוללת שילוב דינמי של אהבה, גנים, הורמונים ואימון – יכולה לגרות ולהעשיר את המוח, ולמעשה לגרום בו שינויים ממשיים וכנראה גם ארוכי טווח. או במילים אחרות, האימהות מכריחה את המוח הנשי לעבוד בצורה יעילה יותר, מה שהופך אותנו,

האמהות, לחכמות יותר.

בין היתר מסבירה אליסון כי כל הגירויים שתינוקות מספקים למוח, ובהמשך הצורך לענות על צורכיהם המשתנים ככל שהם גדלים, מציבים בפני המוח האימהי

אתגרים פיזיולוגיים, מנטליים, מכניים – 49 קטסטרופות שצריך לטפל בהן בו זמנית – ללא הרף. אתגרים חדשים מספקים למוח פעילות בריאה. ילדים גורמים לנו לאמץ את המוח בקביעות, בדיוק כמו שיעור ביפנית, אלא שכאן אי אפשר לצאת להפסקה. כל דבר שמאלץ אותנו לנסות משהו חדש, מוסיף עוד קמט לתאים האפורים. ואין הרבה אירועים בחיים שמאתגרים את המשאבים המנטליים ללא הרף כמו גידול ילדים.

חשיבה ספונטנית

מתברר, למשל, שהמשימה להסביר משהו לילד יכולה לעזור למבוגר לחשוב בצורה יצירתית יותר. כאשר ג'יימס דילון, פסיכולוג מג'ורג'יה, ביקש לברר עם הורים ומורים מה הרוויחו מהמגע הקרוב עם ילדים, ל-11% מההורים ו-47% מהמורים היו סיפורים שדילן הגדיר כ"גמישות קוגניטיבית", או היכולת לחשוב על דברים בדרכים חדשות, דבר שהמרואיינים עצמם הגדירו כתהליך של "להיות חכם יותר". לעתים קרובות משמעות הדבר היא שאתה מתחיל לחשוב בצורה יותר ספונטנית, תהליך שמתחיל אצל הרבה אמהות בנקודה בה הן חייבות להבין כיצד לגרום לתינוקן להפסיק לבכות.

הרעיון לכתיבת הספר נולד אצל אליסון מתוך חוויות אישיות. בהיותה כתבת בברזיל, כמה שבועות לאחר לידת בנה בכורה, היא חלמה שחייזרים נחתו בסביבתה אך היא נשארה בביתה, לא מסוגלת להחליט האם יש כאן סיפור. בספרה המתוחקר היטב, ה"חוכמה" אינה היכולת לחשב בראש שורש מרובע של איקס בריבוע, אלא "בינה" שמיתרגמת לתפיסה מחודדת, יעילות, גמישות, מוטיבציה וכישורים חברתיים (או "אינטליגנציה רגשית").

כשהיא מקדישה פרק לכל אחת מהתכונות הללו, מגוללת אליסון את המחקרים הרבים ההולכים ומצטברים בתחום מדעי המוח (בעיקר בעכברים וקופים) התומכים בתיאוריה שלה, מחקרים התנהגותיים בבני-אדם, ראיונות עם אנשי מקצוע ואנקדוטות מחייה האישיים ומראיונות רבים עם אמהות בתפקידים שונים.