מחדל: מפעילי המעבורת ידעו שהיא טבעה - ולא סיפרו

גילויים חדשים בפרשת טביעת המעבורת: חשד כבד כי החברה שהפעילה את הקו, "סלאם תחבורה ימית", ידעה על האסון אך במשך שעות ארוכות לא הודיעה על כך לשלטונות מצרים.

דובר ממשלת מצרים אמר הלילה (ד') שחברת הספנות לא הודיעה לגורמים הממשל הרלוונטיים על מצב החירום. סולימן עוואד אמר שלממשלה נודע על האסון רק כשש שעות לאחר שהמעבורת טבעה. הדבר גרם לעיכוב הגדול בשיגור משלחות החיפוש וההצלה, ועולה בקנה אחד עם עדויות הניצולים על השעות הרבות שנקפו עד שחולצו.

עוד בפרשה:

• קרובי המשפחה הזועמים פשטו על משרדי החברה
• המעבורת המצרית: עוד 60 חולצו, 700 נעדרים
• ניצולי המעבורת: חיינו - הזולים ביותר בעולם
  

עוואד גילה כי לממשלה נודע שהמעבורת "סלאם בוקאצ'יו 98" נמצאת בסכנה בשעה 7 בבוקר (ביום שישי); 45 דקות לאחר מכן התקבלה ההודעה לפיה יש חשש כבד שהספינה טבעה. אולם על פי המידע שנאסף עד כה בפרשה עולה שהמעבורת טבעה כבר בשעה 2 בלילה - כחמש שעות מוקדם יותר. ישנם דיווחים אחרים לפיהם הספינה טבעה כבר ב-1 בלילה, כלומר שש שעות לפני שמישהו בממשלה ידע שמשהו אינו כשורה.

בחברה ידעו כבר בלילה

"מה שקרה הוא, ששלטונות הנמל בספאג'ה קיבלו בשעה 7 בבוקר הודעה ראשונה מחברת הספנות, שטענה שאיבדה את הקשר עם המעבורת. 45 דקות לאחר מכן, החברה עדכנה את שלטונות הנמל שהספינה ככל הנראה טבעה. דקה לאחר מכן קיבל חדר המצב עידכון ובשעה 8 כבר היה מטוס מעל אזור האסון.... שעה קלה לאחר מכן נשלחו מטוס נוסף וספינות של הצי המצרי לאזור", דברי עוואד.

בתוך כך, רב חובל של מעבורת אחרת של אותה חברה, "סנט קתרין", סיפר שהתבקש על ידי בעלי החברה להפליג לאזור האסון ולראות מה קרה כבר בשעות הלילה, כשהוא עזב את נמל ספאג'ה. רב החובל, סלאח ג'ומעה, סיפר לעיתון מצרי שהוא יצא מהנמל בשעה 2:45 בלילה שבין חמישי לשישי, ושמע ממפעיליו שיש חשש ש"סלאם בוקצ'יו" בצרה ועליו לנסות ולאתר אותה.

המשמעות היא שכבר בשעה זו של הלילה ידעו בחברה שמשהו אינו כשורה, ועם זאת הם שלחו התרעה ראשונה לשלטונות הנמל רק ב-7 בבוקר.

רב החובל ג'ומעה סיפר שלא הצליח ליצור קשר רדיו עם "סלאם בוקצ'יו", ולכן טילפן בטלפון הלווייני לרב החובל שלה - אך לא קיבל תשובה. לדבריו, בשעה 6:57 הוא קיבל לראשונה תשובה. מעברו השני של הקו היה אחד מקציני "סלאם בוקצ'יו" שסיפר לו שהספינה טבעה ושהוא נמצא באותם רגעים בסירת הצלה. ג'ומעה אמר שבשעה 7:05 הוא טילפן לחברת הספנות וסיפר לה את ששמע.

מזג האוויר מנע מספינה אחרת להתקרב

ג'ומעה סיפר גם, שהודיע למפעיליו שאין בכוונתו לשוב על עקבותיו ולחזור 25 מיילים ימיים בכיוון הנגדי כדי להגיע לאזור טביעת המעבורת משום שחשש שסיבוב כזה יסכן את 1,800 הנוסעים שהיו על סיפון "סנט קתרין". "חששתי שהספינה שלי תתהפך אם אפנה מול הרוח כדי לשוב על עקבותי. מזג האוויר היה גרוע מאוד. היו גלים גבוהים ורוח חזקה של 45 קשרים. זה היה בלתי יאומן. (אם הייתי פונה) היו יכולים לקרות שני אסונות במקום אחד".

ג'ומעה סיפר שאמר למפעיליו שהוא ממשיך להפליג לכיוון נמל דובא בסעודיה ומנהליו הסכימו שזה אכן הדבר הנכון לעשות.

העובדה ששלטונות מצרים לא שיגרו לאזור האסון כוחות חילוץ אלא מקץ כשש שעות אחרי הטביעה, עולה בקנה אחד עם טענות רבים מהניצולים שסיפרו שנאלצו לשהות 10 שעות ויותר, אוחזים בשברים או סירות הצלה רעועות, במים עמוקים שורצי הכרישים ובחשיכה גמורה לפני שחולצו.

"סלאם בוקצ'יו" הפליגה מנמל דובא בסעודיה בשעה 18:30 ביום חמישי, כשמזג האוויר היה רע. הרוחות שנשבו מכיוון הים גרמו לסופות חול עזות באזור הנמל. על סיפונה של הספינה היו כ-1,400 נוסעים וכ-200 מכוניות. על פי עדויות הניצולים, כשעתיים לאחר צאתם מהנמל פרצה שריפה באחד הסיפונים התחתונים. לדבריהם, צוות הספינה אמר לרב החובל שהשריפה תחת שליטה ולפיכך הוא המשיך בהפלגה. היה זה במרחק של כ-30 מייל ימים מדובא - כ-90 מייל מנמל הבית בספאג'ה.

הרוחות ככל הנראה ליבו את האש וגרמו לפיצוץ. לאחר הפיצוץ החלה הצפה בסיפון אחסנת המכוניות והספינה החלה לשקוע. כ-300 ניצולים חולצו מהמים ביום שישי ושבת. בנוסף נמשו מהמים כ-200 גופות. כ-900 איש עדיין מוגדרים נעדרים.