אני לא בשלטון ולא חבר כנסת / כנראה שהגורל עשה עימי טובה וחסד / ואני לא חייב לאף מצביע / הופעה בחתונה או הפטרה בבית כנסת / ומתנה לגנן שלי ביום השנה לנישואיו / להיות המגשר והמפשר עם אשתו בגירושיו / ולגלות שיש לך טלפון לכל החיים כי כך החוק אומר / וכשאתה עף מהכנסת, אין לך עם מי לדבר.
ואין לך שום חוכמה ורעיון כשאתה נואם מן הדוכן / והסטודנט העוזר שלך יותר אינטליגנט ממך, חבל על הזמן / וכשאתה בחדר הכושר של הכנסת אתה מפליץ את הסעודה של אמש / ואין לך פנאי ללכת לים, לטייל ברגל, לתפוס קצת שמש / ולא לנסוע לטורקיה עם העם, אלא במחלקת העסקים ללונדון או פריז / כי אשתך ואתה זקוקים לנעליים איטלקיות וכלום אתכם לא יזיז / ואתה חייב לנסוע לריביירה לבר מצווה של הבן המיליונר שתומך במפלגה / וללחוש לאבא של חתן השמחה סודות כדי לעורר בליבו דאגה / ולהיפרד ולומר לו: כשאני אבחר לשלטון אתה יכול להירגע.
ולהסביר לנודניקים למה ביבי אמר: "מבית איכסא יירו על כביש ירושלים ממרחק 200 מטר" / כשכל הנוסעים באותו כביש רואים שהמרחק הוא לפחות קילומטר / ולהגיד, הוא לא שקרן סדרתי, רק הפתיל שלו קצר והפאניקה ארוכה וסדירה / ולהופיע עם יובל שטייניץ בטלוויזיה ולהתלקק עם דמגוגיה זעירה / או להתווכח עם אחד שמחזיק את התחת עם שלייקס (כתפות) כי אין לו עמוד שדרה / או ללמוד אנגלית באופן דחוף עם מורה פרטית (קוראים לה רעיה).
לקראת מסע השתלמות אצל לובנגולו מלך זולו אבי עם המטבולו אשר בהרי בולויה / וכל זה בשביל קצת יותר משלושים אלף שקלים עלובים / שקשה להתקיים מהם ושמכניסים לאובר גם אנשים טובים / שמוכרחים לפעמים להתאמץ ולטרוח / וכשאין שכל לחפש באיזה מחסן בכנסת את המוח / וסופגים קללות ונאצות עד שאין כבר כוח.
ובכל זאת, אתה ממשיך לעסוק בעזרה לציבור ועזרת השם יתבוירֵך / שהטיל על כתפיך לעבוד על ההנאות שלך בפרך / ולשמוע קללות שאם אתה אשכנזי, אז אתה "גנב רומני" ואם אתה תימני - אתה "פרענק פארֵך".
גבירותיי ורבותיי היקרים, גולשי ה-ynet: / כל ההנאות כבדות מנשוא וקשה להיות מושחת, פשוט אפשר להתמוטט / אז אני מאחל לשונאים שלנו, שיהיו ח"כים, שיסבלו בלי תנאי / ושיהיו מלכי הפרוטקציה וילמדו להסתפק בשחיתויות קטנות - הלוואי! / ואנחנו נלמד אותם בפתק בבחירות ונחזיר להם את הבטחות ההבל וההווי / וכולנו נביט בהם ובסבלותיהם ונאנח ונגיד: אשרי! אשרי!
