השופט חשין: שנאפשר כניסה של אויבים לישראל?

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין, תמך היום (ג') בעמדת המדינה לפיה יש להותיר את חוק האזרחות על כנו. החוק התקבל בשנת 2003 כהוראת שעה ומאז מוארך תוקפו.

בדיון שנערך היום במשך כמה שעות, בהרכב מורחב של 11 שופטים, פנה השופט חשין ליועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירות נגד החוק ואמר לו: "אני מדבר על ממשל אויב, ממשל שרוצה להשמיד את המדינה, שלא מוכן להכיר במדינה. אחרי זה, עכשיו אנחנו צריכים לאשר להם כניסה? עומד פרקליט ישראלי ואני אינני מבין – הבאמת איננו שואפי חיים אנחנו?".

השופט חשין הזכיר כי העם הפלסטיני בחר בחמאס בבחירות האחרונות והוסיף: "נכון שזה לא עם עוין. אבל כשמדינת ישראל רוצה להגן על עצמה מפני פיגועים, מפני נפש אחת שתיפגע, זה לא מספיק כדי לאסור כניסה? זו לא סיבה מספיקה? מדוע שבזמן מלחמה ניקח סיכונים?".

חשין הוסיף כי אנגליה וארצות הברית לא לקחו סיכונים בזמן מלחמת העולם השניה כלפי גרמניה. "אף אחד אינו מונע מהם את הזכות להקים משפחה, אבל שהבחור מאום אל פאחם ייסע לגור עם הבחורה בג'נין. אני שואל את עצמי: זו מדינת אויב דה פקטו, האם אני חייב להמשיך להכניס אותם לתחומי המדינה? הרי הפיגועים נמשכים!", אמר חשין.

נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק פנה לנציגת המדינה עורכת הדין יוכי גנסין, והעלה את האפשרות כי הפלסטינים שיבקשו להתגורר עם בני זוגם בישראל יקבלו תעודות מיוחדות וכי במקום חוק כללי ייערכו בדיקות אינדיבידואליות לכל מי שמבקש לגור בישראל. בעבר, מתחו חלק מהשופטים בהרכב בדיונים קודמים, ביקורת על החוק ואף עיגנו זאת בהחלטת ביניים שניתנה לפני קרוב לשנה. ההחלטה בעתירות תהיה עקרונית ומשמעותית, היום נערך הדיון האחרון ובמועד אחר תימסר ההחלטה.

חוק האזרחות - היסטוריה

"חוק האזרחות" הינו "הוראת שעה", חוק זמני המוארך מפעם לפעם מאז שנת 2003. המדיניות שמאחוריו החלה כבר במאי 2002. בפעם האחרונה שבה הוארך, יולי אשתקד, התקבל החוק ברוב של 59 תומכים, 12 מתנגדים וללא נמנעים תוך מתן הקלה מסויימת בנושא איחוד המשפחות.

סעיף איחוד המשפחות איפשר מאז שנת 94' לכ-5,400 תושבים פלסטינים להיכנס לארץ. לאחר שורה של פיגועי טרור שבוצעו, בין השאר, על-ידי פלסטינים שנכנסו לישראל במסגרת החוק או בסיועם הוחלט לעשות מעשה. המניע המיידי לחקיקה היה הפיגוע במסעדת "מצה" בחיפה, שם ניכרה מעורבותו של מחבל בעל תעודת זהות כחולה. בעקבות גל הפיגועים הוצגה חקיקת "חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראה שעה)" שמנעה כמעט באופן הרמטי כל כניסה של בני זוג פלסטינים או ילדיהם לישראל.

הביקורת: החוק מפלה

בקרב הציבור הערבי, בארגוני זכויות האדם ובאקדמיה נמתחה ביקורת רבה על החקיקה המפלה ונטען כי המניעים לה הם דמוגרפיים בעיקרם, ולא ביטחוניים. גם משפטנים רבים מתחו ביקורת וטענו כי מדובר בחוק "לא מידתי" שלא יעמוד במבחן בג"ץ. אלא שלמרות העתירות סירב בג"ץ לתת פסק דין בנושא כיוון שמדובר בהוראת שעה, שתוקפה אמור לפוג.

הכנסת, כאמור, לא נתנה לפי שעה לחקיקה לפוג והאריכה את תוקפה. בחוק המתוקן, שעבר ביולי האחרון, קבעו משרדי המשפטים והפנים ושירות הביטחון הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה, נוסח חדש, המאפשר כניסה "מתונה" של מבקשי מעמד בישראל במסגרת החוק, תוך כמה הגבלות - בעיקר מגבלות של גיל.

על-פי החוק, גברים בגילאי 35 ומעלה ונשים בנות 25 ומעלה יוכלו לבקש היתר כניסה ושהייה בישראל מידי "מפקד האזור" - המפקד הצבאי באזור מגוריהם - ויזכו לו אם אינם מהווים סיכון ביטחוני על-פי הערכות המודיעין. באשר לילדים נקבע טווח הגיל המקסימלי המתיר כניסה לישראל ועומד על 14 שנים. מעל לגיל זה, סבורה המדינה, מהווים הנערים סיכון ביטחוני גבוה. בין הגילאים 14 עד 25 לנשים ו-35 לגברים, לא יוכלו המבקשים להיכנס לארץ. בקרב הציבור הערבי מתחו ביקורת על ההקלות בטענה שדווקא בגילאים הללו אנשים נישאים זה לזה, וזקוקים לאפשרות של איחוד משפחות.