מעיינות מכזיבים בגליל

עשיר הגליל במים יותר מכל חבל ארץ אחר בארץ ישראל, אולם זרימת המים בו איננה סדירה. ישנם מעיינות שעיתות שפיעתם תלויות בשגיונות האדמה, כלומר, פועמים "מתי שבא להם", אלו הם המעיינות המכזיבים.

בפי כל, הכינוי "מעיין אכזב", מצביע על מעיין שמימיו נובעים לעת חורף ויבשים בקיץ, או שכמות השפיעה בהם יורדת באופן משמעותי והבא לשתות מהם, מתאכזב. אולם ישנם מעיינות שמימיהם מכזיבים, רוצה לאמר, יש תחושה שהמעיין מהתל בך. תבוא לעת בוקר ומימיו זורמים ושעות מספר אחר כך עומדת זרימתם. "המעיינות המשוגעים", אם תרצו, ולאחד שכזה נשים פעמינו.

מישהו הפסיק את הזרם

עין מג'נונה, כך קוראים הגליליים ל"עין יפעם" אשר בנחל בית העמק. מג'נון

בערבית, פירושו משוגע, או אחד שהשד כפאו. המהלך אצל הדרוזים בכפרים ג'ת, ינוח וירכא יגלה שנחל בית העמק בכבודו קרוי בפיהם "נחל מג'נונה" ושמו ניתן לו משום עיקוליו החדים המקשיתים ממרומי מתלול צורים והר חלוץ, בעיקר באזור מצוקי גיתה, וגם בזכות המעיין המשוגע, הוא "עין יפעם", הנובע בשיפוליו המערביים, שמימיו באים והולכים כאילו שד כולאם ומשחררם בהתאם לרצונו.

המעיין ממוקם באפיקו של נחל בית העמק, וכביש האספלט הצר בין הכפרים הדרוזים ג'ת וינוח גולש בין כרמי זיתים וטרסות אבן עתיקות ולוקח אתכם מרחק הליכה קצר מהמעיין. את הרכב אפשר להשאיר ברחבה ליד הכביש ומשם לצאת להליכה קלה מזרחה - מרחק של כ-500 מטרים במעלה הנחל - על דרך עפר ובין עצי זית.

צריך מזל כדי לבוא לעת שפיעתו של עין יפעם ואינני ממליץ לשבת ולחכות עד שיתרצה וייתן ממימיו, אבל הדרך אליו יפה ואפילו תחנת קמח עתיקה, שמספר אבנים עוד נותרו ממנה, נמצאת בסמוך לו ומאפשרות להעלות בדמיון ימים עברו, עת באו אליו בעונת הקציר הפלאחים תושבי האיזור ואבני הרחיים טחנו עד דק את תבואתם.

מעיינות נוספים שכאלה בגליל הם "עין געתון" שגם הוא ניקרא בפי המקומיים

 "עין מג'נון" ומימיו נתפסים על ידי מקורות, ו"עין פועם" אשר בנחל עמוד, שנקרא בעבר "עין אל-ג'ין" ועליו כתב ברסלבסקי: "המעיין הפורץ אשר בנחל טוואחין...".

איפה המג'נון?

למעיין המשוגע שלנו בנחל בית העמק אני ממליץ להיכנס מכביש 70 לכביש 8721 ליד הכפר שייח דאנון, לחלוף על פני מצפה כליל, לפנות לכוון מצפה גיתה ובשיפולי הכפר ג'ת לפנות ימינה אל דרך קסומה שעוברת בין עצי זיתים. הכי טוב לשאול את המקומיים "איך מגיעים לנחל מג'נונה". שימו לב: סעו לאט, הכביש צר ועיקוליו חדים.

• אמנון גופר הוא מדריך טיולים אתניים ומספר סיפורים גלילי.