אי אפשר לסרב: משט בין איים יווניים
האי שבו נולד זורבה היווני, האי של פוסידון, אל הים, והאי שלאונרד כהן הכי אוהב - משתתפות משט אלת הים יפליגו השנה בין האיים הסארוניים, איים עם הרבה מיתולוגיה, היסטוריה ורומנטיקה, שהישראלים טרם גילו
כראוי לאלות ים, יתקיים השנה המשט בין אתרים בהם "ביקרו" ו"גרו" אלים יווניים - בהם זאוס ופוסידון. 48 הנשים יפליגו לאורך כ-143 מיילים ימיים באזור המפרץ הסארוני, שמשתרע בין חלקה הדרומי-מערבי של לאתונה לפלופוניסוס. המפרץ נקרא על שם המלך המיתולוגי סארן מארגוס, שטבע בים במהלך מרדף צייד אחרי צבי שנמלט אל תוך מימי המפרץ.
חמשת איי המפרץ הסארוני הם קבוצת האיים הקרובה ביותר לאתונה. סלמיס, בו לא יחלוף המשט, הוא ממש פרבר של הבירה. אגינה, נמצא רק שעה וחצי שיט מפיראוס, וחלק מתושביו נוסעים לעבודה בעיר הגדולה מדי יום. אגינה ופורוס הם יעדי נופש פופולריים בקרב תושבי אתונה, הנוהגים לנוח בהם בסופי שבוע ובחגים. אידרה השקט הוא מעצמת תיירות בקיץ וספצס הוא הדרומי שבקבוצת האיים, ומרוחק כארבע וחצי שעות הפלגה מפיראוס.
כל האיים הסארוניים מציעים יופי טבעי, חופים לבנים ונקיים, וסמוכים אליהם איונים קטנים שעוד אפשר לחקור ולגלות. אם תנאי הים והרוח לא ישבשו את התוכניות, יבלו משתתפות "אלת הים" בין ארבעה איים שרוניים, יפליגו ביניהם ויטיילו בהם.
אגינה: זורבה היה פה
משט אלת הים ירים את העוגן בעיירה kalamaki, ולאחר 22 מיילים ימיים יתגלה האי אגינה (Aegina). האי המונה כ-11,000 תושבים, נקרא על שם אגינה, בתו של אל הנהר אסופוס, שפותתה על ידי זאוס, כך טוענת המיתולוגיה, להגיע אל האי.
מיקומו של האי, בפתח המפרץ הסארוני, העניק לו תפקיד חשוב בתולדות יוון העתיקה. כבר בשנת 1000 לפני הספירה הוא היה מרכז סחר, ובמאה ה-7 לפנה"ס הוא נודע כמעצמה הימית הראשונה וכאי עשיר מאוד, בזכות מסחר עם מצרים ופיניקה. אתונה, שחשה מאוימת לנוכח המיומנויות הימיות של האי, תקפה אותו בשנת 459 לפנה"ס. תושבי העיר נאלצו להרוס את חומות העיר ולוותר על הצי, והאי מעולם לא התאושש מהמכה, למרות ששימש כבירתה של יוון המשוחררת בין השנים 1827 ו-1829.
לאגינה יש גם חשיבות תרבותית לא מבוטלת: שם חי וכתב ניקוס קאזאנצקיס, מחבר
הספר "זורבה היווני". ביתו של הסופר נמצא בכפר ליבאדי (Livadi), צפונית לעיירה אגינה.
פרדיקה (Perdika), כפר דייגים קטן עם נוף מסורתי, נמצא תשעה ק"מ דרומית לעיירה אגינה. הכפר נבנה על גבעה ויש ממנו נופים מדהימים של הים הכחול והאי הקטן מוני. במהלך ימי הקיץ פועלים בכפר טברנות ובארים מקומיים שם אפשר לשתות ולאכול. חופי השחייה הטובים הם Perdika ו-Marathona. האי מוני ממוקם, כאמור, בדיוק מול פרדיקה, במרחק של כעשר דקות הפלגה (3 מייל ימי). האי מציע נוף בתולי, צמחייה עשירה ומים קריסטליים, שמושכים אליהם אוהבי טבע שיכולים להישאר ללון באתר הקמפינג המקומי.
אידרה: אי אנפלאגד
אידרה (Idhra) הוא האי הסארוני הכי סטייליסטי. שורה של בתי אחוזה לבנים ופסטליים עם גגות רעפים אדומים בנויים על מדרונות הגבעות המקיפות את הנמל הטבעי והאי כולו נראה כמו מונומנט לאומי. אנשי קולנוע ואמנים - כמו לאונרד כהן ואקסל ג'נסן - היו הזרים הראשונים שהתפתו לקסם של האי, כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת. אחריהם הגיעו סופרים וגם כוכבים מפורסמים. באי שורר שקט מוזר שכן אין בו תנועת כלי תחבורה ממנועים (שלא למטרות תברואה ובנייה). זהו כמובן האי הכי נינוח ביוון, אבל תארו לעצמכם מה קורה כשאלפים חושבים שזהו המקום הכי שליו ושקט - בקיץ האי מלא תיירים.
ספצס: האי של אנארגיריוס
האי ספצס (Spetsai/Spetses), מרוחק 88 ק"מ דרום-מערבית מפיראוס, ומונה כ-3,500 תושבים. יש בו יותר מ-30 ק"מ של חופים חוליים ויערות אורנים, והמבקרים בו ימצאו היסטוריה וטבע למכביר. תושבי האי ספצס התעשרו מבניית אוניות ובימי מלחמות נפוליאון הם פרצו את הסגר הימי הבריטי הימי ונלחמו על עצמאותם בעזרת הספינות שהותאמו למצב לחימה.
האי ידוע בשם pityoussa – "מכוסה אורנים". אולם לא מדובר על מעטה האורנים הטבעי שלו. הגבעות מיוערות תודות לנדבן ואיש החזון סוטיריוס אנארגיריוס שנולד בספצס, עזב לארצות הברית וחזר כאיש עשיר. עם שובו הוא רכש כשני שליש משטח האי, שתל את האורנים, מימן סלילת כבישים ויזם הקמתם של בניינים מפוארים.
ברובע דאפיה שבעיירה ספצס יש בתי אחוזה, חנויות ומסעדות נעימות. אפשר לשכור אופנועים, אבל הכי נעים לטייל רגלית באזור הנמל הישן המוקף בתים ונציאניים עתיקים, ובו עוגנות סירות צבעוניות בכל הגדלים. מסלול הליכה בן 20 דקות מוביל מדאפיה לנמל הישן.
מצפון לאי ספצס וממש מולו, בחצי האי ארגולידה, המפריד בין המפרץ הסארוני לבין המפרץ הארגולי, נמצאת פורטו צ'לי (Porto Kheli). זוהי הנקודה הכי מתויירת באזור ובה תמצאו מלונות רבים. פורטו צ'לי מייצגת את חופשת הקיץ האולטימטיבית: נמל טבעי, הפלגות, סירות דיג, יאכטות, טברנות, חוף מלא משתזפים, סקי מים, צלילה וספורט ימי מכל הסוגים.
פורוס: הבית של פוסידון
משמעות השם פורוס (Poros) הוא "מעבר". האי הירוק היה בעבר שני איים - קאלאבריה וספריה - שחוברו במיצר יבשתי צר. קו החוף של האי נמתח לאורך 42 ק"מ וכ-3,000 תושבים חיים בו, בעיקר באי הגעשי ספריה, שהעיירה פורוס מכסה כמחצית משטחו. בתי העיירה לבנים וציוריים ומולם נשקפים נופי הרי ארגולידה. גם עיירה זו, שמהווה בסיס טוב לטיולים לאתרי עתיקות, היא יעד לחופשות סוף שבוע בקרב האתונאים וכן יעד לספינות טיולים.
פורוס היה האי של פוסידון, אל הים, ואולי זו הסיבה לכך שבו שכנה מפקדת הברית שחתמו שבע ערים עוד במאה ה-7 לפנה"ס. ב-1821, במלחמת העצמאות כנגד הטורקים, השתתפו תושבי פורוס בלחימה, וב-1830 הוקם שם הבסיס הראשון של חיל הים היווני.
מזג האוויר באזור המפרץ הסארוני הוא אותו מזג אוויר ים תיכוני חמים ושמשי המוכר לישראלים. בפורוס הקיץ מעט קריר יותר מאשר בחלקיה האחרים של יוון והטמפרטורה באי אינה עולה מעל 30 מעלות צלזיוס. באגינה, תמצאו את האקלים הכי יבש, ובאידרה ובספצס הטמפרטורה יכולה לטפס בימי הקיץ החמים עד 38 מעלות. אבל אל דאגה, הטמפרטורה הממוצעת בתקופת המשט היא 25 מעלות צלזיוס, והיא אמורה לספק ימים לא גשומים וים תיכון נעים וממוזג.
לפנייה לכתב/ת 
