שתף קטע נבחר

דבורים לא עוברות את הכביש

אירוס הארגמן צריך את הדבורה שלו, אבל איך תחצה הדבורה את האוטוסטראדה הנוספת שתבנה בקרוב בשרון? היא פשוט לא. האירוס הוא לא כל הבעיה, הוא רק דוגמה למה שיקרה באותה משבצת טבע יקרה שעוד כביש רוחב ועוד כביש אורך עלולים לסגור

מזה זמן אני שובר את הראש מאיפה צצה הגאונות ששמה 4 כבישי אורך בין הים לבין שיפולי השומרון. הגעתי למסקנה שזה הכל קונספירציה של התקשורת. הם, בעיתונות, רוצים להמשיך ולהשתמש בביטוי 'בכל רחבי הארץ', ואיך מוכיחים שהארץ רחבה? סוללים 4 אוטוסטראדות מקבילות לאורכה, והנה יש לנו ארץ רחבת ידיים. חלם.

 

(צילום וידאו: דלית שחם)

 

בפארק הפולג, הריאה הירוקה המרכזית של השרון, עומדים להיסלל שני כבישים חדשים - המשכו של האיילון,  כביש 20, וכביש הרוחב 551, "שיחריבו את המרחבים הירוקים", כמו שאומרים בחברה להגנת הטבע שהזמינה לסיור במקום. למרות שכבר טיילתי שם לכבוד שני הכבישים הנ"ל, החלטתי להצטרף. במהלך מרץ יתקיים דיון בוועדת הכבישים הארצית (זה לא השם הרשמי שלה) בעניין הכבישים, ולכבוד זה ייערך בשבת הבאה (4 במרץ) אירוע רכיבת שטח וטיולים מודרכים ללא תשלום באיזור. 

 

הגענו שעתיים קודם. ירדנו מכביש 4 מערבה במחלף הדרים. מחלף שמזמן את אחד השלטים המשעשעים בכבישי הארץ: "בני ציון בצרה". בכיכר לא פנינו שמאלה לכיוון מושב בני ציון אלא המשכנו ישר על הדרך המשובשת לכיוון המזבלה שמספקת פסטורליה בצורת להקות ציפורים שמרחפים ממעל. הדרך עוברת בדיוק בקו בו משורטט 551 על המפות, וגם בשטח מרמזות גדרות משני צדי הדרך על התוואי. בשוליים כבר פורחים פה ושם תורמוסים צרי עלים.

 

כל כך הרבה מינים פורחים עכשיו. בנוסף לכל הידועים של העונה (האירוס, הצבעוני, הכלנית והנורית, הסחלבים, עיריות אחרונות, חרדלים חמציצים וסביונים לרוב) פורחים גם כל אלו שיחסי הציבור שלהם עם החרקים מוצלחים יותר מאשר עם הבריות, קטנים על פי רוב, אלקנה וציפורנית וגרניון ונזמית ורכפה ושאר פרפראות. גם הפטל פורח.

 

ארץ ישראל עדיין כאן. כל מה שצריך הוא להוציא את האף מהקניון, לרדת לרגע מהכביש המהיר, אולי אפילו לעלות על אופניים, ולהסתובב קצת בעיניים פקוחות. יש כאן גבעות עם בוסתנים

שנותרו מכפרים שהיו ואינם, בריכות חורף המתמלאות בשלל ציפורים ובעלי חיים, ונוף שורות שורות של חקלאות, משובץ בפועלים תאילנדים שיודעים היטב כי גם חיות בר יש פה. 

 

פנינו צפונה לאורך פרדס אשכוליות. העצים מפוצצים פרי. בחלקה פתוחה אנחנו פוגשים מלא פרפרניים צהובים וכתומים וסגולים, בכל מיני צבעים, ומלא, מלא, מלא, זחלים. אפילו נחל פולג נראה (לשם גיוון) כאילו זורמים בו מים ממש ולא ביוב. פה ושם עוף מים. דורסים גדולים מרחפים בשמיים, שהפעם, בניגוד למקובל באיזור, נקיים מהטרקטורונים המעופפים שמרגיזים את חובבי הציפורים.

  

התוואי של 551 מגיע עד למסילת הרכבת שעוברת ב'מרזבה' (עמק אורך בין שני רכסי כורכר). כבר אחר הצהריים, ותנועת הרכבים שבוחרים לקצר מזרחה דרך השטח מתגברת. אנחנו בכיוון ההפוך, לנקודת המפגש ביקום.

 

זה לא יעזור לכם

 

זה הזמן להודות למי שהצליח לשסות בנו את המושבניקים הזועמים של בני ציון ולדפוק לנו את הטיול המאורגן. הבשורות הטובות הן שטעה מי שחשב שכל בני ציון זה שרי אריסונים. יש שם עוד אנשים שקוראים ליישוב "הכפר" ועוסקים בחקלאות ממש. הם אמנם לא מבחינים בין רשות הטבע והגנים לחברה להגנת הטבע, אבל יודעים להבחין בין נורית לכלנית ולספר איזה ענבים מניבה כל אחת מהגפנים השרועות עירומות בתוך העשב.

 

תחושתי היא שהם גם יודעים היטב שההתנגדות הירוקה ל-551 ולהארכת נתיבי איילון (כביש 20) אינה רק לסלילה ולבניית המחלפים, אלא בעיקר לבנייה בשטחים הפתוחים שיביא עמו הכביש. "ככה או ככה ייבנו פה", אומרים אנשי בני ציון. תוכניות המתאר אומרות אחרת.

 

בינתיים יש להם כביש רוחב ליד הבית כי רבים בוחרים לעשות קיצור דרך הכפר ולהמשיך עד יקום בדרך החקלאית שהייתה לכביש לא בטיחותי. האמת? במקומם הייתי מפגין פעמיים שלוש בשבוע. הפגנה קטנה, אבל כזו שמעכבת טוב טוב את התנועה. פשוט בכדי שכל מי שרוצה לחסוך 10 דקות מהנסיעה לתל אביב, יידע שמאוד יכול להיות שזה יעלה לו 20. עם חבריי מצורן הסליחה.

 

החברה להגנת הטבע דווקא לא מתנגדת לסלילת כביש רוחב באיזור, אלא מציעה תוואי שיעבור בשולי המרחב הפתוח שבין הרצליה ורעננה לבין נתניה ואבן יהודה - לא במרכזו. אבל זה לא יעזור לכם. אתם תמשיכו לעמוד בפקקים. עוד מחלפים ועוד כבישים זה

אמנם בומבה של עסק למי שיש לו אדמות באיזור או מניות בסולל בונה, אבל זה רק מביא עוד מכוניות ועוד פקקים. אני מאמין לכם שהנסיעה על חוצה ישראל היא תענוג, אבל אני שומע את מהללי ה"אני בחצי שעה מפרדס חנה בתל-אביב", ויודע טוב מאוד שה'תל-אביב' הזו היא כפר קאסם, כשעה מתל-אביב בשעות העומס. זה לא היה כל-כך מזמן שהפקק של המדינה היה בצומת כפר שמריהו. כשיהיה מחלף, האמינו אז, תיפתר בעיית הפקקים. אחושקשוקה מחלף עשו שם, ותל אביב רק מתרחקת. האלילים עכשיו הם הגשר בגלילות וכבישי הרוחב. אל תשלו את עצמכם: גם כשיהיו כבישי רוחב אתם תעמדו בפקקים בכניסה לעיר.

 

האירוס הוא סמלה של החברה לגנת הטבע, ואירוס הארגמן, פרח גדול מאוד, מרשים וארגמני, הוא סמל גבעות הכורכר, ובו משתמשים בכדי להדגים את חשיבות רציפות בית הגידול של רכסי הכורכר והחמרה. האירוסים גדלים כאן, בשמורת בני ציון, ובעוד מספר איזורים שמורים בדרומה של נתניה. הקשר בין אוכלוסיות האירוסים מתקיים באמצעות דבורים מסויימות, מסביר משה פרלמטור מהחברה להגנת הטבע את חשיבות הרצף הפתוח, והן לא יכולות לחצות כביש מהיר שכזה. צודקים אנשי בני ציון שאומרים שהכביש לא עובר בשום שטח איכותי במיוחד, אך הם טועים ומטעים אם הם חושבים שפירושו של דבר שאין מדובר בנזק סביבתי של ממש. הטבע לא צריך שורות כמו בחקלאות, רק מרחב מספיק על מנת לרחוש ולהתרחש: לפרפרים להתפרפר, לזבובים להזדובב, ולאירוסים להתארס. עכשיו ממש - כמו שאתם מול המסך - זה קורה. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נוריות. פרחים עם ובלי יחצ"נים
צילום: גילי סופר
פרש לא בודד. יש עוד ארץ ישראל
צילום: גילי סופר
מומלצים