בג"ץ על הנגבי: "שהציבור יגיד את דברו"

האם יש לפטר שר בעקבות טיוטת כתב אישום נגדו, והחלטת יועץ משפטי להעמידו לדין? זהו נושא הדיון שנערך היום (א') בבג"ץ, בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון בעניינו של צחי הנגבי.

חברו למפלגת קדימה ומועמדה לתפקיד שר החינוך, הפרופ' אוריאל רייכמן, אמר היום בפאנל פוליטי בחולון כי לא יישב בממשלה עם פוליטיקאים שהוגש נגדם כתב אישום. נציגת המדינה, עו"ד אורית קורן, אמרה בבג"ץ כי עד לסוף השבוע תגבש הפרקליטות באופן סופי את טיוטת כתב האישום. השופטים, מצידם, לא מיהרו להתערב בפרשה, ואותתו כי יעדיפו להשאיר את הסוגייה לפתחו של היועץ המשפטי.  

שופטי בג"ץ הביעו חוסר נכונות לקבל את דרישת התנועה לאיכות השלטון בטרם נערך להנגבי השימוע - והדבר יקרה רק בעוד כשלושה חודשים. "הציבור יכול לבוא ולומר, 'עם כל הכבוד ליועץ המשפטי לממשלה, שעדיין לא החליט סופית, אנחנו מחליטים'. למה שאנחנו השופטים נקדים את הציבור בעניין הזה? בעוד שלושה שבועות, יגיד הציבור את דברו", העיר השופט אליעזר ריבלין. 

"עם השר הזה כבר היו דברים מעולם, ולאחר שימוע הוחלט שלא להגיש כתב אישום", הזכיר השופט ריבלין, ברומזו לפרשת "דרך צלחה". השופט אדמונד לוי הוסיף: "אנחנו נוגעים במשהו עלום, ערטילאי". העותר, עו"ד אליעד שרגא, ציין כי לפי שיטת הבחירות הנהוגה כיום בישראל, הצעתו של ריבלין אינה מעשית: "לפי השיטה שלנו, הציבור אינו יכול לקבל החלטה לגבי הנגבי באופן פרטני. הציבור אינו יכול באמת לשפוט".

השופטת איילה פורקצ'יה אמרה כי השימוע אינו הליך טכני, אלא בעל השלכות. היא תהתה: "מה החיפזון? מדוע לא להמתין ולראות את תוצאות השימוע? עוד אין טיוטת כתב אישום. עוד אין החלטה סופית להגיש כתב אישום. יכול להיגרם להנגבי נזק שלא ניתן לתיקון אם יוחלט בסופו של דבר שלא להגיש כתב אישום - וכבר לפני זה הוא פוטר".

ביצה שלא נולדה

עו"ד יעקב ויינרוט, המייצג את הנגבי, טען כי התנועה לאיכות השלטון מעקרת את השימוע מתוכן והופכת אותו להליך חסר משמעות: "כבר לפני השימוע, רוצים שהוא יהיה כאילו לאחר השימוע וכאילו יש החלטה סופית. בית-המשפט מתבקש לבוא ולגזור גזרה כאן ועכשיו. יש כאן ניסיון לקחת מערכת כללים ולדחוס אותה בצורה קיצונית ... יהיו השלכות קטלניות לגבי חזקת החפות שלו. זו ביצה שלא נולדה".

אליעד שרגא, ולצידו עו"ד ברק כלב, המשיכו להתעקש: "שלושה חודשים הם נצח כשמדובר באמון הציבור במערכת הפוליטית. יש נגד הנגבי החלטות, התקופה הזו היא סופר קריטית. הגענו פה לסוף המסלול: המשטרה חקרה, המליצה, היועץ החליט להעמיד לדין - האיש הזה פשוט לא יכול להיות שר".

הדיון הסתיים בלא החלטה. בצאתו מאולם הדיונים אמר הנגבי: "מבחינה ציבורית, מי שיש לו זכות לאזן ולקבוע זה בית-המשפט העליון ואני אכבד כל החלטה. זה הגורם המוסמך בעיני, הוא שמע את כל הטיעונים ואת התנגדותי שתיעשה חריצת דין. טיוטת כתב אישום אפילו לא הוגשה, ולכן נדרשת סבלנות".

השופטים אדמונד לוי, אליעזר ריבלין ואיילה פורקצ'יה (צילום: גיל יוחנן)

פרשת המינויים הפוליטיים של צחי הנגבי במשרד לאיכות הסביבה נחשפה בדו"ח מבקר המדינה הקודם, אליעזר גולדברג, ובעקבותיה הוא עזב את המשרד לביטחון פנים - אך נותר שר ללא תיק. בתום חקירה שהתנהלה בנושא החליט היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להגיש נגדו כתב אישום - זאת בכפוף לשימוע. עקב כך הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ, בדרישה להורות לממלא-מקום ראש הממשלה לפטרו כבר כעת.

בחוות דעת שהגיש מזוז לבג"ץ, לקראת הדיון בעתירה, הוא הבהיר כי כל עוד לא הוחלט סופית על הגשת כתב אישום, הרי שאין חובה משפטית להדיח את הנגבי. עם זאת, ציין מזוז כי "מן הראוי" שהנגבי ייטול אחריות אישית כבר כעת ויתפטר מיוזמתו.  

הנגבי מצידו קבל בשבוע האחרון במספר הזדמנויות על כך שהיועץ המשפטי "חורץ את דינו מראש", והבהיר כי אין בכוונתו להתפטר כל עוד לא הוגש נגדו כתב אישום בפועל, כשהוא מזכיר את פרשת "דרך צלחה" - גם אז התקבלה המלצה להעמידו לדין, אולם בשימוע שנערך לו הוחלט שלא לעשות כן. 

"איך היית חשה אם היו חושדים שהעתקת בבחינה ומסלקים אותך מבית-הספר עוד בטרם הוכחה אשמתך?", שאל השר תלמידה בתיכון אנקורי בראשון לציון, שהקשתה עליו בנושא. טיעון מרכזי נוסף שהציג הוא העובדה שממלא-מקום רה"מ, אהוד אולמרט, מעניק לו גיבוי ולא דורש את התפטרותו בשלב זה. 

ערב הדיון בבג"ץ, בראיון לתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2, אמר הנגבי, מספר 9 ברשימת מועמדי קדימה לכנסת ה-17: "אתה מבקש ממני להאמין שהיועץ המשפטי לממשלה מנהל פה משחק מכור. אם לא הייתי שר המשפטים במשך שלוש שנים ושר לביטחון פנים, יכול להיות שהייתי קופץ למסקנות חפוזות. אבל אני מאמין במערכת המשפט, בשלטון החוק וגם ביועץ המשפטי, למרות שהתנהלותו לאורך השנה בהקשר שלי מעוררת תמיהות".