קדימה לשומקום!
הסופרת נעמי רגן מסבירה לעדר מצביעי קדימה שהגיע הזמן לעמת את סיסמאות המפלגה שלהם מול המציאות המרה: "מדוע יצביע אדם כלשהו לאוסף הלוזרים הגדול ביותר של הפוליטיקה הישראלית שנתקבצו להם יחדיו?"
באחד הערבים בכנס הרצליה האחרון ישבתי לצד איש עסקים מקומי, שנראה כמי שאוכל היטב. הוא היה בגיל העמידה, לבש חליפה שחורה יקרה ושיערו השחור הבהיק. שנינו באנו לשמוע את נאומו של בנימין נתניהו, והתחלנו לדבר פוליטיקה. תצביע עבורו? שאלתי. הוא נד בראשו לשלילה. "אני מצביע לקדימה", אמר, וסימן קו ישר באויר באצבעו: "בדיוק במרכז".
הופתעתי. "מדוע אתה סבור שקדימה היא במרכז?"
הוא השיב לי במבט אטום, תמה על השאלה.
ישראלים אוהבים סיסמאות. אם תמציאו סיסמה קולעת מספיק ואפילו אם לא תהיה לה משמעות, אפילו אם תהיה שקר גמור - הם יתמכו בכל אחד ובכל מטרה. אם תמכרו להם "שלום עכשיו", עטוף ביונים קטנות וצחורות, הם יצביעו לזה. ואפילו אם הם יקבלו בתמורה אוטובוסים ומסעדות מתפוצצים ותינוקות מתים ברחובות - הם לא יפסיקו להאמין. הם לא יביטו אחורה ויגידו: "רגע, הפוליטיקאים האלה שקרנים וכושלים. בואו נעיף אותם ממשרותיהם - ושיישארו בחוץ". ממש לא. המציאו סיסמה חדשה, ואותם פוליטיקאים יקבלו שוב את קולותיהם בקלפי.
קחו לדוגמא את שמעון פרס, אדריכל אוסלו. הוגה "המזרח התיכון החדש" שמן הסתם יוזכר יחד עם "שלום בזמננו" של צ'מברליין כפאשלה הפוליטית של המאה העשרים. לפרס יש סיסמה חדשה: קדימה! פרס הוא עכשיו "במרכז".
קדימה היא סיסמה נפלאה. זוהי זעקתו של גנרל המוביל חיילים בשדה המערכה. בואו אחריי, אל תביטו סביב על הנופלים והמתים סביבכם! המשיכו ללכת, אל תביטו אחור! ולא משנה שהמפלגה נוסדה על ידי גנרל שנוי במחלוקת, ידוע בשל האימפולסיביות והנחישות שלו - תכונות המסייעות לעתים בשדה הקרב, אך הרות אסון בענייני מדינה; לא משנה שההישג הגדול שלו בתפקידו, שהוצא לפועל בנחישות של בולדוזר, התברר תוך זמן קצר כאסון שאת היקפו לא ניתן לשער. ההתנתקות הפכה לסיסמת הבחירות המוצלחת של חמאס: "עשר שנים של משא ומתן, 5 שנות אינתיפאדה"; לא משנה שרקטות נוחתות מידי יום בנגב, באשקלון ובשדרות; ולא משנה שבפעם הראשונה בתולדותינו, הקונצנזוס הלאומי סביב צה"ל החל להיסדק. כל זה לא משנה. קדימה!
מנהיג המפלגה והכוח המניע שלה אינו יכול עוד לתפקד? מחליפים אותו! ולא משנה שאהוד אולמרט היה ראש העיר הגרוע ביותר בתולדות ירושלים. אדם שהקואליציה שלו עם החרדים הפכה את הבירה לעיירה מטונפת וענייה, שופעת רבי-קומות מכוערים. בין לבין חקירותיו במשטרה, הספיק מר אולמרט לעדכן את סיסמותיו הפוליטיות. הוא אדם שאינו מאמין בכלום והשיג עוד פחות מזה. אבל כל זה לא משנה - קדימה!
לא משנה שזו המפלגה שליקטה את "מאורות הגולה" דליה איציק, חיים רמון, רוחמה אברהם ועומרי שרון. לא משנה שצחי הנגבי יושב עמם ושאבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר, שאמר "המספרים מדברים בעד עצמם... ברור שההתנתקות הביאה לירידה בטרור", הוא מספר 5 ברשימה. לא משנה. בואו ניתן להם את קולנו. קדימה!
התנ"ך מספר לנו שהיהודים הם עם קשה עורף. כפי שכולם יודעים, כשעורפך קשיח אינך יכול לסובב את ראשך ולהביט אחורה. אתה חייב להישיר מבט. מצביעי קדימה יוכלו לעשות זאת רק אם ידבקו בסיסמאותיהם ויסרבו לעמת אותן עם המציאות. אם תביטו אחורה ותבדקו מאין צצו המפלגה הזו וחבריה, תהיו המומים - בדיוק כמו ידידי מכנס הרצליה. מדוע, תשאלו את עצמכם, מדוע יצביע אדם כלשהו לאוסף הלוזרים הגדול ביותר של הפוליטיקה הישראלית שנתקבצו להם יחדיו?
אחים ואחיות, יש לנו מדינה קטנה מאוד. עשינו כל כך הרבה שגיאות. האם לא הגיע הזמן להפסיק לבחור מנהיגים שמציבים בעיוורונם את נשינו וילדינו בחזית מול אויבינו? האם לא הגיע הזמן להפסיק להאזין לעיתונאים ולשדרי הטלוויזיה הלא כל כך אינטליגנטים שלנו, כולם שמאלנים שאין להם מושג? האם לא הגיע הזמן להביט אחורה - לפי שנזנק שוב מעל הצוק? קדימה היא אכן במרכז. במרכז שומקום.
לפנייה לכתב/ת 
