שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדריך: איך יוצרים יחסי קירבה בין אחים
    יחסים בין אחים יכולים להיות קרובים, נהדרים וחמים, ובה בעת להיות מלאי עוינות, תחרות וקנאה. כך או אחרת, אלה היחסים הארוכים ביותר שיחווה הילד במהלך חייו. איך אתם יכולים לתרום להצלחתם?

    לא קל להיות אח. מרקם היחסים בין אחים הוא עדין ומורכב ומעורבים בו תחושות לא נעימות כמו קנאה ותחרותיות. אבל היתרונות מאפילים על החסרונות, ומכיוון שמדובר ביחסים הארוכים ביותר שיחווה הילד במהלך חייו, חשוב שההורים יכוונו את האחים ויקדמו מערכת יחסים חמה, אוהבת ומפרגנת, גם אם במקומות מסוימים יהיה צורך להניח לדינמיקה שבין האחים להוביל.    

     

    זה מתחיל בהצטרפותו של ילד למשפחה. האירוע המשמח מלווה בלא מעט חששות ופחדים המשותפים לכל בני המשפחה. פעמים רבות ההורים חוששים שלא יוכלו

    לאהוב אותו כפי שהם אוהבים את הבכור. אך למעשה, כשהילד השני נולד, יחד איתו נולדת האהבה הגדולה אליו.

     

    הורים אוהבים תמיד את ילדיהם, אך מאחר שהילדים הם שונים והתביעות והצרכים שלהם מכם הם שונים, בהחלט יכול להיות שבתקופות מסוימות תרגישו תחושות שונות כלפי כל אחד מהם. עובדה זו לא גורעת מהמחויבות שלכם כלפי הילד או מהאהבה אליו. כהורים, עליכם לדאוג שהמחויבות לילדים והפגנת האהבה כלפי כל אחד מהם, ניתנות באופן שווה.

     

    להולדתו של אח מתלווים גם לא פעם גם רגשי אשם לגבי מה ש"עוללנו" לגדול - איך הכנסנו לחייו שותף גונב הצגות? האם זה הוגן? אלא שההנאה והכוח שאחים שואבים זה מזה במהלך החיים מאזנים את הקושי בהתחלקות על תשומת הלב. ולמעשה, כאשר נולד אח, מתאזן מצב הכוחות בבית, כך שמול קואליציית ההורים מתחילה להירקם קואליציית ילדים.

     

    מערכת יחסים אמביוולנטית

     

    כבר בשבועות הראשונים לחייו של תינוק שהצטרף למשפחה, ניתן לראות את האמביוולנטיות שמאפיינת את היחסים בין האחים. מצד אחד יכול האח הבכור להביע תוקפנות כלפי הרך הנולד - בין אם מילולית ("אולי נחזיר אותו", או "אני לא רוצה אותו" וכיו"ב) ובין אם פיזית (טלטול המיטה, סחיבת המוצץ, משיכה ביד ועוד). באותה המידה, האח יכול גם להביע רגשות חיבה לתינוק - לרצות להחזיק אותו, לרוץ להביא לו מוצץ כשהוא בוכה, ללטף אותו והציע עזרה בטיפול בו.

     

    איך נוהגים מול גילויי התוקפנות? יש כמה דרכים:

    1. לא להתרגש מדי. זו תגובה רגילה ובריאה של הילד הבכור לשינויים שעוברים עליו.
    2. לא להשאיר ילד קטן לבדו עם תינוק. לילדים אין יכולת להבחין מתי המעשה שלהם הוא בחזקת הצקה קטנה ומתי מדובר במעשה המסכן את חייו של התינוק.
    3. לנסות לבחון האם התוקפנות מתעוררת ברגעים מסוימים, למשל כשאחד ההורים עסוק עם התינוק והבכור משתעמם. אם זיהיתם רגעים כאלה, אפשר לנסות לעקוף אותם, למשל - לרחוץ את התינוק רק כשמבוגר אחר נמצא בבית ומקדיש זמן לבכור, או לעשות זאת בזמן שהבכור רואה תוכנית אהובה בטלוויזיה.
    4. להציב גבול ברור נגד אלימות. אפשר להבין את הסיבה לתוקפנות, אך אין לאפשר את הגילויים התוקפניים שלה.
    5. תשומת הלב הניתנת לילד בעקבות המעשה האלים צריכה להיות אמפתית, חד משמעית וקצרה. אם הילד יזכה לתשומת לב רבה בעקבות מעשיו, הרי שהצליח במשימתו להרחיק את ההורה מהתינוק. חשוב לזכור שהילד התוקפן מרגיש חסר ביטחון באהבה של הסביבה אליו, ולכן תגובה זועמת מדי תחזק את חוסר הביטחון ותוביל בעקיפין להישנות מקרה הפגיעה.
    6. אם הבכור הוא בן שלוש ומעלה, אפשר להציע לו לפנות להורים כל פעם שהוא כועס, ולא לבטא את הכעס בתוקפנות.

     

    קנאת אחים

     

    כאשר התינוק כבר בן שלושה-ארבעה חודשים, הוא הופך לאטרקטיבי עבור כל בני המשפחה ולהוות תחרות, ומכאן גם מקור לקנאה עבור הבכור. בשלב מאוחר יותר גם האח הקטן יתחיל להרגיש קנאה כלפי אחיו. בבסיס תחושת הקנאה נמצאת התהייה וחוסר הביטחון: האם אוהבים אותי בכלל? האם אוהבים אותי כמו שאוהבים את אחי?

     

    בתחילה, כשעיקר גילויי הקנאה מגיעים מהאח הבכור, יש כמה דברים שתוכלו לעשות:

    1. אם הילד מספיק ורבלי, שאלו אותו איך הוא מרגיש כשמשחקים או עסוקים עם אחיו הצעיר, ומשם תוכלו להמשיך בשיחה. אבל בכל מקרה, בין אם הילד מדבר אם לאו, הרגיעו אותו והבטיחו לו שגם הוא אהוב ורצוי.
    2. בקשו מאורחים ומבני המשפחה מורחבת להתייחס גם לבכור.
    3. ודאו שאכן ניתנת תשומת לב - גם מצידכם - לשני הילדים.
    4. העניקו לבכור "זמן לבד" עם ההורים.
    5. הראו לבכור עד כמה אחיו הקטן מעריץ אותו ועד כמה הוא אוהב ומחקה אותו. התחושה שהוא נערץ תסייע לילד להתגבר על הקנאה.

     

    בגילאים היותר מאוחרים, כאשר הקנאה משותפת לשני הילדים:

    1. הבהירו להם שכל ילד מקבל מה שהוא צריך, ואל כל אחד מתנהגים בהתאם לגילו ולצרכיו. זה בסדר שאח קטן יותר ישן בצהריים בעוד שהבכור לא מוכרח לעשות זאת, בדיוק כשם שזה בסדר שאת הקטן מאכילים אבל הגדול כבר אוכל בעצמו.
    2. הימנעו מאפליות. לעיתים קרובות קורה, מסיבות רבות ולעיתים מבלי משים, שהורה מתייחס יותר לילד אחד מאשר לאחר. שימו לב לכך והקפידו להתייחס ליתרונות של ילדיכם, כדי שתוכלו להמטיר אהבה ותשומת לב כנות על כל אחד מהם.

     

    עימותים וחיכוכים 

     

    הורים רבים נושאים עמם פנטזיה שילדיהם לעולם לא יריבו, ומתאכזבים לגלות שבמציאות אין זה כך. למעשה, מדובר על משאלה לא הגיונית. בתחילת חייהם, ילדיכם מתמודדים עם תחרות על כל משאב: על אותו חלל, על תשומת לב הורית מוגבלת, על צעצועים משותפים ועוד, ולכן סביר שיהיו חיכוכים. בבסיס רבים מהעימותים עומדת שאלת המקום של כל ילד בבית, והמקום שהוא תופס אצל ההורים.

     

    איך תתמודדו עם עימותים?

    1. כבדו אנחנו את המרחב ואת הרצונות של כל ילד, ודרשו מהאחים לכבד זה את זה. הגדול לא תמיד צריך לוותר, ואין סיבה שהקטן יהרוס לו את החפצים. היחס המכבד שאתם תתנו לשני הילדים יהווה עבורם מודל ליחסים ביניהם.
    2. התייחסו למריבות בין ילדיכם כאל דבר טבעי. תתפלאו, יש להן גם צדדים חיוביים, משום שהן מלמדות את הילדים להילחם על זכויותיהם, להתמודד עם קונפליקטים וסכסוכים ולפתור אותם בכוחות עצמם.
    3. הבהירו לילדים שהכללים האוסרים אלימות מילולית ופיזית חלים על כולם. אם נוצר עימות פיזי, יש להפריד ולתת לשני הצדדים להבין שלא נהגו כהלכה. אם רק אחד הילדים נקט אלימות, הוא צריך לקבל תגובה כועסת, בעוד שה"קורבן" צריך לקבל את מרב תשומת הלב.
    4. תנו לילד הגדול תחושה שמבינים את הכעס שלו כאשר הקטן לוקח או הורס לו משהו. אל תפטרו אותו רק ב"הוא לא מבין, הוא קטן". יחד עם זאת, הציעו לו לחשוב יחד איתכם על פתרון, למשל מה אפשר להציע לאח כדי שיעזוב את הצעצוע שלו.
    5. עזרו לכל ילד לפנות לעצמו מרחב וזמן פרטיים, בעיקר כשבאים אליו חברים. 
    6. אל תמהרו להתערב במריבות בין האחים. חכו, לעיתים קרובות הילדים פותרים את הסכסוכים ביניהם בכוחות עצמם. אם אחד הילדים בא בטענות לגבי אחיו, חשוב לערוך בירור קצר בנוכחות שני הצדדים. תנו לשניהם תחושה ששמעו אותם - גם אם לבסוף לא צידדתם בעמדת אחד מהם - ויחד איתם נסו להגיע לפתרון. כך הילדים ילמדו דרכים נוספות לפתור קונפליקטים מלבד שימוש בכוח.
    7. לעיתים עימותים וחיכוכים נובעים משיעמום. חשוב שתבחנו אם זה אכן המצב ואם כן, חשבו יחד כיצד ניתן להפיג את השיעמום.
    8. שבחו את הילדים כשהם משחקים יפה במשחק משותף.

     

    תחרות על כל דבר

     

    בדומה לעימותים ולקנאה, גם התחרותיות היא חלק בלתי נפרד מיחסי האחים. אחים בוחנים זה את זה ובודקים במה הם דומים, ויותר חשוב - במה הם שונים.

     

    כיצד להתמודד עם תחרותיות:

    1. לא ליצור מצבים של תחרותיות, למשל בשאלות כמו: מי יגיע ראשון? מי יותר רעב? וכו'.
    2. לא להשוות, ולא להדביק תוויות - הוא העצבני, היא החכמה וכו'. חשוב לא לעשות זאת בפני הילדים אך גם לא בשיחה עליהם, כאשר הם בסביבה.
    3. לבדוק שאנחנו לא נופלים ל"תכסיסים" של אחד הילדים ונותנים לו תשומת לב על חשבון השני. למשל, ניגשים מיד לילד שתמיד מתחיל לבכות כאשר אנחנו עסוקים עם אחיו.
    4. לעזור לילדים להתמודד עם הפסד, הרי הם לא תמיד בתחרויות שונות בחייהם שעוד נכונו להם. יש לציין לטובה את הילד שידע להפסיד, בדיוק כמו את הילד שניצח.

     

    בזכות יחסי הקירבה

     

    ואיך ניתן לעודד קירבה בין האחים?

    1. עודדו את הילדים לחלוק דברים ולשחק יחד מגיל צעיר. 
    2. עודדו פעילויות משותפות - ריקוד משותף, השתוללות משותפת בסלון, אמבטיה משותפת וכו'.
    3. השתמשו בביטויים המדגישים לילדים את היותם קבוצה, כמו "בואו ילדים", "איפה כל החמודים?".
    4. אל תכפו את הקרבה. הילדים צריכים לרצות להיות יחד, זו זכות ולא חובה.
    5. עודדו אותם לעזור זה לזה.
    6. ציינו בפניהם את היכולת שלהם להשתמש זה בזה כמשענת. למשל, "אנחנו יוצאים, ואתם תישארו יחד אצל סבתא וסבא".

     

    חשוב שתדעו כי פער הגילאים אינו מנבא את מידת הקרבה שתהיה בין אחים. הבדלי האופי בין הילדים ותחושת הביטחון של כל אחד מהם בהיותו אהוב, למשל, משפיעים הרבה יותר על מידת הקירבה ביניהם.

     

    • הכותבת היא יועצת חינוכית-התפתחותית, מכון אור

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מדריך: איך יוצרים יחסי קירבה בין אחים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שואבים כוח זה מזה
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מכון אור, יעוץ חינוכי התפתחותי בגיל הרך
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים