הבחירות באינטרנט: קדימה בראש
27 ימים לפני הבחירות, ביקשנו לבחון את הפעילות האינטרנטית של שלוש המפלגות המובילות. מסקנות: בדומה לסקרים, "קדימה" מובילה בהפרש ניכר, "העבודה" מגמגמת ו"הליכוד" לא מורגש
פחות מחודש לבחירות, והאדישות הציבורית רבה. האינטרנט, כסיסמוגרף רגיש המשקף את המציאות, אינו יכול להיות שונה, אך בכל הקשור לפעילות המועמדים והמפלגות ברשת, שימוש בצוותי טוקבקים, תעמולה בסרטוני וידאו ומשחקים און ליין והיקף ההשקה בפרסום מקוון, בחירות 2006 בהחלט מצביעות על עליית מדרגה.
זה יהיה נמהר מדי לקבוע כי האינטרנט יסייע לקבוע את גורל הבחירות. עדיין לא, אך לנוכח האנכרוניזם של שידורי התעמולה בטלוויזיה, אם יש סיכוי להשפיע על חלק מהקולות הצפים לשנות את עמדתם, הרי שהוא קיים ברשת.
אם בבחירות 1999, 2001 ו-2003, עצם הנוכחות ברשת הייתה סוג של הישג, הפעם זה לא מספיק. בבחירות הנוכחיות אין די באתר שבלוני המציג את מצע המפלגה, רשימת תפוצה וכמה תצלומים של המועמדים מנשקים תינוקות בשווקים. בכתבה ראשונה זו התמקדנו בשלושת המפלגות המובילות על פי הסקרים.
קדימה: מובילים
העיתונות פנתה לאחרונה נגדה, אך באינטרנט, כמו בסקרים, "קדימה" עדיין מובילה בגדול. התנועה החדשה החלה את פעילותה המקוונת באיחור, אך מהר מאוד השאירה את המתחרות מאחור. "קדימה" פיצלה בחוכמה את הפעילות שלה ברשת לשתי זרועות, האתר הרשמי בכתובת kadimasharon.co.il, ואתר הפעילים בכתובת yallakadima.co.il. הפיצול מאפשר לקדימה גם לשדר מסר רציני ומעונב לקהל הבוחרים הבוגר (באמצעות האתר הראשון), וגם לקרוץ לצעירים (באתר השני).
באתר הרשמי מתפרסמים קטעי וידאו (המתעדכנים לעתים קרובות), עדכוני חדשות, פרופיל של מועמד - בכל פעם אדם אחר, טופס מהיר להצטרפות (ב"קדימה" מדווחים על 38 אלף מצטרפים רק דרך האינטרנט) ולקבלת עדכונים באימייל וב-SMS, גרף דינמי הממחיש את כל הסקרים האחרונים של כל העיתונים הגדולים (האם ימשיכו להציגו באתר אם תימשך מגמת הירידה במנדטים הצפוים לקדימה?). עוד באתר: שומרי מסך, רקעים, סטיקרים ואפילו רינגטון רשמי (!) להורדה.
באיזור "החוקיה" נקראים הגולשים להציע הצעות חוק שלהם, כאשר ניתן באתר לדרג את הצעות החוק. יואל חסון , ראש מטה הצעירים, מבטיח להציע את החוקים של הגולשים בכנסת הבאה. לא בטוח שהוא יעמוד בכך, אך הרעיון יצירתי והביצוע מצוין.
רעיון חביב אחר היא ההפגנה הווירטואלית - מפת פלאש של ישראל בה דמויות קטנות של מפגינים מכסות את הארץ. אפשר לבחור לדמות מין, שיער, פריטי לבוש, גיל ומיקום בארץ, לנסח לה שלט תמיכה ולהציב אותה על גבי המפה במקום המבוקש בארץ. השלטים שחיברו הגולשים לא יצירתיים לרוב, בנוסח "ביבי? יאלללה..." או "למה מי זה פרץ". כמו כן, באופן צפוי למדי, הרבה יותר נשים מגברים מפגינות שם כשדמותן לבושה תחתונים וחזייה בלבד.
המצביעים נמצאים ברשת
הרבה משאבים ואנרגיה משקיעים בקדימה בזירת האינטרנט. הסיבות רבות, אך הבולטת שבהן, ההבנה שקהל המשתמשים באינטרנט במערכת הבחירות של 2006 גדל לאין שיעור לעומת מערכות הבחירות הקודמות מאז פרץ האינטרנט לחיים הפוליטיים ב-1999. סיבה נוספת, היא עלויות ההפקה הנמוכות לעומת הטלוויזיה למשל. הסיבה השלישית, עבור קדימה לפחות, שחלק גדול ממצביעיה הפוטנציאלים - בשכבות המבוססות - גולש באינטרנט.
"עברנו כברת דרך ארוכה מאז בחירות 1999", אומר ל-ynet אביטל סהר, מי ששימש אז ובבחירות 2001 כאחד ממנהלי קמפיין האינטרנט של הליכוד. סהר, 29, המשמש כיום כאחד מדוברי "קדימה" והאחראי להסברת תכני האינטרנט שלה, מאמין גדול במדיה הוירטואלית. "בבחירות 2006 האינטרנט לא פחות חשוב מאמצעי התקשורת האחרים, אולי אפילו יותר מהטלוויזיה".
מה קרה לשרון?
אגב, מי שירצה לברר פרטים על מצבו הקשה של מייסד התנועה יתקשה למצוא אותם באתר "קדימה". באופן תמוה למדי, הביוגרפיה של שרון באתר מסתיימת עם הפרישה מהליכוד והקמת קדימה. מי שמחפש את מצע התנועה ייאלץ להסתפק בתוכנית פעולה - מדינית וכלכלית-חברתית. רשימת התורמים המתפרסמת באתר לא עדכנית, ואין אפשרות לתרום דרכו (על פי חוק). למרות שאינו מושלם, אתר קדימה יכול לשמש דוגמה למפלגות אחרות.
"יאללה קדימה" משוחרר בהרבה מאחיו הרשמי, כל כך משוחרר, עד שבתנועה נאלצו לאחרונה להסיר סרטון פלאש בשם "ביבי וקקי" בעקבות ביקורת בתקשורת. איזור "הצחוקים" של האתר עדיין מפנה למשחקים משעשעים כמו "ענגלית עם עמיר", "בחן את עצמך: האם אתה ביבי", ו"ביבי: חזק מול המראה".
באיזור התמונות מוצג התצלום המדובר של עמיר פרץ המחזיק עופות קפואים ומתחתיה הכיתוב "נו באמת..." - זה אולי לא הוגן, אך בקרב קהל היעד, תמונה כזו חזקה יותר מ-1,000 מילים המסבירות למה פרץ הוא מועמד ראוי כמו נאומו על גישת סוקרטס לחינוך.
החזקומטר של ביבי
גולת הכותרת היא "החזקומטר", עמוד בהשראת פרודיה על השחקן האמריקני צ'אק נוריס, המפרסם עובדות טריוויה בדויות שמטרתן העיקרית היא ללעוג לנתניהו "החזק". על פי הדף, נתניהו כל כך חזק עד שהכלכלה קרסה ממנו, כל כך חזק, שכשהוא ברח לארה"ב יומיים לפני ההתנתקות הוא סחב לבד את המזוודות לצ'ק אין. הבנתם את העיקרון. הגולשים יכולים להוסיף "חזקומציות" משלהם, ולדרג את הקיימים.
בקדימה טוענים בתוקף שאין להם כל אחריות לתכנים המתפרסמים באתר המשתולל הזה. עם זאת,
כל היישומים המקוונים האלה, על אף שהם פשוטים מאוד להכנה, שווים זהב לתנועה במונחים של משיכת תשומת הלב של הגולשים, בעיקר הצעירים, למסרים הנגטיביים שלהם. למפלגות אחרות יש בהחלט מה ללמוד מ"קדימה" גם בהקשר זה.
המלחמה על התגובות
התגובות לכתבות הן אחת הזירות החשובות ביותר במלחמה הווירטואלית בבחירות 2006. למי שקורא את מאות התגובות, ברור שחלק מהן שתולות על ידי טוקבקיסטיים מקצועיים, אשר שירותיהם נשכרו על ידי המפלגות, כדי להכות ביריבים מתחת לחגורה, בדרך כלל תוך הזדהות בשמות בדויים והעברת מסרים קשים אשר לא יפנו אצבע מאשימה לעבר הרשימות היריבות.
בקדימה, כך מדווחים לנו הגורמים הרשמיים, לא נשכרו שירותים של חברות שיעשו זאת מתוך החלטה אסטרטגית. "עם זאת", אומר לנו איש מטה המפלגה, "כאשר יש כתבה אנטי-קדימה, או חומר שאנו רוצים לפרגן לו, גם אנחנו אנשי המטה נרתמים וכל אחד כותב תגובה או שתיים. זה רק טבעי. אין ספק שגם דרך הטוקבקים ניתן להשפיע על ציבור הבוחרים, בעיקר הציבור הצף".
פרסום רשמי ב"יאללה קדימה" מבשר על הקמת מטה פעילים המגיבים באינטרנט.
העבודה: משתדלים
קשה להתחרות עם "קדימה" באינטרנט אבל באתר "העבודה" באמת שמשתדלים עם כתבות וידאו, דגימות מתשדירי התעמולה של המפלגה בטלוויזיה, בלוג של שלי יחימוביץ', שכתוב בלשון אישית ועניינית, הרחוקה (לפחות בסגנון) מהבטחות הבחירות המלאכותיות בעליל של מועמדים אחרים.
הדבר הקרוב ביותר של "העבודה" לתכונות האינטראקטיביות של "קדימה" היא "מדורת השבט" - איזור בו הגולשים יכולים להעלות תמונות או סטיקרים שיצרו, וגולשים אחרים יכולים לדרגם. הרבה פחות יצירתי מההפגנה הוירטואלית או החזקומטר של קדימה.
למפלגת העבודה אין צוות מאורגן של סיירת טוקבקים, כמו לליכוד ובניגוד ל"קדימה", אך לאחרונה השיקה התנועה מערכת טלמרקטינג מקוונת, השולחת לכל נרשם הודעת דואר אלקטרוני עם 20 מספרי טלפון של
צל"ש מיוחד על רשימת כל המועמדים באתר, כולל תמונות וכתובות דואר אלקטרוני ישירות שלהם (!). בניגוד ל"קדימה", יש את עיקרי המצע של מפלגת העבודה באתר, ומלבד זאת, אתר העבודה מאפשר לקבל תרומות און ליין באמצעות כרטיס אשראי, וזו עוד נקודה לזכותו.
איזור "הדובדבנים" באתר מוקדש להערות שוליים ועקיצות, שלעתים מוצלחות (הפניה לידיעה על הנבחרת של קדימה וקריאה לגולשים לנסות לזהות את האלמונים); מביכות ("מי אמר שאין חתיכים במפלגה? עוד סיבה להצטרף למסעות עמיר ברחבי הארץ: שומר הראש החתיך של עמיר הולך אחריו לכל מקום"; ומעוררות חלחלה ("כך נראה הרגע האחרון בחייהם של מחבלים רבים: האיש הזה, התנועה הזו וכדור בראש" - הפניה לתמונה של עמי איילון מצביע"). אנחנו גם היינו מוותרים על הספירה בכותרת "27 ימים למהפך".
הליכוד: מחמיצים
הליכוד פספס את הרשת עד כה במערכת הבחירות הנוכחית וייתכן שהמערכה הזו כבר אבודה בשבילו.
נתוני הפתיחה היו גרועים: מספר שבועות לפני הבחירות, כלל לא היה אתר למפלגה. האתר המחודש, שהושק בחודש שעבר, הציע מעט מדי ומאוחר מדי.
אמנם, באתר מתפרסמים סרטוני תעמולה וכתבות וידאו, אך בכל הקשור לאינטראקטיביות, אין כל בשורה (מלבד פורום). הגולשים נקראו לשלוח סרטונים משלהם - איש מהם לא ענה בחיוב - ואין פלא. האתר היבשושי הזה לא מפתה מספיק כדי ליטול בו חלק.
בליכוד דווקא הכריזו לפני כמה שבועות כי הם מייחסים לאינטרנט חשיבות עליונה במערכת הבחירות הנוכחית. "מדובר באמצעי חשוב שבו אנו יכולים להגיע לקהל הבוחרים", אמר יו"ר מטה ההסברה של המפלגה, ח"כ גדעון סער.
הליכוד היה המפלגה הראשונה ששידרה תשדירי תעמולה שהוכנו במיוחד לרשת. בין הסרטונים האלה, בני ה-30 שניות: "כסף קטלני", המתייחס להחלטת מ"מ רה"מ אולמרט להעביר כסף לחמאס ו"שמאלמרט", המצביע על הקשר בין אולמרט לשמאל.
שני הסרטונים מבוססים על ניסיון להפחיד וחסרים את האלמנט המשעשע הדרוש להפיכת
תוכן מקוון לוויראלי - כלומר, אטרקטיבי להפצה מגולש לגולש דרך הדואר האלקטרוני. מסתבר שאין די להכיר בחשיבות המדיום - צריך גם לדבר בשפה שלו. אין טעם לדבר על צוות טוקבקיסטים רשמי - "הליכוד", כמפלגה מאורגנת, לא מורגש ברשת, ועמדותיו, עמדות הימין, מיוצגות באמצעות מפלגות אחרות ואתרים חוץ מפלגתיים.
בכתבה הבאה: על הפעילות המקוונות של שאר המפלגות ואתרים חוץ מפלגתיים
