שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אמריקה הלטינית: אדום עולה
    ליצן עשיר בנפט, דיקטטור מזדקן ומנהיג איכרים בוליביאני מצליחים לעורר דאגה במערב ומסמנים את תחילתו של סדר עולמי חדש: אמריקה הלטינית עושה פנייה חדה שמאלה. "בניגוד למנהיגים המתרפסים האחרים בעולם השלישי. צ'אבז מוונצואלה לא צריך להתרפס בפני ארה"ב - יש לו נפט", מסביר ד"ר חררדו לייבנר מאוניברסיטת ת"א. וצ'אבז ממש לא לבד

    בתקופה אחרת בהיסטוריה, הברית בין ליצן עשיר בנפט מוונצאולה, דיקטטור קובני מזדקן ומנהיג איכרים בוליביאני, לא היתה גורמת למעצמת על כמו ארה"ב להרים גבה.

     

    אולם, נראה כי אמריקה הלטינית, על כל מאות מיליוני תושביה, החליטה להתמקם בצדה השמאלי של המפה הפוליטית, למורת רוחו של הבית הלבן. החיבור למדינות כמו איראן וסין ואפילו לתנועת החמאס, מסמן תפנית שמדאיגה את ארה"ב. לאחרונה פורסם כי בקרוב תשנה ארה"ב את ציוות הסגל הדיפלומטי העולמי שלה - היא תפחית את מספר הדיפלומטים בנציגויות באירופה ובוושינגטון ותעביר, בין השאר, 15 דיפלומטים נוספים לנציגויות בדרום אמריקה. סדר עולמי חדש.

      

    נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז, מספק לתקשורת הצמאה לכותרות אין-ספור ציטוטים נבחרים, הכוללים השתלחויות במנהיגי העולם ובעיקר בארה"ב. צ'אבז אף שיגר לאחרונה אזהרה אישית למזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס ואמר: "אל תתעסקי איתי, קונדוליזה".

      

    בכירי ממשל אמריקנים מזהירים כי הניסיון לגמד את חשיבות השפעתו לכדי קוריוז פוליטי, ממעיט בערכו של צ'אבז, נשיאהּ של יצואנית הנפט החמישית בגודלה בעולם. יחד עם עמיתו הבוליביאני, אוו מוראלס, נשיא קובה פידל קסטרו, והממשלות הסוציאליסטיות השולטות במדינות נוספות כמו צ'ילה ואורוגוואי, מסמנים המנהיגים הללו את עלייתו המחודשת של הסוציאליזם באמריקה הלטינית. 

     

    בשביל מה להתרפס כשיש נפט?

     

    "אני מכנה את התופעה 'שגעון הנפט'", מסביר ד"ר חֶרָרְדוֹ לייבנר, היסטוריון מומחה לאמריקה הלטינית באוניברסיטת תל אביב. "בכל תקופה עולה מנהיג חדש בעולם השלישי, ששולט על נפט ומחזיק בתפיסה לאומית אנטי אימפריאליסטית, ומרשה לעצמו להיות המשוגע של הכפר הגלובלי. הוא אומר את מה שהוא באמת חושב, בניגוד למנהיגים המתרפסים האחרים בעולם השלישי. מרבית התומכים הפוליטים של הנשיאים האחרים חושבים כמו צ'אבז, אך איש לא יעז להתעמת בצורה חזיתית עם ארה"ב. הוא לא צריך להתרפס – יש לו נפט".

      

    תאגיד השידור הבריטי BBC דיווח השבוע על דאגות ההולכות וגוברות בקרב הממשל האמריקני בכל הנוגע לעתידה של אמריקה הלטינית, שרבות ממדינותיה יקיימו בחירות בשנת 2006. בכיר במחלקת המדינה האמריקנית אמר כי החשש העיקרי אינו שליטתו של צ'אבז על משאבי נפט עצומים או חבירתו למדינות כמו איראן וסין. החשש הוא שמדובר ב"סוציאליסט עם כיסים עמוקים". ונצואלה, כאמור, מספקת לארה"ב 15 אחוזים מנפח הנפט השנתי שלה.

     

    ד"ר לייבנר סבור אף הוא כי אסור להמעיט בערכן של התמורות הפוליטיות המתחוללות ברחבי היבשת. "אלה נשיאים נבחרים, המייצגים את הרוב במדינותיהם. מדובר בנסיון להתנער מתלות פוליטית וכלכלית, שהכפיפה את האינטרסים של אמריקה הלטינית לאלו של ארה"ב ושל עולם העסקים הבינלאומי", אמר.

     

    אמריקה פונה שמאלה

     

    השפעתו של צ'אבז על תושבי אמריקה הלטינית עשויה להיות מוגבלת. אולם, אין ספק כי רוח חדשה סוחפת את האזור. רבים רואים בשינוי כמהפכה השלישית המונהגת ביבשת. הראשונה התרחשה עם שחרור עול הכיבוש הקולוניאלי הספרדי בראשית המאה ה-19. השנייה, עם ניצחון המהפכה הקומוניסטית בקובה ב-1959 ונסיונות הפיכה רבים שאירעו לכל אורך היבשת בשנים שלאחר מכן.

     

    ונצואלה מבססת את עצמה ככוכבת העולה בפוליטיקה הלטינו-אמריקנית. כיום, מעניקה המדינה לקובה סיוע כספי גדול יותר מזה שנתנה ברית המועצות לקובה בתקופת המלחמה הקרה. על אף הצגתו של צ'אבז הפופוליסט כליצן של הפוליטיקה העולמית, מדובר במנהיג נבחר שצמח מתוך הצבא ופעל להגדיל את כוחו של השלטון הריכוזי. בעוד שארה"ב החליטה לקצץ את חבילת הסיוע לאמריקה הלטינית בכ-1.7 מיליארד דולרים, הכריז נשיא ונצואלה כי מדינתו תעניק לשכנותיה סיוע בסך 3.7 מיליארד דולרים.

     

    צ'אבז לא לבד. שאר מנהיגי אמריקה הלטינית אינם מהססים לעורר את חמתן של מדינות המערב. קובה הצביעה ביחד עם סוריה נגד העברת נושא הגרעין האיראני למועצת הביטחון של האו"ם. נשיא בוליביה מוראלס הבטיח לבוחריו במהלך קמפיין הבחירות שלו כי יהפוך "לסיוט הגדול ביותר של הנשיא בוש" - למרות שהתמתן מעט מאז שנכנס לתפקידו.

     

    מוראלס, מנהיג איכרים בעברו ונשיאה האינדיאני הראשון של בוליביה, הפך לאייקון תרבותי בזכות הסוודרים הצבעוניים שהוא לובש, גם בפגישות עם מנהיגי העולם החנוטים בחליפות הדוקות. " מוראלס עומד משמאל לכל האחרים. הוא הרבה פחות מתלהם ויותר פרגמטי מצ'אבז, אך הוא הרבה יותר שמאלי, גם ברקע וגם באינטרסים שהוא מייצג. מדיניות הרווחה שלו עלולה להיתפש כהרבה יותר סוציאליסטית, אך אין לו מה לחלק לעם. השאלה הגדולה אם ניתן להרוויח מתעשיית הגז בבוליביה", אמר ד"ר לייבנר.

     

    עם זאת, מדגיש ד"ר לייבנר כי לא מדובר דווקא בחזרה לקומוניזם של ברית המועצות או קובה. "ברזיל וארגנטינה, המדינות הגדולות בדרום היבשת שנוטות לקבוע את הקו המוביל ליתר המדינות, פונות לכיוון של קפיטליזם לאומי. זהו אחד הפרדוקסים הגדולים של ההיסטוריה. מדובר בחזרה לגישה של השמאל הכי מתון בשנים שלפני המהפכה הקובנית".

     

    הכסף מדבר

      

    הידוק הקשרים בין אמריקה הלטינית למדינות כמו סין, הודו ודרום אפריקה, מסמן את תחילתה של כלכלה המקווה "לעקוף את המערב". "צ'אבז אינו מנהיג בעל אידיאולוגיה עמוקה. הפוטנציאל שיש לצ'אבז ולדומיו הוא ביכולתם לרתום את המשאבים הלא קטנים שיש למדינותיהם לטובת פיתוח האזור. זאת, לקראת אינטגרציה כלכלית-אזורית המסוגלת לשחרר באופן חלקי מיחסי התלות עם ארה"ב. האסטרטגיה היא הרחבת קשרי המסחר ובניית אלטרנטיבות. ההבנה היא כי מדובר במירוץ לטווח ארוך. השינוי הוא הדרגתי, ולכלכלה יש הרבה יותר כוח מלפוליטיקה", אמר ד"ר לייבנר.

     

    קריסתה של ההגמוניה האמריקנית ששררה ביבשת במהלך שנות ה-80 וה-90 קיבלה ביטוי הולם בוועידת הסחר של מדינות אמריקה בחודש נובמבר אשתקד. מנהיגי אמריקה הלטינית בהנהגת צ'אבז ונשיאה השמאלי של ברזיל, לואיס אינסיו (לוּלה) דה-סילבה, סיכלו את נסיונותיה של ארה"ב ליצור שוק סחר חופשי לכל אורכה של היבשת.

     

    לדברי ד"ר לייבנר, "התמונה היא רב-גונית, אך יש תחושה ברוב הארצות כי הניאו-ליברליזם שהונהג ברוב המדינות מיצה את עצמו. השאלה היא במה מחליפים אותו? ישנם דברים שלא יוכלו להשתנות, עקב יחסי הכוחות הפוליטיים-כלכליים הבינלאומיים הנוכחיים. עם זאת, המלחמה בעיראק הובילה לעליית מחיר הנפט בעולם, ובכך העלתה את כוח המיקוח של יצואניות הנפט האחרות, כמו ונצואלה.

     

    "הניאו ליברליזם שהונהג באמריקה הלטינית הביא לסדרת שערוריות כלכליות במהלך שנות התשעים. מדינות היבשת לא יכלו להתחרות במזרח אסיה. אמריקה סובלת מעוני, אך אין לה כמות גדולה של כוח עבודה זול, כמו שיש באסיה.

     

    אמריקה לא יכלה להרשות לעצמה לפתוח את שווקיה, והתוצאה היתה שתושביה נשארו קרחים מכאן ומכאן. מצד אחד, אבדו ההגנות ומעורבות המדינה במספר תחומים, ומצד שני לא הצליחו להתחרות בייצור המגיע מהודו ומסין", אמר ד"ר לייבנר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אמריקה הלטינית: אדום עולה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי אף פי
    להתרפס כשיש נפט? הצחקת אותו. צ'אבז
    צילום: איי אף פי
    צילום: רויטרס
    הסוודר עושה את ההבדל. מוראלס
    צילום: רויטרס
    צילום: רויטרס
    הוותיק. קסטרו
    צילום: רויטרס
    צילום: רויטרס
    שיגעון הנפט (אילוסטרציה)
    צילום: רויטרס
    מומלצים