שתף קטע נבחר

הרב בן-נון תומך בקדימה: באתי להציל מה שאפשר

רעידת אדמה בציונות הדתית: הרב בן-נון, אחד מהבולטים והמתונים שבהנהגת יש"ע, הודיע על תמיכה בקדימה. הסביר: "קשה לי מאוד. באתי להציל את מה שאפשר". על חבריו במפד"ל: "הם החליטו לעלות על ההר הכתום ולהותיר את הזירה פרוצה"

רעידת אדמה בציונות הדתית בישראל: הרב יואל בן-נון, מהרבנים הבולטים ביש"ע, הודיע היום (א') לממלא מקום ראש הממשלה על תמיכתו בקדימה. הצטרפותו של בן-נון לתומכי קדימה נעשתה בתיווכו של עותניאל שנלר, מועמד קדימה לכנסת ה-17. "אני רואה בתמיכתי גשר בין חלקי העם", אמר הרב בן-נון לאולמרט.

 

 

"קשה לי מאוד להודיע על תמיכתי במפלגה אשר שמה לה כאחת ממטרותיה את פינוי היישובים ביהודה ושומרון, אבל אני חש אחריות היסטורית שלא להפקיר את זירת ההכרעות ולהותיר אותה פרוצה בלא ייצוג לציונות הדתית. יותר קל לחברי, אשר החליטו לטפס על ההר הכתום, והותירו את הזירה פרוצה. אני באתי להציל את מה שאפשר להציל", אמר בן-נון בראיון מיוחד ל-ynet.

 

"חשוב לי להדגיש שמדובר בתמיכה ולא בהצטרפות. במבחינה נפשית, אחרי אירועי פינוי גוש קטיף, איני יכול להצטרף למפלגה כזאת. אני תומך בקדימה בשל המצאם של חברי מהציונות הדתית שם, עותניאל שנלר, פרופסור מנחם בן ששון, זאב אלקין ואחרים. אני רואה בתמיכתי בקדימה כגשר המחבר את חלקי העם. רק בדרך הזו, למרות ייסוריי, עניינים של דת ומדינה יחתכו בשותפות ולא רק על ידי מפלגה חילונית", אמר בן-נון.

 

שנלר: זו תמיכה בממלכתיות

 

עוד סיפר: "אני חרד לגורל ההתיישבות, חרד מאוד כי נקודת המוצא של מפלגת קדימה היא מאוד קשה בעבורי כתושב אלון שבות ואחד ממנהיגי יש"ע לאורך השנים. אמירתו של ממלא מקום ראש הממשלה, אולמרט, ואמירתה של קדימה שגדר ההפרדה הנבנית אינה הגבול המדיני, נותנת לי עוד תקווה שאפשר להציל חלק מההתיישבות. מטרת התמיכה שלי בקדימה היא למזער את הנזקים, להציל את מה שאפשר. היה הרבה יותר קל לעלות על ההר הכתום ולנתק מגע, אך אין זה אחראי כלפי ציבור המתיישבים".

 

לדבריו, "הדרך היחידה לנהל דיאלוג אשר יאפשר הצלת יישובים, היא בהתייצבות במקום בו מתקבלות ההכרעות. הרי אחרי הבחירות לא יהיה מי שיעמוד בצומת שבה ההכרעות האלה תתקבלנה. המפד"ל, שהייתה ביתי, והאיחוד הלאומי, הודיעו כבר שלא יצטרפו לשום קואליציה עם קדימה. מה שנותר לאדם כמוני, שנותר בלי בית מאז פינוי יישובי גוש קטיף, הוא להיות שם ולהיות שותף בהכרעות כדי לעזור ככל האפשר ולהציל חלקים ממפעל ההתיישבות, וקשה לי מאוד. כך או כך ובכל מקרה, איני מתכוון להיות חלק מהמערך השלטוני, לא הציעו לי ואיני מתכוון לקבל שום תפקיד".

 

עותניאל שנלר, השושבין של הצטרפות הרב בן-נון לקדימה, אמר הערב ל-ynet: "זהו אחד הפירות הראשונים לעמלנו, למציאת דרך התיווך עם כלל הציונות הדתית בישראל. החשיבות אינה רק בתמיכה בממשלת ישראל, אלא בממלכתיות ישראל. מדובר באחד האישים שהנהיגו את המתנחלים מאז ימי סבסטיה ועד למגוריו באלון שבות. אחת הדמויות האידאולוגיות יותר מיוחסות של היהדות. בדרכו של הרב בן-נון היו שלושה סימני דרך בולטים, באשר למתינותו ודרכו הציונית, פעם אחרי גילוי המחתרת היהודית באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת, פעם אחרי רצח רבין ועכשיו ערב ההתנתקות. הרב בן-נון הוא חלק מהגשר של קדימה לחבר את הציבור שלנו לכלל עם ישראל", אמר.

 

גם רב, גם דוקטור

 

הרב יואל בן-נון נולד בחיפה בתשעה במאי 1946, גדל והתחנך בה, בחינוך הממלכתי דתי ובתנועת ''בני עקיבא''. הוריו, ד"ר יחיאל בן-נון וד"ר שושנה בן-נון עסקו בחינוך בהוראה בכתיבה ובמחקר בתחומי היהדות והלשון העברית.

 

בן-נון למד בישיבת מרכז הרב קוק בירושלים כ-3 שנים לפני השירות הצבאי. אחריו, בין השנים שירת כלוחם נח"ל מוצנח, במסגרת גרעין נח''ל-אורים של בני עקיבא. הוא נשוי לאסתר ואב לששה ילדים, כולם נשואים. יש לו גם 14 נכדים. הרב מוכר כמתיישב ביש"ע ובאלון שבות, אך עם זאת כמתנגד לתופעות של קיצוניות, אלימות וסרבנות.

 

ב-1968 עבר בן-נון לגוש עציון, עם הקמתה של ישיבת ההסדר בהר-עציון. אז גם הצטרף לצוות הישיבה בראשותו של הרב יהודה עמיטל. הוא נטל חלק בהקמת הישיבה ובפיתוחה, ולימד בה תנ''ך, תלמוד, הלכה, מחשבת ישראל, והיסטוריה של עם ישראל. במסגרת לימודיו הוסמך לרבנות, ולתעודת הוראה במקצועות היהדות. כיום הוא דוקטורנט באוניברסיטה העברית, בחוג למחשבת ישראל. הוא גם עומד בראש ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שאול גולן
הרב בן-נון
צילום: שאול גולן
צילום: זום 77
המתווך. שנלר
צילום: זום 77
מומלצים