בוחרים לא להתייחס לצרכנים
למפלגות שרצות לכנסת אין אג'נדה צרכנית, וכנראה שגם לא תהיה להן. כי הן, בדיוק כמונו, יודעות שחרם צרכנים לא יהיה כאן. גם לא נגדן
ביום רביעי הקרוב, ה-15 במרץ, נחגוג את יום הצרכן הבינלאומי. 13 יום לאחר מכן, ב-28 במרץ, נלך כולנו לבחור בקלפי. עכשיו בטח יהיו רבים שישאלו, ובצדק מבחינתם, מה הקשר בין האירועים. ופה, בעצם, מתחילה הבעיה שלנו כצרכנים.
כי בבחירות מדברים על הכל: על שלום וביטחון, על הטרור ומיגורו, על מדיניות חוץ ופנים, על כלכלה ורווחה. ועל מה לא מדברים? נכון, על הצרכן וזכויותיו. הצרכנות, מסתבר, לא נמצאת באג'נדה של המפלגות - גדולות וקטנות כאחד, למרות שכל צרכן הוא בוחר, ולהיפך. אבל האמת היא שזה לא מפתיע. כי אנו כבר מזמן רגילים שלא סופרים אותנו, כצרכנים, במסדרונות השלטון.
המועצה לצרכנות, שכפופה למשרד התמ"ת, לא מתפקדת כבר שנה וחצי, ורק בחודש האחרון מינו לה דירקטוריון חדש שהחל לחפש מנכ"ל. הממונה על הגנת הצרכן, יצחק קמחי, שיושב אף הוא במשרד התמ"ת, לא ממש מספק את הסחורה. רשות ההסתדרות לצרכנות מינתה באחרונה מנכ"ל חדש (ירון לוינסון), אבל אין לה ממש יכולות אכיפה. אלא שאנחנו אדישים לכל אלו, ולכן גם המפלגות אדישות.
עם זאת, מסתבר שלא כולם אדישים. חבר מועצת עיריית חולון, אילן לוי, שלח השבוע מכתב לכל ראשי המפלגות, עם בקשה שיחתמו על התחייבות כלפי ציבור הצרכנים בישראל. לוי ביקש מהם לחתום על 5 סעיפים, בזו הלשון:
1. הפיכת התובענה הייצוגית הצרכנית לכלי מרכזי לשמירת זכויות הצרכן, באמצעות תיקוני חקיקה ראויים וברורים.
2. חקיקת "חוק מכר- עסקאות צרכניות", שיסדיר באופן מקיף את זכיותיו והגנותיו של הצרכן ביחסי עוסק-צרכן לאורך כל תקופת העסקה הצרכנית.
3. הקצאת משאבים וכוח אדם ראויים לצורך אכיפה של רשויות המינהל את החוקים והתקנות המגנים על זכויות הצרכן.
4. הקצאת משאבים ראויים לחיזוק מעמדם של ארגונים להגנת הצרכן והקמת גופים נוספים ממלכתיים בלתי- תלויים להגנת זכויות הצרכן, לקידום סחר הוגן, ולהנחלת תרבות צרכנית.
5. חקיקה צרכנית- חיזוק זכויות הצרכן באמצעות תיקוני חקיקה וחקיקה חדשה- אזרחית, מינהלית ופלילית.
הסעיפים האלו יכולים לעשות לנו רק טוב, כצרכנים. גם ראשי המפלגות יודעים את זה. אבל האם הם יחתמו על המסמך? אני מסופק. כי הם, בדיוק כמונו, יודעים שחרם צרכנים לא יהיה כאן. גם לא נגדן.
אז למה שהן יספרו אותנו?