מלחמת ההישרדות

בגיליון הראשון של קפטן אינטרנט, שפורסם בראשית מרץ, שנת 97, הופיע סקר של Israel Hyperbanner על מנועי החיפוש המובילים בארץ. "תפוז" הגיע למקום הראשון, עם 41 אחוז. למקום השני הגיע "סיבוב", שבו בחרו 15 אחוז מהנשאלים, ואחריו "וואלה!", עם 14 אחוז.

באותם ימים, ההבדלים בין וואלה , סיבוב ותפוז לא היו נהירים כלל, כפי שהם כיום, ממרחק של פירוקים, הנפקות ומיזוגים. מדורי הכלכלה בעיתונים עסקו אז בכלכלה ישנה, וטרם הספיקו להמציא את הכלכלה החדשה רק כדי לקבור אותה מאוחר יותר.

היו מעטים שהיטיבו אז לראות למרחוק. באותם ימים אמר לי ארז פילוסוף, סמנכ"ל הטכנולוגיה בוואלה, שבסופו של תהליך ייוותרו שניים: אנחנו והם. אנחנו – וואלה, הם - ידיעות אחרונות.

יום עצוב ל-iol

אני מודה, פקפקתי בתחזית שלו. חשבתי שהבחור מגלומן. וואלה הייתה אז רחוקה מהנפקה, ופרט לפילוסוף היו מעטים שהימרו על כך שתהפוך לגוף המוביל באינטרנט בישראל, חברה שבזק מחזרת על פתחה, וידיעות אחרונות נושפת בעורפה.

המיזוג הנוכחי מצביע פעם נוספת על הצלחת הקו האסטרטגי של וואלה, כפי שהוא מורה על הכשלון האסטרטגי של iol. לרוב, אנשי עסקים אינם רגשניים במיוחד, אך יום החתימה על הסכם המיזוג יהיה יום עצוב ל-iol.

לפני שש שנים, כשהחלו שני הגופים את צעדיהם באינטרנט, לא היה ספק מי החברה שסיכוייה על הנייר, מבחינת משאבים וכוח אדם, טובים יותר. אך בעוד המנהלים המתחלפים ב- iol מסתבכים בשורה של טעויות אסטרטגיות, גדי הדר וארז פילוסוף, מקימי וואלה, המשיכו להגשים את החזון שלהם.

פרויקטים שלא יצאו לפועל בזמן, מודל אסטרטגי לא ברור, בעיות קשות במיתוג השירות, ניהול טכנולוגי ועסקי כושל הם רק חלק מהגורמים שהביאו את iol לסוף דרכו העצמאית באינטרנט הישראלי. המיזוג מוכיח מה שהיה ברור כבר מזמן – הגוף היחיד בארץ שיכול להיקרא פורטל הוא וואלה ואולי גם msn ישראל. iol הוא אתר קהילות ותכנים, שנכשל בניסיונו להוביל את האינטרנט בישראל, למרות סיכוייו הראשוניים המצוינים.

וואלה? וואלללללללה!

לעומת זאת, אם יש גוף שבזכותו קיים שוק אינטרנט צרכני בישראל, זהו וואלה, שבניגוד לנטקינג או iol, בא מהאינטרנט, ולכן הבין אותו טוב יותר. הצמיחה שלו היתה טבעית למדיום. הוא החל כאינדקס אתרים, מאוחר יותר החל לספק שירותים קהילתיים, הוסיף מסחר אלקטרוני, דסק חדשות עצמאי ודואר אלקטרוני מבוסס רשת.

ברבות הימים, הוא הפך שותף טבעי לבזק בינלאומי.

אין לטעות, וואלה רחוק מלהיות גוף מושלם. במשך שנים נאלצו הגולשים לסבול מתכניו הרדודים, קישוריו השבורים הרבים, טקסטים שנכתבו ברישול, דפי אינדקס שנטענים ונטענים ולעולם לא מופיעים, אינדקס בינוני ומטה, וחוסר תעוזה מובהק, בניגוד לדימוי שביקשה וואלה להעביר בסרטוני הפרסום סרי הטעם שלהם.

בשוק כל כך דינמי, בו כל טעות נוספת עלולה להוביל לאבדון, ווואלה טעתה פחות מכל מתחרותיה. וואלה תשרוד את המשבר האחרון בשוק, וסביר להניח שתשרוד גם את המשברים הבאים הצפויים.

מלחמה, לא חשוב על מה

"מלחמת הפורטלים בישראל", הביטוי הנלווה בעיתונות לידיעות על המיזוגים והקיצוצים האחרונים, הוא מגוחך. כאשר חברות מבקשות לחסוך ככל שניתן בהוצאות על תכנים, כאשר הן רוצות לקצץ בהפסדיהן באמצעות שיתוף פעולה ומיזוג עם גופים מהמדיה המסורתית, המלחמה היחידה היא מלחמת הישרדות.

ב-4 חברות תוכן לכל הפחות משכתבים עובדים רבים את קורות החיים שלהם. בחברות היי טק רבות העובדים הם כוח עבודה זול, מושפעים בקלות מגחמות השוק, הקיצוצים והמיזוגים.

האמא היהודיה מוזמנת לדדרג (לשדרג לאחור) את התוכניות שלה לבנים היקירים. האינטרנט אינו הארץ המובטחת. במקום מדעי המחשב, מומלץ לשלוח את הבן ללמוד מינהל עסקים, ביטוח או משפטים. מהפכת ההיי טק ממילא עוברת גם על המקצועות האלו. לחילופין, למה לא לעבוד בחברת החשמל? עם שכר ברוטו ממוצע של 17,392 שקל, וללא סכנת הפרטה נראית באופק, זה רעיון כלל לא רע.

מיזוג רע לציבור

וואלה יבקש לשמר את תדמיתו הצעירה והחוץ ממסדית, אבל יש לזכור שבעלי השליטה בגוף הממוזג הם תאגידים - בזק באמצעות בזק בינלאומי, וקבוצת הארץ. לא ברור אם מיזוג כזה הוא טוב לגולשים, אך הוא בוודאי רע לציבור. במציאות שבה 2-3 גופים גדולים יספקו מידע ושירותים לציבור, האינטרנט בישראל מתרחק מאוד מהדימוי של שוק פלורליסטי, כפי שהאינטרנט אמור היה להיות. מה תרצו שהאינטרנט יהיה בשבילכם? התשובה כלל לא משנה, בשלב זה, מי שואל אותכם בכלל. הגדולים יחלקו ביניהם את עוגת האינטרנט, ורק לאחר מכן יתפנו לבדוק אם הציבור מוכן לאכול.

המלחמה בין חברות האינטרנט היא במידה רבה על שוק שעדיין אינו קיים. הפורטל היה נכון בעבר, כמודל עסקי וכהעדפה של משתמשים, אך הוא אינו רלוונטי עוד. בהתחלה, נחלקה הרשת בין שלושה סוגים עיקריים של אתרים: אלה שמציעים מוצרים, אלה שמספקים את התוכן, ואלה שממיינים את שני הראשונים. במהלך הזמן, החלו הממיינים, מנועי החיפוש והאינדקסים, לספק בעצמם תוכן, שירותים קהילתיים (כמו צ'אטים ופורומים) וגם למכור בעצמם מוצרים.

המטרה המוצהרת היתה להשאיר את הגולשים זמן ממושך ככל שניתן באתר, מתוך מחשבה שלא רק הגולשים, גם הזמן שלהם הוא נכס. כיום המחשבה היא שכמות גדולה של גולשים שמבקרים זמן רב באתר אינה מספקת. צריך להפוך אותם לגולשים משלמים.

איתותי המצוקה שמשגרים אתרי המסחר האלקטרוני בישראל מובילים לתהייה אם מודל אתר האינטרנט הוא המודל הנכון לרכישה. רבים, רבים מדי, מעדיפים לא לרכוש דרך האינטרנט. זו הסיבה לכך שגופי מסחר באינטרנט מתחילים "לצאת מהרשת" ולפתוח מוקדי מכירות בטלפון.

איך בכל זאת יעשו כסף

המשבר הנוכחי בנאסד"ק מצוין עבור תאגידים וחברות הגדולות. השוק עובר תהליך של ברירה טבעית, שבו מנופות חברות קטנות ובינוניות. הגופים הגדולים, הממוזגים, יזכו בנתח שוק גדול יותר, ובזכות גודלם היחסי ומגוון השירותים שהן יציעו יקל עליהן לגבות כסף עבור שירותים ותכנים.

לנוכח מצבן האומלל, חברות דוט קום רבות לוטשות עיניהן המסחריות אל התכנים והשירותים שהוצעו עד כה חינם. אם אינן יכולות להרוויח באמצעות פרסומות, מדוע שלא ירוויחו באמצעות מסחור בתכנים של הגולשים? מדוע שלא יגבו תשלום עבור שירותי ASP (שירותים מרחוק)?

גופים שיצליחו לרכז ולספק את מרב סוגי התכנים, על מרב התשתיות (סלולרית, טלוויזיה הדיגיטלית, פאלם פיילוט, וכו'), עם מירב השירותים הם ככל הנראה אלו שיגרפו את הכסף הגדול. מעט מאוד גופים בארץ גדולים מספיק כדי לעמוד בטלטלות הצפויות ולהגיע לארץ המובטחת. אלו שלא ימצאו לעצמם שותפים אסטרטגיים (ניחוש מושכל: יהיו אלו תפוז, נטקינג, אחלה, זולו וכל שאר גמדי האינטרנט) ינשרו. השאר יתקבצו בגופי ענק, תוצאה של מיזוגים, שכל אחד מרכיבי הקבוצה מביא עמו מומחיות מסוימת.

הכותב הועסק בעבר על ידי וואלה תקשורת.