המורים בישראל ניצבים בתחתית טבלת השכר של המורים במדינות המפותחות (OECD). כך עולה מנתוני מחקרה של פרופ' רות קלינוב מהאוניברסיטה העברית, שהוצגו אמש (יום ה') במכון ון ליר בירושלים בכנס שכותרתו "דו"ח דברת הפך להחמצה". בעוד שכרו השנתי הממוצע של מורה מתל-אביב הוא 62,980 שקל לשנה, עמיתו בלונדון מרוויח בממוצע 158,390 שקלים, ואת הסכום הגבוה ביותר מקבל מורה בז'נבה: 359,080 שקלים בשנה.
וזהו שכר המורים (בשקלים) בערים נוספות בעולם במדינות המפותחות. בקנדה: 124,550, ביפן: 215,260, בגרמניה: 201,630, בשבדיה: 199,750, בשיקאגו: 221,840, בניו-יורק: 254,740, בבלגיה: 143,820, בספרד: 119,850, בגרמניה: 211,500 ובהולנד על 96,350 שקלים לשנה.
נתונים נוספים שהוצגו מוכיחים כי מורי ישראל הם גם מהמבוגרים בעולם - הגיל החציוני של המורים בחינוך היסודי עומד על 40.3 ובחינוך העל-יסודי: 43.6.
| הסכמי השכר |
|
| תוספת 3,000 ש' תמורת שקט תעשייתי / מורן זליקוביץ' |
|
על פי ההסכם בין האוצר לארגוני המורים, יקבל כל מורה פיצוי בגובה ממוצע של כ-3,000 שקלים על שחיקת השכר ב-7 השנים האחרונות. המורים, שהבטיחו שלא להשבית את הלימודים בקרוב, מרוצים. המחלוקת בין הצדדים בנושא הסכמי השכר הקיבוציים עדיין קיימת, כך שהתוספת לאו דווקא מבטיחה פתיחה חלקה של שנת הלימודים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
מדובר בגיל גבוה משמעותית ביחס לגילאי המורים במדינות מערביות אחרות, (שם עומד הגיל על 35 בממוצע). נתונים אלה מאששים את טענות המורים מזה שנים, באשר לשכר הנמוך שלהם במקצוע ההוראה כמו גם השחיקה הנובעת מפרישתם בגיל מאוחר לגימלאות.
יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, אמר כי ישראל נמצאת במלחמת קיום והישרדות בתחום החינוך. ארז השווה בין מצב החינוך כיום למצב הביטחוני שהיה בפרוץ מלחמת יום כיפור באוקטובר 73' ואמר: "לא למדנו כלום מהטראומה ההיא. כבר אז היינו צריכים ללמוד כדי שזה ייגמר".
בכנס השתתפו ד"ר שמשון שושני, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך, אחת המועמדות לתפקיד שר החינוך, ח"כ פרופ' יולי תמיר, ונציגי ארגוני המורים. פרופ אוריאל רייכמן שהוזמן אף הוא, ביטל את השתתפותו.
הנתונים שהוצגו בכנס לקוחים מספר חדש שהוציא המכון, "לקראת מהפכה חינוכית?" בעריכתו של פרופ' דן ענבר, עמית בכיר במכון ון ליר. בספר תוקפים 32 כותבים המייצגים קשת רחבה של מיטב המומחים מתחומים שונים כמו כלכלה, חברה, פילוסופיה וחינוך את עיקרי דו"ח דוברת ויישומו, תוך ניתוח מחקרי של מערכת החינוך בראייה ביקורתית.
ההחמצה של דו"ח דוברת
פרופ' רמי פרידמן, לשעבר נציב שירות המדינה, תקף את המדיניות האגרסיבית של הממשלה ומשרדי החינוך והאוצר ביחסם לארגוני המורים. לדבריו הייתה שקיפות, אך לא הייתה שיתופיות. ארגוני המורים נדרשו לבצע ויתורים, אך קולם לא נשמע. "מבחינה זו, דו"ח דוברת הוא החמצה", הסביר פרידמן, והוסיף: "הליך של פעולה חד-צדדית של המעסיקים כלפי ארגוני המורים איננו ניסיון לבצע את הרפורמה ולשפר את החינוך, אלא הוא בראש ובראשונה ניסיון לגייס את דעת הקהל ואת הציבור לפתרונות הרצויים לאוצר".
הדו"ח, כך כותב פרופ' פרידמן, מיישם באופן שיטתי את השגיאות שנעשו ברחבי העולם ברפורמות חינוכיות. צפוי מחסור של אלפי מורים במיוחד בחינוך היסודי בשנים הקרובות. כמו כן ישנה התייחסות למו"מ להפעלת הדו"ח בין ארגוני המורים למשרד החינוך שהיה "אגרסיבי וכוחני", להגדרתו.
גם חוקרים אחרים מציגים בספר תמונה קשה של ריכוזיות וצמצום בעצמאות בתי הספר. כדי להכפיף למהפכה גם את זרם החינוך החרדי ניתנו לו הקלות והסתייגויות שלמעשה הוציאו אותו ממסגרת הרפורמה. מהספר עולה עוד שקיים פער גדול בין דברים שסוכמו בדו"ח לבין הצעת החוק בפועל. עוד עולה חזות קשה וניסיון להוליך שולל את ארגוני המורים, "מדיניות בוטה וכוחנית שניסתה לפתור בעיות באמצעות חקיקה והתייחסות מזלזלת למורים ולנציגיהם".
מהספר ומהדיונים סביב עתיד הרפורמה עולה כי רובם אם לא כל העוסקים בתחום החינוך, כולל ארגוני המורים מסתייגים ונזהרים מדו"ח דברת והשלכותיו על החינוך, אך אינם מוכנים לקבור אותו.
לדברי העורך, פרופ' ענבר: "כולם רוצים לשמור על העגלה והסוסים, אך לא להיות מזוהים עם הפרש". הרפורמה, אגב, מופעלת כיום באופן חלקי ב-35 יישובים בארץ. הפעלתה של ועדת מחקר שאמורה לבדוק את יישום דו"ח דברת לא החלה בעבודתה, מפני שטרם התקבל אישור רשמי לבצע את הבדיקה.
בימים אלו מתגבשת יוזמה לפיתוח אמנה חינוכית שמטרתה קיום דיאלוג מתמשך שיביא ליישום ותיאום במהלכים של רפורמה בחינוך, בהשתתפות משרד החינוך, הרשויות המקומיות, האקדמיה, ארגון המורים והסתדרות המורים.
