התביעה באיטליה: להעמיד את ברלוסקוני לדין

התביעה במילאנו מבקשת להעמיד לדין את ראש הממשלה האיטלקי, סילביו ברלוסקוני, וכן את עורך הדין הבריטי דיוויד מילס, באשמת שחיתות. כך דיווחה בצהריים (יום ו') סוכנות הידיעות האיטלקית. ברלוסקוני מואשם שביקש לשלם למילס כ-600 אלף דולרים לפני תשע שנים, בתמורה לעדות שקר לטובתו בשני משפטים שהתנהלו נגדו.   

עו"ד מילס נשוי לשרת התרבות הבריטית, טסה ג'ואל, אך לאחרונה השניים נפרדו. גם הוא וגם ברלוסקוני דחו את ההאשמות שיוחסו להם. הפרשייה עלולה להשפיע על הבחירות באיטליה, שצפויות להתקיים בחודש אפריל.

על פי הדיווחים, בעדותו השקרית של מילס הוא הזכיר שיחת טלפון שערך עם ברלוסקוני, ובה דנו בתשלומים שיעביר ברלוסקוני למי שעמד בראש המפלגה הסוציאליסטית, בטינו קראצ'י. כמו כן מסר עדות שקרית לפיה שתי חברות שהיו מעורבות ברכישת זכויות לסרטים אמריקנים קשורות לברלוסקוני.

עדותו מתקשרת לתיק חקירה אחר שבו מואשמים ברלוסקוני, מילס ו-12 בני אדם נוספים בעבירות מס וזכויות יוצרים שהפרה החברה בבעלותו של ראש הממשלה האיטלקי, חברת הטלוויזיה מדיה-סט.

בחודש דצמבר האחרון הודיעה רשות-הפיקוח האיטלקית שאחראית על מניעת פעילות מונופוליסטית לא-חוקית כי היא חוקרת את האפשרות שברלוסקוני פעל בניגוד-אינטרסים. הרשות (רגולטור) הסבירה כי המדובר בהחלטת הממשלה להעניק סובסידיה לתושבים אשר רכשו ממירים לרגל הכנסת הטכנולוגיה הדיגיטלית אל מערך הטלוויזיה באיטליה.

ב-2004 קיבל הפרלמנט האיטלקי חוק האוסר על כהונה בתפקיד ציבורי תוך כדי ניהול חברה עיסקית; אבל, החוק אינו אוסר על כהונה ציבורית ביחד עם בעלות על חברה עיסקית. האופוזיציה (באותה עת) טענה כי נוסח החוק הופך אותו לחסר-שיניים.

מאז 2004, הממשלה שילמה 199.09 מיליון אירו (236.44 מיליון דולר) במסגרת הסובסידיה הזו - שיועדה לעודד את המעבר לטכנולוגיה יותר מודרנית בתחום הטלוויזיה. הממירים מאפשרים להשתמש במכשיר טלוויזיה אנלוגי, ובכל-זאת לראות שידורים שבוצעו בטכנולוגיה החדשנית.

מומחים הזכירו כי נודע שהנציבות-האירופית פתחה גם היא חקירה על הנושא. רשות-הפיקוח האירופית בבריסל חוששת כי המענקים יגרמו עיוות בשוק ובתחרות העסקית ההוגנת - בכך שהם ניתנים רק לשידורי טלוויזיה מהסוג הרגיל (באמצעות משדרים ואנטנות מסורתיים), ולא לשידורי לוויין. החקירה הזו נפתחה בעקבות קובלנה שהגישה חברת סקאיי באיטליה, חברה-בת של תאגיד ניוז, המתמחה בטלוויזיה לפי שיטת תשלום-תמורת-צפייה.

זוכה לאחר עשור

בחודש ספטמבר זוכה ברלוסקוני בבית משפט במילאנו מאשמת מרמה בפרשת מימון בלתי חוקי למפלגה. יחד עמו זוכו שלושה מנהלים אחרים שעבדו עבורו. בכך באה אל סיומה פרשה המתגלגלת מחקירה לחקירה ומבית משפט לבית משפט כבר למעלה מעשור. ברלוסקוני הורשע בפרשה כבר בעבר, אך משהפך לראש ממשלה יזם את שינוי החוק, נשפט מחדש - ולבסוף זוכה.

תחילת הפרשה ב-1998, אז הורשע ברלוסקוני בזיוף דו"חות כספיים בפרשת מימון בלתי חוקי באמצעות קרן זרה, אליה העבירו כספים אנשי חברת השקעות שבבעלות משפחתו. הכספים הועברו בין השנים 1991-1995 למפלגה הסוציאליסטית לשעבר, שבראשה עמד ידידו וראש הממשלה לשעבר, בניטו קראקסי. בשל קשרי ידידות אלה קידם קראקסי כמה וכמה חוקים שסייעו לברלוסקוני להרחיב את אימפריית התקשורת שלו.  

מדובר במשפט השני בפרשה, לאחר שבתום המשפט הראשון, ביולי 1998, הורשע ברלוסקוני ונגזר עליו עונש מאסר של מעל לשנתיים. גזר הדין בוטל בשנת 2000, לאחר שבית המשפט העליון של איטליה פסק כי עליו להכיר בשינויים שחלו בחוק העונשין.

החוק שונה לפני כמה שנים, בתקופת כהונתו של ברלוסקוני כראש ממשלה. הוא השיג רוב לשינוי בפרלמנט ודחף להקלת העונשים העוסקים בזיוף חשבונות. האופוזיציה בפרלמנט התנגדה בטענה כי החוק נועד לשרת את האינטרסים הפרטיים של ברלוסקוני, אך הוא הגיב כי מדובר ברפורמות שמטרתן להגן על כלל אזרחי איטליה.  

למעשה, לאחר ששונה החוק - "העבירה לא עברה את הסף שלאחריו ניתן להעניש", הסביר עורך הדין גאטנו פקורלה, פרקליטו של ראש הממשלה. מכאן - המעשים המיוחסים לראש הממשלה אינם נחשבים כעת בגדר עבירה באיטליה.  

בית המשפט במילאנו פתח את המשפט מחדש בחודש מאי האחרון, לאחר שבית המשפט העליון של האיחוד האירופי הכיר בתיקון לחוק שחל באיטליה. בית הדין האירופי נאלץ לדון בחוק לאחר שהיו שטענו כי איטליה הפרה את חוקי האיחוד האירופי בכך שקיצרה את משך הזמן שבו ניתן לחקור אדם בחשדות המדוברות.