פורמולה 1 - קבוצות ונהגים

קבוצת רנו. צילום: איי פי

באימוני טרום העונה הוכיחה רנו כי היא עדיין מחזיקה בקלפים הטובים מכולן. רק קבוצות מעטות - אם בכלל - יכולות להתמודד עם המהירות של המכונית והכוח של מנוע ה-V8 החדש. חשוב הרבה יותר, היא הוכיחה כי מבחינת אמינות היא כנראה עדיין הטובה מכולן. ואיך זה מותיר אותנו לקראת עונת 2006?

עם מכונית פייבוריטית ברורה לזכייה נוספת בתואר, ועם צמד נהגים מעולה. אלוף העולם הצעיר פרננדו אלונסו, ובן קבוצתו הפחות יציב ג'נקרלו פיסיקלה, יש לרנו את כל הסיכויים ללכת עד הסוף, ולנסות ולשמור על התואר גם השנה. האם עזיבתו של אלונסו למקלארן בסוף העונה עשויה להשפיע באופן כלשהו על ביצועיו או התמיכה לה יזכה? בהחלט כן. הוא יהיה בעיקר נחוש עוד יותר להוכיח שהבריטים-גרמנים מקבלים את הנהג הטוב מכולם. 

השנה זה יכול להיות אחרת, אבל בפירוש לא ברור שכך יהיה. בחלק השני של אימוני טרום העונה הוכיחו מנועי מרצדס כי הם מהירים במיוחד ודי אמינים, בחלק הראשון הם היו בעייתיים בדיוק כמו בעונה הקודמת. ואיך אמורה להשפיע הגעתו הצפויה ב-2007 של אלוף העולם הנוכחי (ואולי עד אז יהיה אלוף עולם שנתיים ברציפות) פרננדו אלונסו? שמועות טוענות כי קימי רייקונן אמור להגיע לקבוצת פרארי בעונה הבאה, וכי חואן פאבלו מונטויה יאבד את כיסאו אם יציג עוד עונה בעייתית. כך או אחרת, שניהם יהיו יותר מנרגשים לקראת העונה הקרובה, שתקבע רבות לגבי עתידם.

פרארי

הקבוצה האיטלקית, עם יותר כסף ואוהדים ממרבית הקבוצות בסבב גם יחד, עברה עונה לא קלה, בה נאלצה להיכנע ללא תנאי במרבית המירוצים. מיכאל שומאכר - כנראה עדיין נהג המירוץ הטוב בעולם - עשה כמיטב יכולתו, אך זו לא הספיקה. והבעיה הגדולה ביותר הייתה צמיגי ברידג'סטון בהם עשתה שימוש, בניגוד למישלין של מרבית הקבוצות ובוודאי הבכירות. זה לא עומד להשתנות, כך שגם ב-2006 עשויה פרארי למצוא עצמה בנחיתות בולטת. 

האדומים של פרארי. צילום: רויטרס

זאת, למרות שהמכונית עצמה תהיה השנה תחרותית יותר. אחרי הכל, עם תקציבי הענק שיש לאיטלקים, התאמה לשינויים שנכנסו לתוקף העונה היא עניין קל יותר. הידעתם שלפרארי יש כמעט בכל רגע נתון במהלך העונה פי שניים צוותי ניסוי לחלקים חדשים, שינויים אפשריים והתאמות למכונית, כדי להפוך אותה מהירה יותר?

וזה עוד לפני שאנחנו מזכירים שוב את הפנומן שמאחורי ההגה, מיכאל שומאכר. שבע פעמים אלוף עולם ומחזיק בשיאים שספק אם ישברו אי פעם, הנהג הגרמני נמצא בחלקה האחרון של אחת הקריירות המדהימות ביותר בעולם המירוצים מעולם. לא ברור אם גם בעונה הבאה הוא יתייצב על קו הזינוק, מה שעושה את העונה הנוכחית למעניינת בהרבה עבורו. עידוד להישגים מעולם לא היה צריך, ולכן אנחנו צפויים כנראה לחזות במספר תצוגות נהיגה מרהיבות במיוחד מצדו העונה. במקום רובנס בריקלו, יתייצב לצדו העונה ברזילאי אחר, פיליפה מאסה הסופר-מוכשר והצעיר, לשעבר נהג המבחן של הקבוצה שמכיר את המכונית באופן מושלם. 

שתי התפתחויות גדולות עברו על הקבוצה הזו במהלך הפגרה. ראשונה ואולי החשובה ביותר, ב.מ.וו כבר אינה מספקת להם מנועים, לאחר שהחליטה להריץ קבוצה משל עצמה. ההתפתחות השנייה והצבעונית יותר, ללא ספק, היא החזרה של משפחת רוזברג לאליפות הפורמולה 1. לאחר שהאב קקה (Keke) זכה באליפות בשנות ה-80, מצטרף עשרים שנה מאוחר יותר גם הבן, ניקו, לסבב המהיר בעולם. את זה עושה הנהג הצעיר (21) לאחר שקטף בעונה הקודמת את תואר אליפות הנהגים ב-GP2, מי שנחשבת כיום לסדרת הכנה לקראת הקטגוריה הבכירה. אגב, לפי פרסומים רשמיים, ניקו כבר קבע שיא עולמי מיוחד. בגיל 17 היה לנהג הצעיר ביותר מעולם שהשתתף במבחני נהיגה של קבוצת פורמולה 1.

לצדו של ניקו ינהג מארק וובר, האוסטרלי המצוין שנחשב לאחד הנהגים המהירים בעולם. אבל עיקר העניין יתמקד ללא ספק במנועי הקוזוורט' החדשים של הקבוצה, והדרך בה הם יותאמו למכונית החדשה.

טויוטה

יצרן המכוניות השני בגודלו בעולם מריץ מאז עונת 2002 קבוצת פורמולה 1 בסבב האליפות. ובכל שנה מבטיחים לנו שאוטוטו הופכת הקבוצה הזו, עם הגב האדיר של טויוטה, לקבוצת צמרת לגיטימית ופייבוריטית לניצחון. ובכל שנה זה לא קורה. טויוטה עדיין אינה קבוצה מאוזנת, ולמרות הופעות טובות במירוצים שונים בעבר, היא אינה מצליחה להוות גורם בעל משמעות באליפות.

ועוד עניין אחד. כמו פרארי, גם טויוטה עושה שימוש בצמיגי ברידג'סטון הפחות מרשימים לאורך זמן. כמו פרארי, גם טויוטה עושה שימוש בבן למשפחת שומאכר. אלא שלא כמו פרארי, עבור טויוטה נוהג ראלף, האח החביב, מלא החיים, המבלה והצבעוני, אבל גם זה שאינו מסוגל להשתוות למהירות של אחיו הבוגר. לצדו של ראלף ינהג יארנו טרולי המצוין, בעל היכולת המדהימה לקבוע זמני הקפה סנסציוניים, שמהווים בעיה במהלך המירוץ עבור הנהגים המהירים ממנו לאורך זמן.

הונדה

בניגוד לטויוטה, היצרנית היפנית השנייה בסבב כנראה עומדת לפני שנת הפריצה הגדולה. זאת בעיקר אם הזמנים המעולים שקבעה הקבוצה במהלך פגרת החורף מהווים מדד כלשהו ליכולתה. ובניגוד לטויוטה, להונדה יש שני נהגים מעולים. האחד - רובנס באריקלו שעבר מפרארי - כבר ראה הכל. ניצחונות, אליפויות עולם, מכוניות מעולות וכאלה שבקושי ניתן לנהוג בהן. השני הוא ג'נסון באטון, מי שהעיתונות הבריטית הכתירה ברגע כניסתו לעולם הפורמולה 1 (עונת 2000) "אלוף עולם לעתיד", אך עד עתה איכזב קשות. לבאטון יש כנראה את המהירות והיכולת, אבל הוא חסר בגרות וכנראה גם כישרון להכנת מכונית מושלמת.

הונדה בלי ב.א.ר. צילום: אי פי איי

אם אכן תעשה הונדה את הצעד החשוב, ותעבור מעמדה של קבוצת דרג שני למועמדת זכייה, תרוויח מכך האליפות כולה. חשוב מאד לעולם הפורמולה 1 שיצרנים יפניים יגלו עניין רב, חשוב מאד שקבוצה יפנית תזכה, וחשוב לא פחות שלרנו-מקלארן-פרארי תצטרף קבוצה נוספת בעלת יכולת לנצח מירוצים.

רד-בול

עד 2004 יגואר, מאז הקבוצה עם מחלקת האירועים ויחסי הציבור הטובים ביותר בעולם המירוצים. במסגרת הפיכתו של מותג המשקה לשם מוכר בכל פינה בעולם, עם יותר אירועי "אקסטרים" מכל שאר המארגנים גם יחד, נרכשה יגואר והפכה לקבוצה שמעוררת המון עניין. אבל התוצאות על המסלול לא היו טובות כמצופה. וגם השנה לא ברור כיצד תעבור השתלת מנוע פרארי חדש בגוף המכונית.

רד בול נותן לך כנפיים. מלפנים ומאחור. צילום: אי פי איי

בכל מקרה, לרד-בול יש את אחד הנהגים המנוסים ביותר בסבב, דייויד קולטארד הבריטי שהספיק עד עתה לנצח כבר 13 מירוצים במהלך הקריירה. נכון להיום, יש מעט מאד נהגים כאלה על המסלול. לצדו של קולטארד ינהג כריסטיאן קלין, האוסטרי הצעיר והמאד מוכשר ומוערך.

טורו-רוסו

לא לראשונה בפורמולה 1, אבל בהחלט מחזה מעניין. טורו-רוסו היא קבוצת הבת הרשמית של רד-בול, עם הרבה כסף ויכולת להפתיע. בין היתר מכיוון שזו הקבוצה היחידה שתמשיך לעשות שימוש במנוע V10 מבית קוזוורט', במקום ה-V8 החדש של שאר הקבוצות, גם אם הוא יהיה - בהתאם לתקנון - מכויל להספק נמוך. יותר.

איש אינו יודע בדיוק כיצד יתמודדו ויטנטוניו לוצי האיטלקי וסקוט ספיד האמריקני עם עונה שלמה, אך לפחות לפי התוצאות באימוני החורף נראה כי הפער בינם ובין הקבוצה האם אינו גדול כפי שצפו. ניצחונות כנראה לא יהיו שם העונה, אבל המון עניין ללא ספק.

ב.מ.וו-סאובר

עדיין לא קבוצת יצרן מושלמת, אבל המעבר של ב.מ.וו לקבוצה עצמאית על הריסות סאובר, מעורר הרבה סקרנות. איך תתמודד ספקית המנועים בשנים האחרונות עם האחריות הגדולה יותר? איך יתמודדו מנועי ב.מ.וו עם המעבר לתקנות אחרות. איך תתמודד הנהלת הקבוצה עם צמד נהגים בדמות ז'אק וילנב הקנדי, אלוף העולם לשעבר (97') וניק היידפלד הגרמני המוכשר? המון שאלות עם מעט מאד תשובות.

נראה כי לצד תוצאות בינוניות במהלך מרבית העונה, צפויות פה ושם הצלחות מפתיעות, לצד רגעי נפל, כמו לכל קבוצה חדשה, פחות או יותר. ועוד עניין קטן: הנהג השלישי בקבוצה הוא הפולני הראשון בפורמולה 1. היי, ישראל הקדימה אותם עם חנוך ניסאני.

מידלנד

לא רק קבוצות כדורגל נרכשות על-ידי רוסים מאד עשירים. גם קבוצת פורמולה 1 כמו ג'ורדן הפכה לצעצוע רציני בידיו של איל הון רוסי. מנוע טויוטה נשאר, והנהגים יהיו טיירו מונטיירו שהראה כבר ניצוצות של כישרון, יחד עם כריסטיאן אלברס ההולנדי. איפה תוכלו למצוא אותה במהלך המירוצים? הרחק מאחור, אלא אם יקרה משהו מאד-מאד בלתי צפוי. אה, ויש להם נהג מבחן רוסי, וצמיגי ברידג'סטון - כאילו שחסרות להם צרות.

סופר-אגורי

המכונית של הקבוצה החדשה הזו תהיה למעשה ארווס בת ארבע. וכך זה יהיה במהלך שלושת המירוצים הפותחים של העונה לפחות. מנוע של הונדה, צמיגי ברידג'סטון, ונקודת אור בדמותו של טאקומה סאטו. הנהג היפני מנוסה מאד, ונושא עמו רקורד מרשים של אליפות הפורמולה 3 הבריטית ב-2001. אבל הפורמולה 1 הייתה פחות נדיבה עבורו, לצערו. לצדו ינהג יפני צעיר (21) בעל השם הקשה ביותר לביטוי עבור מי שאינו יפני – יוג'י אידה (Yuji Ide). מה צפוי לנו מהקבוצה הזו, שמצליחה בעיקר ביפן? בעתיד אולי הרבה, כרגע מעט מאד.