קשר מיידי של חצאי משפטים
הגמגום עשה את טרוי למריונטה של דיבור: נשים שמו לו בפה מילים שנעים לשמוע מגבר. במקום לנסות ולרפא את הגמגום, הוא רקד במועדונים מחרישי אוזניים, שם ממילא אף אחד לא שומע. בשעות שאחרים נוהגים לדבר, הוא נשאר לישון, ובלילות הוא רקד עד אור הבוקר. הוא פיתח לעצמו שיטות חיזור מהירות, עד שפגש את מירנדה. סיפור אהבה
אילו אפשר היה לדבר בלי להשלים משפטים, טרוי לא היה מגמגם. הוא רהוט בחצי הראשון של כל משפט, ומגמגם בחציו השני. גם עיניו משתנות: כשלשונו קולחת, הן פקוחות לרווחה, בדומה לאדם שאין לו מה להסתיר, וכשהוא מגמגם הן מתכווצות וממצמצות, כאילו יש לו אופי ערמומי. אילו האנשים שבחברתו לא היו מאבדים את סבלנותם ומשלימים לו משפטים, ייתכן שהיה סובל מפיצול אישיות. טרוי שמח, כמובן, שחוסכים ממנו את החלק הבעייתי בדיבור שלו, והוא שמח גם כאשר ייחסו לו מילים שאינן שלו. הוא לא התווכח ולא ניסה לתקן, ובלבד שלא להסתבך בגמגום מיותר. דווקא משום כך הוא היה לגבר שנשים נמשכות אליו.
הוא לא היה גבר מושך במיוחד. הגמגום השאיר בו צלקות - קמטים לא אסתטיים סביב העיניים המתכווצות לעתים קרובות, משיכה מוזרה הצידה של הפה שנאלץ להיאבק עם מילים תקועות, וחריצים של מאמץ לדבר, במיוחד בגובה המצח שכבר קיבל צורה של משפך. אבל היו נשים שאהבו להשלים לו משפטים שובי לב. הגמגום עשה את טרוי למריונטה של דיבור. שמו לו בפה מילים שנעים לשמוע מגבר. והוא נהנה מהתוצאות. אבל הוא לא הסתפק בכך.
המוזיקה הצעקנית במועדונים גרמה לכולם לדבר כמוהו
טרוי הרבה לבלות במועדוני לילה רעשניים. המוזיקה הצעקנית גרמה לכולם לדבר כמוהו, להתעכב על כל מילה בנפרד ואפילו לחזור עליה כמה פעמים, או לפרק מילים לאותיות, ובדרך כלל לחסוך בדיבורים. טרוי הרגיש שם כמו דג במים. במקום לנסות ולרפא את הגמגום בשיטות שעדיין לא התנסה בהן, כמו שיטות אלטרנטיביות, הוא רקד במועדונים מחרישי אוזניים. בשעות שאנשים אחרים מדברים בדרך כלל, הוא נשאר לישון במיטה, או הסתגר בביתו, ובשעות ובמקומות שגם האחרים מתקשים לדבר - הוא רקד עד אור הבוקר. בתוך כך, הוא פיתח לעצמו שיטות חיזור מהירות וניצל את המצב. הוא נחשב מלך המועדונים בסאות'המפטון. הוא גם לא אכזב לאחר מכן, כי הבחורות שהלכו עמו לשירותים שמחו להשלים לו משפטים לאחר שהמוזיקה נדמה.
מירנדה היתה היחידה שביקשה ממנו שלא לדבר
מירנדה היתה היחידה שביקשה ממנו שלא לדבר, לאחר שיצאו מהמועדון והלכו אל שפת הים. מירנדה היא בחורה יפה, מרשימה בנתונים הגופניים, אבל היא לא מדברת, כי אין לה מה להגיד. היא הלכה למועדוני ריקודים מאותה סיבה של טרוי: המוזיקה הרעשנית פתרה לה את הבעיה בדיבור.
אחר כך, על שפת הים, לאחר ששאלה את טרוי מה הוא מרגיש כלפיה וטרוי אמר, בחצי משפט, שהוא מתרשם ממנה לטובה, היא השלימה את המשפט שלו ואמרה שהיא שמחה שנפגשו. נוצר ביניהם קשר מיידי של חצאי משפטים. בפעם הראשונה שאיזו אשה השלימה לטרוי משפטים שהוא באמת רצה להגיד, ובפעם הראשונה שהיה למירנדה מה להגיד. שניהם הרגישו שהם מממשים את עצמם.
טרוי הזמין אותה לטיול בקוטב הצפוני, והם הגיעו באמצע היום לעיר המרפסט שבצפון נורבגיה. נרדמו בבית המלון, התעוררו באמצע הלילה והביטו החוצה. אור שמש מלא. טרוי חשב על פצצת אטום, ומירנדה חשבה על אלוהים, כי הם לא ידעו להסביר את התופעה. דיברו ביניהם בהתרגשות, ומירנדה ספקה כפיים בלי להרגיש שטרוי הצליח להגיד משפט רהוט שלם. היא הרגישה בשינוי רק בעקבות המשפט הבא. טרוי אמר שאם נגזר עליהם למות, הוא מציע שיתחתנו עוד באותו יום.
הבלוג של סבסטיאן
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
