עין בוקק: עוד שמורת טבע נסגרת לתשלום
למרות שההליכים התכנוניים והחוקיים עדיין לא הסתיימו, מזדרזת רשות הטבע והגנים וחונכת את תוכניתה לשיקום עין בוקק, תוכנית הכוללת הצבת קופה רושמת בכניסה לאתר
מחר (שני), בשעה 11:30, תונח אבן הפינה ל"פרויקט עין בוקק". עין בוקק אולי אינו מוכר כמו קיסריה, מצדה או הסחנה, אך לפי נתוני רשות הטבע והגנים מארח המעיין הקטן, הסמוך לים המלח, כ-150 אלף איש בשנה.
בניגוד לנהוג בשלושת האתרים שהוזכרו לעיל (ובכ-60 אתרים נוספים ברחבי הארץ), בעין בוקק לא נגבה עד כה כסף מהמבקרים, אך לא לאורך זמן. במסגרת "פרויקט עין בוקק", לדברי רשות הטבע והגנים, יוסדרו גישה וחנייה ומעבר מאזור המלונות, יוכשר מסלול הליכה בשמורה, השטח יתוחזק וינוהל, יהיו הדרכות והסברים - וזאת באמצעות גביית תשלום בכניסה.
רשות הטבע והגנים מחוייבת על-פי חוק בשורה של פעולות כחלק מתהליך
הפיכתו של אתר ל"שמורה קולטת קהל", שהוא השם היפה לשמורת טבע בה גובים תשלום בכניסה. בדיקה שערכנו מגלה כי למרות היותה גוף ציבורי, הרשות אינה מקפידה הקפדה יתרה על מילוי כל התנאים הנדרשים, וכי למרות שהאישור החוקי עדיין לא התקבל, עבודות מסויימות כבר בוצעו בשטח.
הרוב מתנגד, הרשות מתעלמת
הראשונה מבין דרישות החוק היא חתימה של השר לאיכות הסביבה. אישור כזה, בחתימתה של יהודית נאות ז"ל, אכן התקבל ופורסם כבר בספטמבר 2003. אגב, באותה רשימה חתומה מופיעים גם אתרים אחרים שעדיין פתוחים לקהל, כמו נחל אלכסנדר, נחל תבור, נחל כזיב ונחל בצת.
הליך נוסף בדרך להכשרת המקום לקליטת מבקרים בתשלום הוא עריכת שימוע ציבורי. לשון החוק בעניין זה לאקונית, ואינה מפרטת את אופן עריכת השימוע או את משמעותו המעשית. שימוע בעניין עין בוקק נערך, כנהוג ברשות באין הנחייה ברורה, באתר האינטרט שלה במהלך אוגוסט וספטמבר. בשימוע הוצגו שרטוטים כלליים של התוכניות וכן הובאה שורת טיעונים בדבר הצורך בהסדרתו של האתר. לשימוע צורף גם מסמך השפעות סביבתיות, עליו חתום אקולוג מחוז הדרום ברשות הטבע והגנים, דרור הבלנה.
מתוצאותיו של השימוע עולה כי מתוך 337 המשתתפים בו, בחרו 57 אחוזים מהם להביע את מורת רוחם מהכוונה להפוך את המקום לאתר בתשלום ומנגד, 43 אחוזים צידדו בפרויקט.
אין זו הפעם הראשונה בה מוכרעת הכף הציבורית כנגד פרויקט מעין זה, ואין זו הפעם הראשונה בה מתעלמת הרשות מדעת הקהל: השימוע הראשון שעלה באתר האינטרנט של הרשות היה בדבר סגירת אתר המג'רסה לכניסה בתשלום. בפועל, הדבר נעשה לאחר שהעבודות בשטח כבר החלו. בשימוע על פיתוח גשר תלוי בשמורת הבניאס סערו הרוחות לאחר שמסמך השפעות סביבתיות שצורף אליו הוסר, ולבסוף, בהוראת הוועדה המחוזית, הופסקו העבודות במקום. בשימוע שנערך עבור התוכנית להקמת מבואה בארבל (טקס הנחת אבן הפינה יתקיים, אגב, ביום רביעי הבא) בחרו 71 אחוז מהמשתתפים למחות נגד התוכנית, אך שני מכרזים לעבודות באתר פורסמו עוד בטרם נסתיימה תקופת הפקדתה של התוכנית להתנגדויות הציבור.
איזה מין שימוע ציבורי זה?
בינואר האחרון עלה באתר שימוע חדש בעניין תוכנית ל"מערכת תיאום טיולים
ומבנה לבקרת כניסה באזור הקניון האדום" שבהרי אילת. הפעם כלל אין סקר בו ניתן להצביע נגד או בעד התוכנית, אך יש כתובת דואר אלקטרוני.
ד"ר דלית גסול, מרצה בחוג לגיאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה, יזמה קבוצת מיקוד לעניין הפיכתו של של עין בוקק לאתר בתשלום. בקבוצה השתתפו נציגים מרשות הטבע והגנים, מתושבי האזור וסטודנטים, במטרה ליצור תהליך של שיתוף הציבור. לדבריה, אנשי הרשות היו מאוד מרוצים מהממצאים שהוצגו במהלך הפעילות, "כי זה תאם את התפיסה שלהם – כן לסגור בתשלום לצורך שימור ולצורך פיקוח, עם מינימום תשתיות". עם זאת מעלה גסול ביקורת כלפי האופן שבו נערך השימוע הציבורי: "אם עושים שימוע באינטרנט, קודם כל צריך לפרסם את דבר קיומו כדי שהציבור יהיה חשוף לכך שאפשר להצביע ולהשפיע. אם אתה לא נכנס לאתר של הרשות ולא יודע עליו, איזה מין שימוע ציבורי זה?".
גם עו"ד עמית ברכה מהמחלקה המשפטית בעמותת "אדם, טבע ודין", ביקורתי כלפי התהליך: "'שימוע ציבורי' הוא מושג משפטי. הכללים אומרים שבשימוע נכון פורסים בפני הציבור את כל החומר, נותנים לו להגיב ואז גם עונים, יוצרים למעשה מעין שיח. רשות הטבע והגנים, לעומת זאת, העמידה בפני הציבור רק את האפשרות לבחור 'כן' או 'לא'".
העבודות כבר החלו
שלב נוסף בתהליך הביורוקרטי הוא קבלת אישורה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה לצורך הפקדה להתנגדויות הציבור. אישור כזה, בכפוף למספר תנאים, אכן התקבל ב-31 באוקטובר האחרון ואולם, עד לרגע כתיבת שורות טרם הופקדה התוכנית להתנגדויות. לדברי שחר ישכרוב, מנהל מרחב נגב צפוני ברשות הטבע והגנים, מה שמעכב כרגע את התקדמותה של התוכנית הוא תיאום מול מע"צ, עבור החלק בתוכנית שבו "הכוונה היא לעשות צומת מסודר עם ירידה לדרך עפר וכביש שיגיע למגרש חניה בצד המערבי של כביש 90".
אף שהתוכנית טרם הופקדה להתנגדויות הציבור, כבר במהלך נובמבר החלו עבודות
במקום. גם בעלון שמחולק למטיילים במקום נכתב כי "בימים אלה נבנית בכניסה לאתר מבואה שתסייע בהצלת המקום...". "עשינו עבודות עפר", מסביר ישכרוב, "במסגרת היתר הבניה, להכשרת האזור של המבואה והאזור של הנחל, כדי להתחיל להכין את השטח. חשבנו שהתוכנית תתקדם מהר יותר, אבל היא לא התקדמה".
רשות הטבע והגנים, כגוף ממשלתי, מחוייבת בדרך כלל בפירסום מכרז קבלנים מסודר לשם עבודות בניה, אך ישכרוב מודה כי מכרזים כאלה לא פורסמו ומוסיף: "עוד לא החלטנו אם נבצע את זה בעצמנו או אם נצא למכרז. קודם שהתוכנית תאושר לנו. העבודות שבוצעו, לדעתי, ביצע אותן קבלן שזכה במכרז ברשות, מה שנקרא 'מכרז כולל', אבל זה כלום, 90 אחוז מהפרויקט עוד לא בוצע בכלל, עשינו את עבודות העפר בינתיים ודרך אגב, בקושי רואים את זה".
"בדרך כלל, מבחינה סטוטורית, לצורך הכשרת דרך עפר אפשר להוציא היתר של ועדה מקומית", מסביר שי טחנאי, נציג הארגונים שעניינם שמירת טבע ואיכות הסביבה במחוז דרום, "אבל כאן צריך להיות יותר צדיק מהאפיפיור לפני שנכנסים לשטח, גם בגלל שיש מי שמסתכלים בזכוכית מגדלת ציבורית ואז זה נראה רע".
