בריכות החורף בישראל: דו-חיים בסכנת הכחדה
העגולשון שחור הגחון כבר נכחד, החפרית והטריטון מצויים בסכנת הכחדה חמורה, הקרפדה והסלמנדרה בסכנת הכחדה ודו-חיים רבים נוספים הולכים ונעלמים מבתי הגידול היחודיים שלהם בישראל. מהן בריכות החורף, היכן קיימות בריכות מלאכותיות וכיצד מצילים אותן?
בריכות חורף הן בריכות עונתיות, קטנות יחסית בשטחן המתמלאות במי גשם בחורף וממהרות להתייבש כבר בשלהי האביב או בראשית הקיץ. בריכות אלו, המכונות גם שלוליות חורף או בריכות עונתיות מתאפיינות בתחום משטר אקלים של גשמי חורף ועונתיות בולטת של קיץ יבש. בחבל הים תיכוני קיימת אף חלוקה נוספת של בריכות חורף המתמלאות כבר בסתיו (אזורים גשומים יותר של חבל זה), ואלו המתמלאות בחורף וראשית האביב (כמרבית הבריכות בישראל).
- לעוד כתבות, מאמרים וסרטי וידאו - לחצו כאן
משטר ההתייבשות העונתי בבריכות החורף, מהווה יתרון למינים בעלי התאמה לסביבות כאלו כמו מיני סרטנים ותולעים שונים וכן למיני חרקים המאכלסים בתי גידול אלו לאחר שנוצרו מדי שנה בשנה. גם הדו חיים נדרשים לבתי גידול עונתי לצורך רבייתם. מהלך התחדשותן השנתי של בריכות החורף תואם את תקופת 'ההידרופריודה' (תקופת הקיום בסביבה מימית) של הדו חיים. הבוגרים מגיעים למים לצורך התרבותם והצעירים עוברים תקופה כבעלי חיים מימיים (ראשנים) עד השלימם את הגלגול והחזרה לחיים על פני היבשה.
בארץ היו קיימים שבעה מיני דו-חיים, כולם מצויים בדרגת סיכון זו או אחרת: עגולשון שחור גחון שכבר נכחד, חפרית וטריטון מצויים בסכנת הכחדה חמורה, קרפדה וסלמנדרה בסכנת הכחדה, עתידו של אילנית בסכנה וצפרדע נחלים מצויה בסיכון נמוך.
בריכות החורף הן בית גידול ייחודי בחבל הים התיכוני, והן מהוות תנאי הכרחי להמשך קיומם של חלק ממיני הדו חיים. לכן במרוצת השנים הוקמו בריכות חורף מלאכותיות ושוקמו בריכות קיימות בשמורות טבע ובגנים לאומיים בכל רחבי החבל הים תיכוני בישראל בכדי להבטיח את המשך קיומם.
