דילמה: האם להישאר יחד בשביל הילדים?

מנגד ישנו הקול שאומר את ההיפך הגמור: "הילדים סובלים אם הזוגיות אינה טובה, אל תישארו יחד למען הילדים, עדיף שיגדלו בשקט אצל הורה גרוש מאשר ייחשפו למריבות" וכדומה.

אז היכן האמת? חשוב לראות את שתי האמירות האלה כשני קצוות, שביניהם יש הרבה שטח אפור. מתוך המחקרים, ומהניסיון הקליני, יש הרבה זוגות שהגירושים שלהם מזיקים לילדיהם הרבה יותר מאשר אילו היו נשארים ביחד. אם מתבוננים על השאלה אך ורק מנקודת הראות של הילדים, אותם זוגות שלא טוב להם ביחד אבל הם פועלים כצוות, חיים את חייהם, עובדים, מתפתחים כאינדיבידואלים ונותנים לילדיהם בתור הורים - ילדיהם יפיקו תועלת מהישארותם יחד, למרות הקשיים. כמובן, טובת הילדים במקרה זה מתנגשת עם טובתם האישית של ההורים שאולי היו יכולים למצוא לעצמם אהבה חדשה.

יש זוגות שסוחטים רגשית את הילדים ככלי משחק במריבות

לכן, כאשר אשה, גבר, או זוג באים לעשות את החשבון המורכב של בעד ונגד גירושים, עליהם לעשות בדיקה כואבת - להשוות סבל מול סבל. הסבל של ההורים בתוך הזוגיות, כנגד המחיר שהילדים ישלמו על פירוק המשפחה. ואז, באותם מקרים בהם ברור שטובת הילדים להישאר בתוך המשפחה, במקרים בהם הזוגיות אינה כה סוערת ופוגענית, כדאי לשקול היטב לפני שמתגרשים; האם ננקטו כל הצעדים כדי לשפר את הזוגיות? האם נלקח בחשבון הגיל של הילדים? האם נבנתה מערכת תמיכה לקראת תקופת הגירושים?

כל המערכת המשפחתית משלמת מחיר כבד על גירושים

במהלך שנות עבודתי, אני נתקלת בכאב ובכעס בהורים, שחוסר אחריותם לא מתבטא בעצם הגירושים, אלא בהתנהלות חסרת מעצורים, אלימה ומתלהמת במשך תהליך הגירושים. מחקרים רבים בנושא מגיעים למסקנה חשובה: הדבר שמשפיע בצורה החזקה ביותר על הילדים הוא איכות הקשר בין ההורים. כלומר, גירושים טובים, בהם ההורים נותרים ביחסים של שיתוף פעולה ומגוננים על ילדיהם מפגעי הזוגיות, עדיפים מאשר נישואים בהם הילדים נחשפים לזעם, תוקפנות וחוסר אחווה. אבל גירושים רעים הם טראומה פוגענית וחסרת אחריות מצד ההורים כלפי ילדיהם, ואת זה ניתן

למנוע גם עם קצת "הקרבה עצמית".

לדעתי, הקורבן האמיתי שנדרש מההורים, בשם האחריות והמוסריות, אינו להישאר נשואים בכוח, אלא למתן את הדחפים ההרסניים שלהם בזוגיות, ולפרק את החבילה יפה.

לכן, אם החלטתם להתגרש, שמרו על שליטה עצמית ועל איפוק, ואפילו היו מוכנים לוויתורים כלכליים ואחרים, כדי שלא להחמיר את הפגיעה בילדים ולאפשר להם לצלוח משבר שגם ככה אינו פשוט.

עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות בענייני יחסים, ושאלות ותשובות נבחרות יתפרסמו כאן, בטשטוש הפרטים המזהים.

לצערנו, אין אפשרות להשיב פרטנית על כל הפניות.