אור אדום למזהמים
בתי ההשקעות הגדולים בעולם כבר הפנימו כי התעלמות משיקולים סביבתיים יכולה להפוך לאסון כלכלי ותדמיתי, בעוד התחשבות בשיקולים אלה יכולה להיות הזדמנות עסקית משמעותית. גם בישראל מתחיל שוק ההון לגלות רגישות לסיכונים סביבתיים, וללחוץ על חברות להימנע מהתנהגות הפוגעת בבריאות הציבור
החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה לאחרונה לאסור על מפעל "מילובן" בעכו להמשיך ולהזרים את שפכי המפעל לנחל הנעמן "גם אם הדבר כרוך בעלויות גבוהות", מהווה אור אדום שהוצב בפני מפעלים המזהמים את הסביבה. פסק הדין של השופט יצחק כהן קובע רף חדש של הגבלות על יכולתם של מפעלים להמשיך ולפגוע באיכות הסביבה ולהתעלם מהחוק.
החלטתו של בית המשפט לדחות את דרישתו של המפעל להמשיך ולזהם את הנחל, היא אמירה ברורה כלפי מי שמשיקולים עסקיים ממשיך לפגוע בנחלת הכלל. ההחלטה היא חוליה נוספת בשרשרת של פסקי דין מהשנה האחרונה, המתייחסת בחומרה להעדפת שיקולים עסקיים על-פני עמידה בתקנים סביבתיים, שתוצאתה זיהום הסביבה וגרימת סיכון לבריאות הציבור.
רק חודש קודם לכן, בינואר האחרון, נקנס תאגיד "מילואות", אליו משתייך מפעל "מילובן", בכחצי מיליון ש"ח בגין זיהום נחל הנעמן בשפכים תעשייתיים מסוכנים. רק בשל הסכמת המשרד לאיכות הסביבה להסדר טיעון שקיצר את זמן המשפט, נחלצו מנהלי התאגיד והמפעלים הכלולים בו מעונש אישי. בפסק דין שניתן בחודש נובמבר האחרון, בו הורשעה ונקנסה חברת "חיפה כימיקלים" בכ-600,000 ש"ח הדגיש בית המשפט, כי כאשר הפגיעה בסביבה נעשית מתוך מניע של רווח כספי, עולה חומרת העבירה עשרת מונים.
בחודש ינואר השנה הוטלו על מנכ"ל בז"ן בהסדר טיעון 150 שעות עבודה לתועלת הציבור, והחברה נקנסה בסכום שיא של 1.6 מיליון שקלים, בגין אירוע של זיהום אוויר במפרץ חיפה. במקביל, הכריז המשרד לאיכות הסביבה, כי הוא מתכוון לדרוש לרשום הערה אזהרה בטאבו על קרקע מזוהמת, כך שלא ניתן יהיה לבצע בה בינוי או שימוש אחר עד שינקו או ישקמו את השטח ויסלקו את המפגע.
העלאת רף הענישה והגברת האכיפה על חברות המבצעות עבירות סביבתיות ויוצרות סיכונים לבריאות הציבור, טומנת בחובה מסר כלכלי חשוב לא רק לחברות אלא בעיקר למשקיעים ובעלי המניות שלהן. מגמה זו מצביעה על כך שיש לבחון את הביצועים הכלכליים של חברות לא רק לפי הרווח המיידי, אלא גם בהתאם לסיכונים שהן נוטלות על עצמן ועל בעלי המניות שלהן כאשר הן מתעלמות מרגולציה בענייני סביבה ומזהמות את האוויר, המים והקרקע שסביבן.
בתי ההשקעות הגדולים בעולם כבר הפנימו, כי התעלמות משיקולים סביבתיים יכולה להפוך לאסון כלכלי ותדמיתי, בעוד התחשבות בשיקולים אלה יכולה להיות הזדמנות עסקית משמעותית. גם בישראל מתחיל שוק ההון לגלות רגישות לסיכונים סביבתיים, וללחוץ על חברות להימנע מהתנהגות הפוגעת בבריאות הציבור.
בישראל, ובמיוחד בתקשורת הכלכלית, קיימת סגידה למנהלים מצליחים המציגים תוצאות עסקיות טובות. מצד שני, אין כמעט התייחסות למחיר שהציבור משלם בבריאותו ובזיהום המשאבים שלו עבור ההצלחה הכלכלית הזאת. כזה הוא המצב במקרה של בז"ן, כימיקלים לישראל, מפעלי ים המלח ועוד. לעתים קרובות המנהלים גם מצליחים להיחלץ מתביעות בגין זיהום הסביבה בעסקות טיעון, כמו זו שחילצה רק לפני חודש את מנהלי תאגיד "מילואות".
על החברות והמנהלים להבין, כי חסינות זו לא תישמר לעד. יותר ויותר גורמים ציבוריים וכלכליים מרחיבים את המעקב אחרי הביצועים הסביבתיים שלהם, ופועלים לחשב חבויות עתידיות הנובעות מההשפעות על בריאות הציבור. התעשיות המזהמות צריכות להפנים את האור האדום שהציב בפניהן פסק הדין של השופט כהן, ולשנות את התנהגותן הסביבתית, לפני שהמציאות העסקית והמשפטית ישיגו אותן.
עו"ד אלונה שפר (קארו) הנה מומחית למשפט ולמדיניות סביבתית ומנכ"לית "חיים וסביבה" – ארגון הגג של ארגוני הסביבה
נחל הנעמן המזוהם
צילום: עזר פישלר, עמותת צלול
מומלצים
