ח"כ יאיר פרץ הורשע בקבלת דבר במרמה
שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, מרים דיסקין, קבעה כי ראוי שיצא מסר מבית המשפט ש"יש להרשיע איש ציבור שפעל במרמה. כאשר מדובר באיש ציבור קלונו צריך להיות חמור שבעתיים". היא הרשיעה את פרץ בקבלת דבר במרמה
חבר הכנסת יאיר פרץ (ש"ס) הורשע היום (ה') בקבלת דבר במרמה, לאחר שהגיש עבודת גמר אקדמית שאותה העתיק. שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, מרים דיסקין, קבעה כי "בפרשה זו הלך הנאשם לכל אורך הדרך בדרכי רמייה לשם השגת מטרותיו האישיות". מיד עם ההרשעה, הודיע פרץ שיתפטר מהכנסת. הרשעתו של פרץ מצטרפת לזו של עמרי שרון ונעמי בלומנטל, שכיהנו אף הם בכנסת ה-16.
השופטת קבעה שראוי שייצא מסר מבית המשפט ש"יש להרשיע איש ציבור שפעל במרמה. כאשר מדובר באיש ציבור קלונו צריך להיות חמור שבעתיים". חבר הכנסת פרץ הודה במסגרת עסקת טיעון שלקח תשע עבודות לדוגמה של סטודנטים והשתמש בהן לצורך התואר שאותו היה מעוניין להשלים במכללת ברלינגטון.
צילום וידאו: דלית שחם
עוד כתבה השופטת בהחלטתה: "הנאשם הודה כי לא נקף אצבע כדי למלא את מטלות הלימודים ולו במקצת. תחת לימוד, השקעה, חיפוש חומר, סיכום וכתיבה וכל שכרוך בהכנת עבודות אקדמיות, עשה מלאכתו קלה בדרכי רמייה. הוא הגיע עם עוזריו לספריה בה נמצאות עבודות מצטיינות ולקח 9 עבודות לשימושו.
"כה בוטה היתה התנהגותו וכה גבה ליבו, שלא טרח אפילו להעתיקן, או לסכמן. החליף את עמוד השער באופן הנחזה כזה שהכינן, רשם את פרטיו האישיים וכך הגישן לבדיקת המרצים, תוך הצגת מצג שהן פרי מחשבתו ועמלו". השופטת כותבת כי לא מדובר באפיזודה רגעית חולפת או במעידה חד-פעמית, אלא מדובר בפרי מחשבה, תכנון, הבנה והכרה בתוצאות מעשיו.
השופטת מוסיפה וכותבת כי למרות שמעשי המרמה של פרץ היו פשוטים, אין להמעיט מחומרתן אשר נבעה מהקלות הבלתי נסבלת של השגת זכאות לתואר אקדמי, אשר באופן רגיל דורשת עבודה קשה ומאומצת. השופטת מוסיפה כי מעשיו לא היו לשם שמיים, אלא כדי לקבל זכאות לתואר ראשון בפסיכולוגיה, מטרה שרבים נושאים אליה עיניהם. טורחים, לומדים, משננים, מתאמצים ומקדישים זמן ומחשבה כדי לעמוד בחובותיהם האקדמיות.
השופטת מוסיפה כי למרות שלא קיבל הכרה לתוארו ממשרד החינוך, מיהר להתהדר בתואר שהושג במרמה, על ידי רישום באתר האינטרנט הרשמי של הכנסת שהוא בעל תואר ראשון מאוניברסיטת ברלינגטון, כאשר ידע שלא ביצע את חובותיו האקדמיות, "לא זו בלבד שלא השיג את ההכרה הסופית, אלא הוסיף חטא על פשע, וגם את הרישום באתר הרשמי של המדינה, עשה תוך הצגת מצג שווא".
פרץ הביע חרטה
בשבוע שעבר, בשלב המילה האחרונה במשפטו, הוא הביע חרטה עמוקה על מעשיו ואמר כי מאז נחשפה הפרשה נשפך דמו ודם משפחתו בראש חוצות, כדבריו. גם הקריירה הפוליטית של פרץ נפגעה ובעקבות הפרשה הוא נדחק למקום ה-14 ברשימת ש"ס לכנסת הקרובה, מקום שנחשב לא ריאלי.
בתחילת החודש, בשלב הטיעונים לעונש במשפטו של פרץ, העיד לטובתו המשורר ארז ביטון. הוא סיפר כי לא פעם התפעם מהמחויבות של פרץ למעשי חסד. לדבריו, הוא יזם מפגש של מאות עיוורים בבית הנשיא בחנוכה, יזם התחלה של חוק לעיוורים ופעולות נוספות: "מדובר בבן אדם שאני קורא לו בליבי 'העובד הסוציאלי של הכנסת'. הוא עושה את הדברים בגובה העיניים, דברים שלא הגיעו לידיעת התקשורת".
עורך דינו של פרץ, יהודה ויינשטיין, ביקש מבית המשפט שלא להרשיע אותו אולם תסקיר המבחן אשר נערך לפרץ לא המליץ על אי-הרשעה.
עורך הדין ויינשטיין תקף את הפרקליטות ואמר שבתחילה הואשם פרץ בעבירות חמורות הרבה יותר, אשר היועץ המשפטי לממשלה החליט למחוק אותן, מכיוון ש"לא היו להן לא ידיים ולא רגליים". עוד הוא הוסיף שפרץ אינו מתייחס בקלות ראש לעבירה שעבר, זאת בעקבות טענת הפרקליטות שחרטתו אינה כנה. "יש לקחת את העבירה שלו בפרופורציה. הנזק הציבורי שנגרם לו הוא בעל ערך בל ישוער", אמר עורך הדין.
לפנייה לכתב/ת 
