הסליחה של ביבי, המרק של אולמרט

הלב מתכווץ, לחלוחית בעיניים, ביבי מבקש מחילה!

"גם אם אתם לא אוהבים אותי" -  

     הוא מתחנף אל הסבא עלוב החיים והזקנה החולה.

הוא מדגיש שהם, מה לעשות, מקריבים את נפשם למען הכלכלה

מתחנן ברגש: "לפחות הצביעו ליכוד".

זה משפט חזק כזה, משפט משכנע כזה, משפט היסטורי כזה, משפט חמוד!

סוף-סוף אתה מבקש קצת חמלה, ביבי יקירי, ביבי מתוקי.

ואני מבטיח לך בשם מיליון דפוקים שהשארת בלכתך:

אני מבטיח לך, אם אשכחך ביבי, תדבק לשוני לחיכי.

היסטוריה בימינו

צלחת המרק של אולמרט היא כבר מוצג במוזיאון ישראל

אין בה מרק. נשאר בה רק ריחו של שמן זית וזיכרון של שום, מלח ופלפל.

יכול להיות שהניחוח הגיע מגיהוקו של ממלא המקום

כי לאכול מרק פעם אחת מול הטלוויזיה - זה נצחי. לא אוכלים מרק כזה כל יום!

המבקרים במוזיאון, בעיקר תיירים יהודים -  

     מטילים מטבע כמו נדבה לארץ המובטחת,

כי המוזיאון הוא מקום מכובד. שם ההיסטוריה של העם הזה מונצחת

ואם בנו היכל למגילות הגנוזות - יום אחד יבנו היכל גם לצלחת.

היוסאלאך

יוסי שריד, יוסי ביילין, שניהם חנונים מחוננים

פעמיים אגו, את הנפיחות שלהם תמצאו גם בעיתונים ישנים.

יוסי ביילין ב"דבר", ממציא התכתבויות מוזרות, אך בעניין זה, הוא אינו היחיד

כמו ב"פרקי אבות", שמעון מסר ליוסי, ויוסי מסר ליוסי -  

     ולא חשוב אם זה שריד לביילין או ביילין לשריד.

וביילין בג'נבה, ממציא את אום-טחינה ואיבן-חומוס ואבו-טור

ושריד מטרטר אותנו ב"הארץ" ונזכר בנעוריו -  

     כמו זקנה בת 70 הנזכרת במחזור.

ואמנם, ידיד שלי קרא את "הארץ" באנגלית,

     וצלצל וזלזל ואמר על יוסי: "Oh, What a bore"

ואלה מייצגים את מפ"ם, את ג'ומס ואת רן כהן ואת זהבה גלאון

את יד מרדכי ומשמר העמק וחזן ושמעון אבידן,

     מן הימים שבהם החלוציות, ולא ההון, הייתה הדרך לשלטון.

שני אגואיסטים. לא אנשי חזון. בקושי פרשני הזמן,

האחד מתמלצץ, כמו עסקן סניף, השני כמו עסקן קשיש וגרפומן.

והם חוזרים על הגיגיהם כמו לזכר איזה סקס ישן - חבל על הזמן.

וכל אחד משניהם, מועמד לזכות בתואר הניג'ס הלאומי

שניהם "סוציאליסטים" ו"מנהיגי פועלים", כבר לא אכפת לי מיהו מי.

השפם והזקנקן

עמיר פרץ לא בסדר. הוא אמנם דורש פנסיה לכל אזרח

הוא נלחם על שכר מינימום, וגם את סל הבריאות לא שכח

והוא ייאבק לחברה צודקת וייאבק בעוני, ולא ישלים עם הטרור לעולם

ועד עכשיו זה בעצם לא רע. אבל יש לו בעיה, הוא לא מנהיג מושלם,

יש לו ש פ ם!

לעומת זאת, לליברמן יש גם שפם וגם זקנקן מטופח.

וכשהוא קם לנאום, רואים שהוא לא יצור ענוג ורך

הנה הוא לפנינו, מכסח, "עושה סדר", אגרוף חזק

מן ז'ירינובסקי ישראלי. הוא יראה לנו מה זה אופי של קוזאק.

שמועות

1. בבית-הקפה שלי שמעתי: "אני לא מקנא בראש ממשלה או בראש מפלגה, או בראש ועד הבית, ששמעון פרס הוא מספר 2 שלו".

2. סוף-סוף התגברו במדינת ישראל על מופע האימים של טומי לפיד, ובקרוב יפיקו נקניק בשם "טומי". זה יקרה בבני-ברק, "כשר בהשגחת הבד"צ". כמה נורא!