שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האוכל של דוד המלך - מאכלי התנ"ך אצלכם בצלחת
    יעל גרטי מצאה את עצמה מנשנשת עלים בהרים: תחילה במסגרת סדנת בישול תנ"כי בנאות קדומים ובהמשך בארוחה תנ"כית טעימה ביד השמונה. תנ"ך עכשיו

    שמורת "נאות קדומים" - פסוקי התנ"ך בתוך הצלחת

     

    הידעתם שלגבעול של חרצית יש טעם של גבעול סלרי? ושטעמו של חרדל בר מזכיר קולורבי? "החרפריף הזה בא לי לא טוב", אני אומרת לטובה דיקשטיין, המושיטה לפי מיני גבעולים כשאנחנו משוטטות בגבעות של "נאות קדומים", במסגרת סדנת בישול תנ"כי. רוב הזמן אני עסוקה במציאת העיתוי המתאים

    לומר שמות כמו "נזמית לופתת", או: "קחוון שחור מוצים", אך הדבר אינו עולה בידי. כשאנחנו עמוסות עלים למכביר, טובה מכינה לנו קציצות חלמית טעימות להפליא ועשירות בברזל ש"מחזיקות" אותי עד השעה שש בערב. עכשיו אני מבינה איך אבותינו אכלו בשר רק ארבע פעמים בשנה, כפי שמספרת טובה. זו החלמית.

     

    נאות קדומים שמוגדרת כמלכ"ר היא שמורה לאומית המופקדת על טבע הארץ במקורות ישראל. היא ממוקמת ליד כביש 443, המוליך לכיוון מודיעין, ממש קרוב לכביש ת"א- ירושלים (מס' 1), בעצם רק 20 דקות ממרכז תל אביב. המקום קיים משנת 1965 ומי שהקים אותו הוא נגה ראובני, בנם של ד"ר אפרים וחנה ראובני, שחקרו את צמחי התנ"ך. נגה, בוטנאי אף הוא, החליט לצאת מן המעבדה ולהגשים את חזון הוריו, לראות את הפסוקים מהתנ"ך צומחים מן האדמה. "אם את עצם צלצול דברי הנביאים לא נוכל לשמוע עוד", כתבו הזוג ראובני בשנת 1925, "אבל לראות נוכל, מאשר ראו הם, ולהריח את אשר הריחו... הבה אפוא ונסדר גן צמחי ספרותנו העתיקה, ונלמד לכתוב בו ולקרוא שם מספר הספרים ושיר השירים באותיות ובצבעים אשר בהם כתוב ספר הספרים ומקור כל השירים".

     

    נגה פנה לבן גוריון בבקשה להקצאת שטח אדמה להגשמת החזון. בן גוריון, שהיה חובב תנ"ך, נענה ומסר לידיו של נגה 2500 דונם צחיחים למדי ליד הגבול. ראובני הפך את המקום לגן עצום ופורח ועל כך זכה בפרס ישראל, בגין תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. וכך אמרו השופטים אשר העניקו לראובני את הפרס: "השמורה מציגה את הטבע ואת החקלאות של ארץ-ישראל כפי שנשזרו ונארגו במורשתנו: בתנ"ך, במשנה, בגמרא, במדרשים ובמסורת. היא מקרבת את בני הארץ ואת בני התפוצות אל הארץ ואל צמחיה תוך גישור בין ימי המקרא והמשנה לימינו אלה".

     

    מדובר על מקום יפהפה באמת. אפשר ומומלץ להגיע הנה לסיור, סדנה והרצאה. אפשר גם לערוך כאן ארועים פרטיים, אפילו חתונות. כל צמחי הארץ נשזרים כאן יחדיו: תמרים, זיתים, רימונים, אתרוגים, גפנים, תאנים, שקדיות ואורנים (כולל אורן הצנובר - אפשר למצוא צנוברים על הקרקע ולפצח אותם).

     

    טובה, המסיימת בימים אלו דוקטורט באוניברסיטת בר אילן בנושא אוכל בעת העתיקה, מעבירה כאן סדנאות בישול תנ"כי. הסדנה מבוססת על מחקר עדכני המשחזר את אופן הבישול ואת טעמם של המאכלים המוזכרים בטקסט המקראי ומאפשר לימוד חוויתי ומקורי של התנ"ך באמצעות האוכל. כל סדנה נמשכת כשלוש וחצי שעות ובמהלכה משוטטים בשמורה, קוטפים מיני עלים ופרחים, שומעים סיפורים מרתקים המחברים בין הצומח כאן ובין הטקסט התנ"כי, המשנאי והתלמודי. טובה מספרת, למשל, מה פשר ה"אשישות" הנזכרות בשיר השירים (ב' 5), מהן הלביבות שליבבה תמר לאחיה אמנון (שמואל ב' י"ג 6) כמו גם סיפורי חלמית מתקופת המצור על ירושלים.

     

    בסיומה של כל סדנה מכינים מאכלים בהשראת התנ"ך: בעונת החורף טובה מכינה מרק אספרגוס מאספרגוס בר וסלט ממבחר עלים אכילים הגדלים בר בשמורה. בקיץ היא מכינה מאכלים ממבחר עצי הפרי הגדלים כאן: תאנים ורימונים. כמו כן מלמדת טובה איך מכינים גבינה ביתית עם שרף של עץ תאנה. מעל לכל, מקפידה טובה על נאמנות למקורות. "אין כאן שימוש בעגבניות או לימונים", היא אומרת, "משום שלא היו כאן בתקופת התנ"ך עגבניות ולימונים. אני לא באה מזווית של שפית, אלא מזווית של חוקרת, אני רוצה לטעום את ההיסטוריה".

     

    • עלות ההשתתפות בסדנה 80 שקל; מינימום משתתפים לסדנה: 15, מקסימום: 30. טלפון: 08-9770777, אתר .

     

     

    משה בסון - שף בסגנון תנ"כי

     

    מי שאמנם בא מזווית של שף (וזה די טבעי בהתחשב בעובדה שהוא שף) הוא משה בסון ("אקליפטוס" לשעבר) שהפך לאחרונה ליועץ הקולינרי של בית ההארחה בישוב יד השמונה, הממוקם ליד נווה אילן, בהרי ירושלים.

     

    יד השמונה נוסד ע"י פינים אוהבי ישראל בשנת 1974. בישוב היפהפה, הנמצא בגובה 700 מטר, בית הארחה שבתיו בנויים עץ ורעפיו ירוקים. מכל הכיוונים
    נשקף נוף קדומים ירוק והאוויר צלול, נהדר.

     

    נאות קדומים מבשלת דיקשטיין מאכלים שנזכרו בתנ"ך ואילו כאן מבשל בסון מאכלים מחומרי גלם שנזכרים בתנ"ך, אותם הוא משלב במתכונים מהמטבח הערבי, הפלשתינאי, הסורי, העירקי והכורדי. "אני לוקח חומר גלם מהתנ"ך ומחפש עבורו שימוש במטבח הכי קרוב שאפשר", הוא אומר. "אני עושה משהו שלא רק משתלב במשבצת החינוכית, אלא משהו אמיתי, שאוכלים אותו".

     

    "אני יכול לפתוח פה שולחן תנ"כי על בסיס קטניות, דגנים ואורז", אומר בסון שמבשל כאן רק בהזמנה מיוחדת, לארועים וקבוצות, "ויכול לבנות גם תפריט תנ"כי טהור שאינו כולל מרכיבים שלא היו בתקופת התנ"ך". לארוחה עסקית בסיסית הוא קורא "רות המואביה", לארוחה משודרגת הוא קורא "דוד המלך" ולארוחת טעימות הכוללת הרבה מנות (ביניהן מרק חמציצים או סרפדים ונזיד עדשים) הוא קורא "שיר השירים".

     

    בסון מגיש לשולחן מרק עדשים מעולה הכולל כוסברה ('גד', מופיע בספרים שמות ובמדבר), כרפס ('סלרי', מופיע במגילת אסתר) ו"פריקה", שזה שם ערבי לחיטה קלויה, (הומאג' ל"קלוי באש גרש כרמל" מספר ויקרא ב' 14), מוגשת עם חלמית ("אם יש טעם בריר חלמות" איוב ו' 6) מוקפצת, טעימה מאוד, ופטריות מוקפצות. פטריות? בתנ"ך ? "בטח", אומר בסון, "פקועה זה סוג של פטריה המופיע בתנ"ך" ("וילקט ממנו פקועות שדה", מלכים ב' ד' 39). אחריהן מגיעה במיה מופלאה, ברוטב עגבניות נהדר שאמנם לא מופיעה בתנ"ך אך מתחברת אצל בסון לסיפור- עם עיראקי עתיק יומין שנתגלגל אליו, המספר כיצד הביאה מלכת שבא במיה מיובשת למשתה של המלך שלמה.

     

    בסון, שהתפרסם במנת תאנים / דבלים ממולאות חזה עוף, ("מנה שהטיסה אותי לכל העולם"), מאלתר עבורי מנה צמחונית ומגיש דבלים (שמופיעות לרוב בתנ"ך) ממולאות פטריות, שוחות ברוטב תמרינדי. לקינוח מגיעה עוגת תפוחים (שמופיעים לרוב בתנ"ך) עם לבנדר, ולצידה מלבי, הכולל מסטיקה, מקושט בפסי טחינה וסילאן (דבש תמרים, שמופיעים לרוב בתנ"ך). על המלבי נח פרח היביסקוס מקורמל, טעים להפליא, ממנו זולג רוטב אדום המחליף את סירופ הגרנדין המעטר הדרך כלל מלבי. הכל מאוד טעים, אבל אם אתם מחפשים נאמנות מוחלטת לתנ"ך, זו איננה בנמצא. "בשבילי התנ"ך והמשנה זו חבילה אחת", אומר בסון, תוך שהוא מלקט בחדווה מיני צמחים בגינה: חרחבינה, עכובית, צתרה ומרווה.

     

    יד השמונה, טלפון 02-5343956, אתר .

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "האוכל של דוד המלך - מאכלי התנ"ך אצלכם בצלחת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נוסד ע"י פינים. יד השמונה
    צילום: בנימין בורנשטין
    לימוד חוויתי של המקורות. נאות קדומים
    ועכשיו הזמן לאכול. נאות קדומים
    מומלצים