יומן מסע: חמישי א' בניסן

"מקצף גל ועננה בניתי עיר לי לבנה" ("עיר לבנה" לנעמי שמר)

היום החל חודש ניסן, הוא חודש האביב, ואנו חשים, רואים ומריחים את העונה יום-יום בהליכתנו בשביל ישראל. הבוקר התאסף קהל רב בכניסה לפארק אפק: תלמידי י"ב מבית הספר התיכון הקיבוצי בקבוצת יבנה עם צוות המחנכים שלהם ומנהל המוסד, תלמידי המכינה של "התנועה ליהדות מתקדמת", חיילי גדוד 931 של הנח"ל וכן אנשים רבים ממקומות שונים ברחבי הארץ. 

היו איתנו גם שתי משפחות ששכלו את בניהן באסון המסוקים, משפחת גונן שאיבדה את אביב הי"ד, ומשפחת שרייבמן שבנה ניר הי"ד נספה באירוע. התרגשות רבה זימנה לנו חבירתם לשביל של מפקדי ומייסדי פלחה"ן הנח"ל הוותיקים, שאבי ז"ל בנם של רעיה ויוסי אפנר היה שייך אליו. איתם צעד גם עמיחי ריכטר, אחד ממפקדי הצוות של אבי בתקופת המסלול. יחד עם אלה, מספר ההולכים הגיע היום לכ-150.

יום ההליכה כולו היה צמוד לתוואי הירקון ואנו, טור אנושי ארוך ומתפתל, צעדנו בצל עצי האקליפטוס. היה זה טיול מקסים ונינוח שהתנהל במזג אוויר אביבי נפלא. התרשמנו מהמראות תוך שאנו מאזינים מדי פעם להסבריו של המדריך. באחת החניות הפתיע ושימח אותנו מח"ט הנח"ל רוני נומה, שקפץ להגיד שלום.  

בצל ענפי האקליפטוס קיימנו את הסדנה היומית, שעסקה בתל אביב. קראנו כמה שירים וקטע יפהפה מתוך "סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז, העוסק ביחסם של ירושלמים לתל אביב. סיימנו את הסדנה והמשכנו ללכת בדרך ארוכה ומתפתלת לאורך המים. הם אמנם לא הצטיינו בניקיונם, אבל ריחם היה סביר ולא עלה מהם ריח של ביוב, חלילה.

את היום סיימנו במועדון ספיבק ברמת גן, שם פגשנו את להקת "כחול לבן" שהלהיבה אותנו בשירתה וגרמה לנו לחולל בהתלהבות. שרנו שירי ארץ ישראל ובילינו ערב שמח במיוחד. לאחר-מכן הגיע הרב לאו, רבה של העיר תל אביב-יפו ובעבר רבה הראשי של מדינת ישראל. הוא שוחח איתנו על האחדות ועל המשמעות של הדיאלוג וההידברות. לאחר השיחה איתו המשכנו לשיר ולרקוד, לרקוד לשיר, עד לפיזור.

• רוצים להיפגש? אתם מוזמנים לפורום "נפגשים בשביל ישראל"