נראה שאת נכנעת לשעון הביולוגי שלך
לאחר שנפגעת ממערכת היחסים הקודמת שלך, שבמסגרתה היית מאוהבת, קיבלת תקופת צינון שבתומה מצאת לך סידור טוב כזה, שהוא לא מריח ולא מסריח. אחד שלהערכתך יתחתן איתך, יהיה סביר בחברה לא ישבור לך את הלב, אבל גם לא יגרום לך לצאת מגדרך. בקיצור, את במסע פשרה קלאסי
שאלה:
היה לי חבר במשך ארבע שנים, בחור מבריק ויפה, אך לא מבין אותי, מתייחס בזלזול ובחוסר כבוד. לאחר עליות ונפילות רבות הקשר תם ונשלם. מאז, כשלוש שנים, לא היה לי קשר רציני. אני בת 33 והחיים שלי מאוד מלאים, אני עובדת בתפקיד מעניין, בעלת תואר שני, פעילה במסגרות שונות.
באחרונה התחלתי לצאת עם מישהו. הוא לא מבריק, לא איש ספר או איש העולם, אבל נעים לי בחברתו והוא מתייחס אליי בכבוד. אני מנסה, למרות שזה לא בדיוק מה שרציתי. להפתעתי, הבחור לא ממש מגלה התלהבות. כשהלכתי בפעם הראשונה לביתו הדברים לא זרמו, הוא לא ממש "התחיל" איתי, רק נשיקה בתחילת הפגישה ובסיומה. אני מודה שגם לי קשה בקשר אינטימי, אומרים שאני עצורה ואני יודעת שאני גם ביישנית, הבחורים שיצאתי איתם היו מאוד כוחניים, שתלטניים ואקטיבים בקשר. מאז החלפתי את הטעם בבחורים, אבל עדיין קשה לי להיות היוזמת.
אני לא יודעת איך לפענח את האדישות שלו, וקצת מפליא אותי שאני מתלהבת ממנו. מצד אחד זה נהדר שאני סופסוף מתלהבת ממישהו שהוא זמין, נגיש וטוב, למרות שקשה עם עניין החוכמה. מצד שני הוא לא ממש מגלה עניין והתלהבות, אולי הוא נלחץ מהשיחות האינטלקטואליות שלי. אני פשוט לא יודעת איך לנהוג אחרת. אשמח אם תוכלי לייעץ לי כיצד להיות יותר משוחררת ופחות עצורה עם גברים, שלא יפחדו להתקרב אליי ולא יתייחסו אליי כאל קדושה.
תשובה:
שלא כהרגלי, אני אתחיל מהסוף: הבעיה שלך ושל החבר החדש שלך נעוצה בחוסר תשוקה, וזה מפני שאת לא מאוהבת. כל השאר זה קשקוש אחד גדול. את פשוט לא מאוהבת, והוא אולי לא מבריק במיוחד - - אבל מספיק חכם בשביל להרגיש את זה.
לאחר שנפגעת ממערכת היחסים הקודמת שלך, שבמסגרתה היית מאוהבת, קיבלת תקופת צינון שבתומה מצאת לך סידור טוב כזה, שהוא לא מריח ולא מסריח. בקיצור, אחד שלהערכתך יתחתן איתך, יהיה סביר בחברה לא ישבור לך את הלב, אבל גם לא יגרום לך לצאת מגדרך. בקיצור, את במסע הפשרה הכל כך אופייני לרווקות שנכוו קשות ועכשיו נכנעות ללחצי השעון הביולוגי.
לא לבלבל בין אינטרסים לבין אהבה
הסיפור שלך הוא סיפור נפוץ של נשים וגברים שמגיעים לגיל בו הם מתחילים להרגיש את לחצי החברה מצד אחד, ומצד שני לאבד אמונה באהבה גדולה. אז מתחיל עידן האינטרסים. זה לא במישור המודע, אבל הרבה פעמים מה שעומד מאחורי הבחירה הם שיקולים רציונליים של כדאיות. בן הזוג הופך למשהו שממלא חסכים ומשלים פערים: הראשון יוציא אותי ממעגל הרווקות, השני יעשה איתי ילדים ויבנה לי בית, השלישי יפיג את הלחץ המשפחתי, יהיה לי עם מי ללכת לחתונות וארוחות שבת, ולפעמים גם יפרנס אותי ויקנה לי דירה.
כל האינטרסים האלה אנושיים, אבל בזמן שאנחנו מכירים בקיומם חשוב לדעת ולא לבלבל ביניהם לבין אהבה. אהבה היא רק בגלל שרוצים, ולא בגלל שצריכים. באהבה לא חושבים כל כך הרבה על מבחני התאמה אישיותיים. ההתאמה היחידה שמתעסקים בה בתקופה הזו של היחסים זה ההתאמה בין צבע החזייה לתחתונים.
איך אני יודעת שהסיפור שלך הוא יותר סיפור של הראש והרבה פחות של הלב? כי סיפרת לי. מהניסוח שלך עולה שהוא בינוני והמגע בינוני והקשר מנוהל במקום לזרום. אתם הולכים לפי הספר. מה שבטוח שהספר הזה הוא לא איזה "סיפור אהבה" היסטרי.
אף אחד עוד לא מצא את הפטנט שעושה לנו דפיקות לב
האם זה חסר סיכוי? ככל הנראה כן. משום שאף אחד עוד לא מצא את הפטנט שעושה לנו דפיקות לב, רטיבות בתחתונים ושושנים במקום עיניים. זה טעם החיים, ואני לא רואה שום סיבה שתוותרי עליו - לא בגיל 33 וגם לא בגיל 69.
האם יש מה לעשות? כן, ללמוד לפתוח את הלב מחדש, לסמוך עלייך ועל האהבה. ללמוד מה סוד המשיכה ומה את רוצה באמת ומה גבר רוצה ממך. כל זאת כדי כשהאהבה הגדולה שלך תגיע, תוכלי לקבל אותה בברכה ולא להדוף אותה מהפחד.
החיים הרבה יותר פשוטים ממה שנדמה לך. יש אהבה בשפע, ואם תאמיני שאת ראויה לה גם תקבלי אותה. אבל אם תהיי מוכנה להסתפק בפחות, בדמות אהבה בינונית ותשוקה פושרת, תקבלי אפילו עוד פחות מזה. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו.
אז במקום למצוא סידור, להמציא סביבו סיפור, ולא לקבל סיפור אהבה - בקשי סיפור אהבה מלכתחילה.
סיגל גשורי היא מאמנת אישית לנשים, מנחת סדנאות ומרצה.
ניתן לשלוח שאלות באימייל ותשובות נבחרות יתפרסמו כאן, בטשטוש הפרטים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית לכל הפונים.
האתר של סיגל
לוחץ עליך חזק?
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
