ללכת בלי, להרגיש עם
הקמפיין לאקווה נובה הוא יפה, צלול ואסתטי. כל כך צלול עד שצופים רבים סבורים כנראה שמדובר במים מינרליים למרות שהם לא כאלה
המראה היפה של המים טוב לא רק מבחינה אסתטית לצופי הטלוויזיה, אלא גם עוזר מאוד למפרסם להעביר את המסר של "המים הכי נקיים שיש". המסר עובר
בצורה כל-כך טובה, עד שחברת המים המינרלים מי עדן פנתה לרשות השנייה בטענה של הטעיית הציבור.
הרשות השנייה דחתה את הטענה, אבל אני רוצה לשאול אתכם - האם באמת ברור לכל מי שצופה בסרט שלא מדובר במים מינרלים? (למרות שלא נאמר בסרט שמדובר במים מינרלים). האם מבלי להתעמק בסרט ולראותו שוב ושוב אפשר להבחין שמדובר בקטגוריה חדשה בתחום המים הנקראת מים מזוככים? לדעתי, למרות שטמפו סיפקה את הרשות השנייה מבחינת התקנות, ולמרות שמצויין בסרט שהוצאו מהמים מרכיבים מסוימים והוספו אחרים, צופים רבים נשארים אחרי הצפייה
בתחושה שמדובר במים מינרלים, בייחוד מאחר שהם אינם מודעים לאפשרות אחרת.
השאלה היא האם באמת יש יתרון למים מזוככים על פני מים מינרלים? האם טמפו תצליח להוכיח לנו שהמים האלה באמת מושלמים בשבילנו? והחשוב ביותר - האם הצרכן הישראלי יתפוס את המים המזוככים כטובים יותר מהמים המינרלים ויהיה מוכן לשלם עבורם את אותו המחיר כמו למים מינרלים? מה אתם חושבים?
קמפיין למותג אקווה נובה של טמפו. משרד הפרסום: מקאן אריקסון.
הכותבת היא מנחה ויועצת לשיווק ולפרסום.
