שתף קטע נבחר

ליקוי החמה לביבי, הפטרוזיליה לדליה

זמר לדליה 

 

אוח דליה, דליה, דליה, דליה.

הבטיחו לך מלכות ונותרת סתם אחת באמצע הפמליה. 

כשאת נושאת אליו עיניים מעריצות, הוא שיחק בך כמו בקזינו באנטליה 

ועינייך היפות ותספורתך וחיוכך, שלא לדבר על הטליה,

כמו פסל שנחצב משיש באיטליה.

 

אוח דליה, דליה, דליה, דליה. 

כשהוא נאבק להיות משנה הוא הועיד לך את הדואר, הטלפון והפקסימליה. 

בחגיגות לכבוד המשנה למלך (המשנה!) את השתתפת כמו רקדנית בטן בבכחנליה. 

הוא קיבל את זרי הפרחים -

לך הוא השאיר את הפטרוזליה 

את זאת הוא העניק לך, דליה, בתור מדליה. 

 

אוח דליה, דליה, דליה, דליה. 

את נשאת אותו במדבריות בארץ לא זרועה, 

כמו על דבשת גמל צולע בסומליה, 

וכמו אמא קנגורו אוהבת המסתירה את הגור הזה בכיס בטנה באוסטרליה 

וכל רושמי העתים וסופרי האקטואליה 

הביטו בך ולא הבינו את האנומליה 

כאשר לוזר מכאן ולוזרית משם שניהם הא בהא תליא 

והיא אינה מרגישה שהוא אצלה הקוץ בתליה 

אוח דליה, דליה, דליה, דליה.

 

ליקוי חמה 

 

ביום שלישי ה-28 במרס 2006 בחצות וחצי ראיתי ליקוי חמה.

כוכבים ומזלות ניצתו ודעכו כמו נרות נשמה.

מטאורים הותירו זנבות של אש ונעלמו במחשכי הדממה

והירח הסתיר את ביבי נתניהו, שעמד מוקף - וכמה בודד - על הבמה.

 

שמש ישראל עמדה דום בגבעון ואט אט נטתה ימה,

ועצב רב כיסה בערפל את נגוהותיה ורוח בה לא קמה.

ביבי הלך קיביני וויקי כנפו חייכה בלילה אל חיים יבין ושבה ונרדמה.

ובחלומה, הגימלאים והחולים ועלובי החיים מוחאים לה כפיים באופרה ששמה "הנקמה". 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חיים חפר
צילום: לע"מ
צילום: ישראל הדרי
אוח דליה, דליה
צילום: ישראל הדרי
מומלצים