התיאבון הגדול של הבנקים

היום, ברשותכם, המדור לא יתייחס לעמלה ספציפית שגובים הבנקים מלקוחותיהם. כפועל יוצא מכך גם לא נערוך השוואה  ונמצא שבעצם אין כמעט הבדל בין הבנקים בגובה העמלות. כי מסתבר שיש דברים הרבה יותר מרגיזים מעוד עמלה דומה מדי שגובים מאיתנו הבנקים: ייקור עמלות.

"ידיעות אחרונות" פירסם היום (ב') כי הבנקים צפויים להעלות את העמלות שהם גובים מהלקוחות. כן, קראתם, נכון: הבנקים רוצים לייקר את העמלות. למעשה, הם כבר בודקים אילו עמלות לייקר ובאיזה שיעור. מסתבר שעוד פחות מחודשיים, בסוף מאי, מגיעה לסיומה ההתחייבות של הבנקים להימנע מייקור העמלות במסגרת עסקת החבילה עם בנק ישראל (הסדרת סלי העמלות, למי שלא זוכר). וכשלבנקים יש הזדמנות, מסתבר שהם לוקחים אותה בשתי ידיים.

לבנקים יש תאבון גדול. הרווחים שהם רשמו בשנת 2005, כפי שפורסם בשבוע שעבר, הרקיעו שחקים. הפועלים הרוויח 2.9 מיליארד שקל, לאומי מעל 2 מיליארד שקל וגם דיסקונט, הבינלאומי והמזרחי הרוויחו מאות מיליונים. 

משקי הבית תרמו אשתקד לרווחי הבנקים יותר מ-1.3 מיליארד שקל, אלא שמסתבר כי התרומה הזו היתה נמוכה ב-8 מיליון שקל לעומת 2004. זו כנראה הסיבה שהם רוצים עוד, ועל חשבוננו. עוד עמלות, עוד ריבית על האוברדראפט ועוד משכורת לבכירים ובונוסים לעובדים.

אבל בואו נחזור לעניין התאבון: כשבן אדם אוכל הרבה הוא משמין. כשבן אדם אוכל יותר מדי אומרים שהוא חזיר. ומה שהבנקים מתכננים לעשות, אם נהיה לרגע לא עדינים, זו פשוט חזירות לשמה.