דו"ח החופים 2006: המצב משתפר
דו"ח של החברה להגנת הטבע לגבי מצב חופי הים התיכון מצביע על הצלחה במניעת בנייה של מרינות, דירות נופש ואיים מלאכותיים, ועל שיפור בניקיון החופים והים, אולם גם על עלייה במספר החופים האסורים ברחצה, אי אכיפה של איסור הנסיעה בחופים וסגירת חופים לאירועים
לקראת פתיחת עונת הרחצה מפרסמת החברה להגנת הטבע דו"ח מעודד הקובע כי ניכרת מגמת שיפור במצבם של חופי הים התיכון, בעיקר בנושא הבנייה ונקיון החופים והים. שליש מחופי הרחצה יפתחו מחר (ג'), ובנותרים תיפתח העונה ב-28 באפריל.
במקביל להיבטים החיוביים, מלמד הדו"ח כי חלה הרעה בכל הקשור למספר החופים המוכרזים, תפיסת חופים על ידי מערכת הביטחון, סגירת חופים לאירועים, אכיפת החוקים האוסרים על נסיעת כלי רכב בחוף והרס המצוקים.
שיפור: תכנון ובנייה לאורך החוף
חקיקת החוק לשמירה הסביבה החופית גרמה למהפך בכל הקשור לבנייה בחופים. בשנים האחרונות, מציינים בחברה להגנת הטבע, לא אושר על ידי מוסדות התכנון אף פרויקט בעייתי. מאז בנייתן של המרינות באשקלון, אשדוד והרצליה, במהלך שנות ה-90', נדחו במהלך השנים האחרונות תוכניות להקמת מרינות נדל"ניות בנהריה, עכו ונתניה. לפני מספר חודשים נדחתה סופית גם התוכנית לבנות מרינה בראש הכרמל בחיפה.
בנוסף, בעקבות עתירות של הארגונים הסביבתיים נגד שימוש למגורים במסווה של דירות נופש, הופסקה בניית בניינים למגורים בסמוך לחופים. לא חל גידול בשטח המיועד לתשתיות חופיות, נדחתה האפשרות להקמת איים מלאכותיים למגורים ויותר שמורות ימיות וחופיות קודמו ואושרו.
מגמה מעורבת: חופי הרחצה
השתלטות מערכת הביטחון על החופים: מערכת הביטחון תופסת כ- 16 אחוז מחופי הים התיכון באורך כולל של כ-31 ק"מ. לדברי החברה להגנת הטבע אין לשימושים בשטחים אלו זיקה מיוחדת לים ואין כל צורך או סיבה לקרבתם לים.
משנת 2000 החלה מערכת הביטחון בבנייה מאסיבית על קו החוף בעתלית, אחד האזורים הרגישים ביותר בחוף הישראלי מבחינה סביבתית. הבנייה הגיעה עד קו המים ממש וגרמה לנזק בלתי הפיך לרצועת החוף. בשנים האחרונות לא פינתה מערכת הביטחון שטחים לאורך החוף לטובת הציבור, על אף הבטחות לעשות זאת.
זכות הציבור למעבר חופשי בחופים: 2 החלטות מהותיות שהתקבלו - איסור על גידור למעט לצרכי ביטחון, וזכות הציבור למעבר חופשי בחופים - לא נאכפות. הנושא נידון רבות בוועדות שונות, אך נותר כמסמכי מדיניות בלבד. בשנים האחרונות, מציין הדו"ח, לא הוקמו גדרות חדשות אך עדיין, בנוסף על גדרות שהוצבו על ידי מערכת הבטחון, יש יותר מ-20 גדרות המונעות מעבר חופשי בחופי הים התיכון.
אירועים בחופים: התופעה הולכת ומתפשטת, ויותר ויותר חופים נסגרים לטובת אירועים פרטיים ומסחריים. לפחות ב-10 חופים לאורך הים התיכון מתקיימים אירועים בצורה קבועה או מזדמנת. ראוי לציין כי בעקבות עתירה שהגישה החברה להגנת הטבע בעניין, התקבלה החלטת בית משפט הקובעת כי כל אירוע בחוף יהיה חייב לקבל גם את אישורה של הוועדה לשמירת הסביבה החופית. במקביל, גם המחלקה המשפטית במשרד הפנים מגבשת בימים אלה נייר עמדה אשר יבהיר את המציאות המשפטית-תכנונית החדשה. יש להמתין ולראות אם המדינה תפעל באופן יעיל כנגד התופעה.
חופים מוכרזים: רק 87 חופים מוכרזים פועלים כיום בים התיכון. שינוי ניכר בתחום זה חל לפני כשנתיים, כש-15 חופים מוכרזים בוטלו ואורך רצועת החוף המוכרזת הצטמצם מ-18 ק"מ ל-13.3 ק"מ בלבד, צמצום של כ-30 אחוז.
חופים שאינם מוכרזים אסורים לרחצה, כך שלמעלה ממחצית חופי הים התיכון אסורים כיום לרחצה, למרות שבמקרים רבים מדובר בחופים שמשמשים בפועל ציבור רחב של מתרחצים. כתוצאה מכך, כל אותם מתרחצים מבצעים בפועל עבירה פלילית שניתן להעמיד בגינה לדין.
חופים אסורים לרחצה: מספר החופים האסורים לרחצה בחופי הים התיכון עלה, כאמור, באופן דרמטי בשנתיים האחרונות. אם מוסיפים לכך את החופים הסגורים מסיבות ביטחוניות, יוצא כי בפועל אסורים לרחצה כ-100 ק"מ של חוף, כ-50 אחוז מרצועת חוף הים התיכון של ישראל.
תשלום כניסה לחופים: רובם המכריע של החופים העירוניים מאפשר כניסה ללא תשלום. לעומת זאת, הכניסה למרבית החופים בתחומי המועצות האזוריות היא בתשלום. בעקבות עתירה משפטית של אט"ד, נדרש משרד הפנים לגבש קריטריונים ברורים לסוגיית התשלום בחופים לאחר שנים רבות בהן הנושא לא היה מוסדר. יחד עם זאת, על מנת למנוע גביית תשלום מהולכי רגל בכניסה לחופים נדרש שינוי לחוק הסדרת מקומות רחצה. בג"ץ אמור להכריע בנושא בסוף חודש אפריל.
נסיעת כלי רכב בחוף: לפני כארבע שנים הותקנו תקנות כנגד נסיעת כלי רכב בחוף ואף הוכשר כח אדם לפיקוח על הנושא, אך בפועל אכיפת החוק כמעט ולא יושמה, בעיקר בשל קשיים אובייקטיביים באכיפה הנובעים מנוסח החוק. תיקון
לחוק שהיה עשוי לסייע באכיפה ואשר תואם עם כל הגורמים הרלוונטיים, מעוכב במחלקה המשפטית של משרד הפנים.
הארוזיה בחופי הים: תופעה זו - הארוזיה (הרס) בחופים ובמצוקים - הופכת להיות האיום המרכזי לאורך החופים בשנים הבאות. התחזיות צופות החרפה נוספת במצב כתוצאה מעליית מפלס הים. לדברי החל"ט, הרשויות המקומיות והמדינה מגלות אחריות בטיפול בנושא, אך יש צורך במעקב כדי לראות שאכן נעשה טיפול רציף ויעיל בבעיה.
פסולת בחופים: פרויקט "חוף נקי" של המשרד לאיכות הסביבה, שמטרתו שמירה על חופי הים התיכון ואילת נקיים מפסולת, מתנהל במשך השנה האחרונה והתוצאות כבר ניכרות בשטח.
זיהום ים: לאחרונה אושר שינוי לחוק זיהום הים ממקורות יבשתיים ובתי המשפט החלו להחמיר בקנסות למזהמים. בנוסף, תוכנית לאומית להפחת מזהמים ממקורות יבשתיים לים התיכון נמצאת בשלבים אחרונים של הכנה. בחל"ט מצביעים על שינוי בהיקפי ההזרמות של גורמי זיהום שונים לים, במיוחד מ-6 נקודות שהוגדרו כבעייתיות ביותר: נהריה (טופל), עכו, נעמן והשפד"ן (בהליכי הסדרה מתקדמים), הקישון ואשדוד (מגמת שיפור). עדיין נדרש שיפור, מצביע הדו"ח, בכל הקשור לטיפול בקולחים המוזרמים ישירות או באמצעות נחלים לים.
פרסום מידע לציבור: בשנתיים האחרונות החל משרד הבריאות בפרסום שקוף ובהיר של תוצאות הניטור בחופים המוכרזים. מאידך אין שיפור בכך שהניטור עצמו מתבצע רק בעונת הרחצה ורק בחופים המוכרזים.
