אם אתה ספורטאי מקצועי או חובבן המתעמל בסופי שבוע, אתה צפוי ליהנות מפֵּרותיו של מחקר חדשני המראה כי אפשר ליצור רקמת גיד חדשה מתאי גזע מהונדסים. פגיעות ברקמות החיבור, בגידים וברצועות, הן אתגר קליני מהותי לתחום האורתופדיה ברפואה העכשווית. בכל שנה מנותחים כ-200 אלף חולים
בארה"ב הסובלים מבעיות שונות בגידים וברצועות. כמו כן, הדיסק הבין חולייתי המורכב בחלקו מרקמה דמוית גיד נוטה במהלך השנים להתנוון. תופעה זו גורמת לכאבי גב תחתון (המוכרים לכולנו) ובמקרים חמורים – למוגבלות בתנועה. עד כה הוחלפו גידים ורצועות פגועים בשתלים שנלקחו מהחולה עצמו או מבנקים לרקמות או בשתלים סינתטיים, אולם אף לא אחד מפתרונות אלו סיפק מזור לאורך זמן.
גיליון אפריל 2006 של כתב העת המדעי היוקרתי Journal of Clinical Investigation מדווח על שיטה חדשנית לשחזור רקמת גיד שפיתחה קבוצת חוקרים, בראשותו של פרופ' דן גזית מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים.
החוקרים השתמשו בהנדסה גנטית כדי לבטא בתאי גזע בוגרים, הנמצאים ברקמת מוח עצם או שומן, שני חלבונים הקרויים BMP2 ו-Smad8. כאשר השתילו את תאי הגזע המהונדסים בגיד אכילס פגוע של חיית ניסוי, התברר כי לא רק שהתאים שרדו באתר ההשתלה, אלא גם התמיינו והובילו לריפוי הגיד הקרוע בתוך שבעה שבועות. התאים המושתלים שינו את צורתם לצורת תאי גיד בוגרים, ואף הגבירו את ייצור הקולגן, חלבון הדרוש ליצירת רקמת גיד בריא ואלסטי.
תהליך הריפוי של הגיד אובחן באמצעות שיטת הדמיה ייחודית DQF MRI שפותחה במעבדתו של פרופ' גיל נבון מאוניברסיטת ת"א. בשיטה זו אפשר לזהות את רמת הסידור של סיבי הקולגן ברקמת הגיד ולקבוע האם מדובר בגיד בריא או פגום. החוקרים סבורים שמאחר שחלבוני ה-BMP וה-Smad גם מצויים ברקמות אחרות בגוף, כגון בעצבים ובכבד, ניתן יהיה בעתיד לעשות שימוש באותה גישה טיפולית אף לריפוי רקמות אלו.
במאמר נלווה המתפרסם באותו גיליון, קובעים דוויט א' טוולר וריצ'רד גלברמן מביה"ס לרפואה שבאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, מיזורי, כי "בהתחשב בידע המוגבל הקיים כיום לגבי הפיכתם של תאי גזע בוגרים לתאי גיד, מחקר זה ראוי לציון וייתכן שתוצאותיו ישמשו בעתיד כגישה טיפולית לפגיעות במערכת השלד".
המחקר ממומן בחלקו בידי האיחוד האירופי במסגרת מיזם GENOSTEM המתעתד לעשות שימוש בתאי גזע מהונדסים לריפוי מחלות ופגיעות ברקמות השלד.
