זה הזמן: עושים סדר ומארגנים מחדש את החיים

מכירים את התחושה הזאת, שבמקום "הביתה בשמחה רבה" מחפשים עוד תירוץ להישאר בחוץ? לשרית גושן ועפרה איתן, בעלות חברת "הכל במקום" לסידור ולארגון בתים, יש הסבר לעניין הזה.

"לפעמים אנשים לא רוצים לחזור הביתה ולא מבינים למה. פשוט יש שם בלגן, דברים שצריך לטפל בהם, והם דוחים שוב ושוב את ההתמודדות עמם. העומס גורם לתחושת מועקה וכובד".

"לא יעזור אם תיתלו פעמוני רוח, תניחו אקווריום במזווה ומזרקה על המיטה הזוגית, הרבה לא ישתנה אם הבית שלכם מבולגן כרונית", אומרת שהם ויסמן. "חפצים מיותרים עוצרים את התנועה והזרימה בחיים.

"לכל חפץ או מכשיר יש תפקיד ופוטנציאל, ואם הוא לא ממומש הוא עוצר את האנרגיה, שלו ושלכם. עצם המיון והסינון משחרר הרבה אנרגיה.

"אל תחכו לרגע שתעברו דירה. תתחילו כבר עכשיו להזיז ולזרוק דברים, ותראו איך פתאום פתרונות צצים, החלטות מתקבלות והצעות מגיעות".

מה הולך לפח

בתור התחלה קחו שתי שקיות ענק וקראו להן "לתת" ו"לזרוק". כל ארון, מגירה או שידה ייפתחו וימוינו לשלוש ערימות עיקריות: דברים שנשארים, דברים שזורקים ודברים שנותנים.

שקית ה"לזרוק" מיועדת לכל חפץ שפג תוקפו (תרופות, קוסמטיקה או מזון), חפצים ששמרתם "למקרה ש..." (ביניהם כל צנצנות הקפה שלעולם לא תעשו

בהן חמוצים), מתנות שקיבלתם ושנאתם מהרגע הראשון - וכל חפץ בעל קונוטציה שלילית, שמזכיר מישהו או משהו לא נעימים.

זה הזמן להגיד יפה שלום לכל מה שעבר איתכם עונה אחרי עונה ולא מצאתם לו שימוש יותר משנה: בגדים, מכשירי חשמל, פריטי קאלט מזעזעים משנות ה70-. קשה מדי? היעזרו בחבר/ה שיעודדו אתכם להשליך את מה שבאמת פתטי.

בהתחלה זה קשה, תמצאו את עצמכם מתעכבים ומתמקחים על כל פריט ופריט, אבל לאט לאט זה משתחרר, והאקט של להיפטר מתחיל להרגיש ממכר. רק שימו לב שבשוונג הכללי לא יעופו דברים שאתם דווקא כן צריכים.

איך מתארגנים מחדש

עכשיו אתם נשארים עם הרבה פחות חפצים שצריך למצוא להם מקום, ואפשר להניח יסודות לסדר החדש. הנה כמה עצות טובות מקרן איתן מחברת "בלגן", המתמחה בסידור בתים, באריזה ובפריקה:

משרד: עקב אכילס בכל בית הוא הניירת, לכן כדאי להשתמש במחשב לכל דבר אפשרי: קבלו שירותי פקס ישירות לאי-מייל, תייקו אלבומי תמונות, ואפילו סרקו לתוכו את ציורי הילדים הנבחרים.

אל תתפתו לשמור פלאיירים (או בעברית, עפיפיות, ובקיצור: העיפו את העפיפיות לכל הרוחות), למקרה שתזדקקו בדחיפות לפדיקוריסטית או למשלוח קוסקוס. מיינו ניירת בתיקיות לפי נושאים: רכב, חשבונות, ביטוחים וכו'. שחררו עודפי נייר מלוח המודעות (בייחוד אם כל נעץ נושא בעול של חמישה מסמכים), ושקלו רכישת מסך דק למחשב: זה גם יפה וגם חוסך קילומטר משטח שולחן העבודה.

חדר ילדים: מיינו את הצעצועים לפי נושאים: בובות, כדורים וצעצועים קלים מומלץ לרכז בסלסלות גדולות (כמו רשת הסל של איקאה שאפשר לקפל כשאין בה שימוש). רכשו שידות אחסון שיכילו מדפים ומגירות, וקבעו מנהג של תרומת צעצועים ישנים או חסרים מדי חצי שנה.

לפי הפנג-שואי הוצאת חפצים מיותרים מהבית משדרת לתת-מודע ביטחון ואופטימיות: אם נהיה זקוקים למשהו בעתיד, נוכל להשיגו. הצנע נגמר (צילום: דודי ארדון)

ארונות הבגדים: אחרי המיון המקורי (לשמור, לזרוק, לתת) הקצו מגירה או סלסלה ריקה לבגדים שייפלטו משימוש עתידי (אותם תתרמו כשהמגירה תתמלא), ואת אלה שבשימוש סדרו בערימות לא גבוהות, כדי שמשיכה קלה בבוקר שבו ממהרים לא תהרוס הכול.

גם שרפרף קטן ליד הארון ימנע משיכה הרסנית מתחתית הערימה ויבטיח קשר עין עם המדפים העליונים.

את הנעליים שמרו בקופסאות שעליהן תדביקו צילום דיגיטלי של הזוג. אם התברכתם בחדר ארונות, נצלו את החלל שבין הרצפה ובין המדף התחתון להכנסת

מדפים או מגירות על גלגלים. במגירות גדולות הניחו מחיצות (להשיג באיקאה) והפרידו בין גרביים, גרביונים, חזיות ותחתונים. וטיפ לקינוח: אחסנו כובעים זה בתוך זה.

מטבח

סירים. השתדלו לערום מגדול לקטן, כשהמכסים על דלת הארון או בכלי נפרד.

כלים מפלסטיק. זרקו כל מה שאין לו מכסה (בלי פרוטקציות!) ואת בעלי המכסים מספרו בעזרת לק ציפורניים: מכסה 1, קופסה 1.

תבלינים. הקצו להם מגירה, ואם הם עומדים בה רשמו את שמו של כל תבלין על המכסה.

לאחסון מזון (סוכר, קמח, קטניות) השתמשו בכלים שלא מבזבזים מקום, מרובעים או מלבניים (רק לא עגולים, כדי שייכנסו בפינות), עם מכסה (כדי שיהיה אפשר לערום אותם זה על זה) ושקופים או עם חלון הצצה (כדי שלא תצטרכו לנחש מי נח שם בפנים).

סלון: "כלים יפים מרחיבים דעתו של אדם", אמר פעם חכם אחד - וגם ההפך נכון. הורידו מהמדפים חפצי חן שסר חינם, הסירו מהקירות תמונות שמיצו את עצמן, והקיפו את עצמכם רק בפריטים ספורים אך מובחרים, שמשתמשים בהם מדי יום, שנעים להסתכל עליהם, שמעניקים השראה ושמרוממים את הרוח.

שוב הריב הקבוע עם בן הזוג? שוב החברה הבריזה, והקולגה מהעבודה עצבן אתכם על הבוקר? אתם נופלים כל הזמן לאותם בורות, רוצים לשפר אבל משהו מונע מכם לפעול?

החדשות הרעות הן שהמשהו הזה הוא אתם. החדשות הטובות הן שאפשר לשנות את המצב בכמה צעדים פשוטים. הקשר שלכם עם הסביבה דורש שני משאבים מוגבלים: זמן ואנרגיה. כדי להשקיע אותם בתבונה נחוץ סדר. והסדר הזה, כבר הבנתם, מתחיל בכם.

מה הולך לפח

כדי לאתר קשרים שפג תוקפם יש צורך בדף, בעט ובשתי רשימות. האחת תתמקד במה לא עובד בקשר ולמה, והשנייה תברר מה טוב בו ולמה כדאי להישאר. גם אם קשה, נסו למצוא לפחות דבר אחד חיובי. כל כך התרגלנו למתוח ביקורת ולמצוא את הפגמים, שדווקא כשנזכרים בדברים הטובים, הרעים פתאום מתגמדים. רובנו נותנים משקל יתר לדברים הרעים ולא יודעים לראות את הטוב. זה הזמן להעביר משקל מצד לצד.

איך ממיינים

כל שינוי במערכת יחסים מתחיל בשני משפטים: הראשון הוא "משהו פה לא טוב לי", והשני - "יש לי חלק במה שלא טוב". מספיק צד אחד בקשר של שניים כדי לחולל את השינוי (צילום: דודי ארדון)

ציירו "מעגלי קרבה" שיעזרו לכם למפות את הקשרים בחייכם. למעגל הראשון הכניסו את הקרובים ביותר: בני הזוג, הילדים וההורים, חברים טובים או כל קשר חשוב ומשמעותי. מסביב למעגל הזה ציירו מעגל נוסף, לחברים אהובים שהקשר עמם התרופף, קולגות לעבודה שאתם מחבבים במיוחד וכו'. במעגל הבא שיקיף את שניהם רשמו אנשים מדרגת קרבה שלישית: שכנים, עוד בני משפחה (מי אמר חותנת?) וקולגות לעבודה.

אין הגבלה על מספר המעגלים, גם שניים יספיקו. אבל כך תדעו אם אתם משקיעים מדי בקשרים שנמצאים במעגלים חיצוניים ולא במעגל הקרוב. ואולי אתם מעוניינים לקדם פנימה אדם שנמצא במעגל חיצוני?

הכנתם רשימות, ציירתם מעגלים? זה הזמן להגיד שלום לקשרים מיותרים בלי להרגיש אשמים. מדובר בניצול מושכל של משאבים מוגבלים, זוכרים?

איך מסיימים

בבת אחת. קשר שלא עובד הוא קשר זולל אנרגיה, ולכך אין לכם זמן. בשיחת הפרידה חשוב שתהיו כנים, אך מתחשבים. הדרך היעילה לעשות זאת היא לקחת על עצמכם את האחריות. לומר: "תשמע/י, אני נורא אוהב/ת אותך, אבל זקוק/ה לפסק זמן. אני עמוס/ה ומרגיש/ה שאני מאכזב/ת אותך. לא נוח לי עם זה, אז אולי כדאי שנוריד את המינון וננמיך ציפיות כי אני לא רוצה לפגוע בך".

בקיצור, שימו את הפוקוס עליכם ועל הזמינות שלכם ואל תחפשו איפה הם לא בסדר. לא מסוגלים לחתוך? זכרו כי לא תמיד חייבים. קשרים הם דבר שמתפוגג מעצמו, ולפעמים אין צורך, ואפילו לא מומלץ, להתערב בתהליך.

ועוד נקודה למחשבה: לעזוב קשרים בשעת כעס ומשבר זו שיטה גרועה ביותר, ורוב הסיכויים שבעתיד נתחרט. דווקא כשאנו חווים מצוקה, מתפרצים, כועסים, נעלבים, מתאכזבים, זה בדיוק המקום שמאותת שיש כאן עוד רגש ולא הכול אבוד.

איך מתארגנים מחדש

מגבשים תוכנית פעולה. ראשית, שאלו את עצמכם: מה הייתי משנה במערכות היחסים שלי אם הייתי יודע שלא אכאיב לאף אחד, ושגם לי לא יכאב? על מה אצטרך לוותר ומה אצטרך לאמץ כדי לממש את תוכניותיי? עכשיו בחרו מישהו, רצוי לא מבני המשפחה הקרובים, ומנו אותו ל"מאמן". ספרו לו על היעדים שהצבתם ובדקו בעזרתו מה נדרש מכם לעשות היום כדי להיות במקום הרצוי לכם בעוד שנה. בהתחייבות לאדם נוסף יש הרבה עוצמה: צריך לעמוד בציפיות שלו, שאותן הוא פיתח כי אתם ביקשתם ממנו.

מחליפים סגנון תגובה. אמרתם מיליון פעם אותו דבר ולא הקשיבו לכם, אז למה להגיד שוב? אם תעשו את מה שתמיד עשיתם, תקבלו את מה שתמיד קיבלתם. כדי לקבל תוצאה שונה הפתיעו את הצד השני בטקטיקה חדשה: במקום להעיר איפה שאתם תמיד מעירים, התאפקו, ועשו זאת רק כעבור שעות אחדות. במקום לצעוק איפה שאתם תמיד צועקים, אמרו אותו דבר אבל בשקט ובנועם.

אם אתם רבים עם הילדים כל פעם על אותו נושא, הפכו אותם למשת"פים: שתפו אותם בבעיה שלכם ונסו לקבל מהם עצות ודרכים לפתרון. גם לילדים קטנים, ממש מגיל ארבע, כבר אפשר לספר על התחושות והקשיים שאתם חווים מולם ולשאול מה דעתם. הם עשויים להפתיע אתכם בפתרונות יצירתיים להפליא, אם רק תיתנו להם צ'אנס.

מאירים את הגרמלינים. לפני כל שינוי במערכת יחסים מתנפלות עלינו מחשבות שמסבירות למה זה בלתי אפשרי: זה לא הזמן, יכעסו עלינו, אנחנו לא מוכנים וכו'. התייחסו למחשבות האלה כמו לגרמלינים (זוכרים את הסרט?). מה שמפחיד את המפלצות הקטנות האלה יותר מכול הוא אור, ולכן אם תאירו עליהן, כלומר תעלו אותן למודעות, תוכלו להפריד: אוקיי, הגרמלינים באמת נוראיים, אבל הם לא אני, ואני רוצה שינוי.

הופכים קושי לאתגר. במקום העבודה, למשל, מערכות יחסים הן נתון ולא בחירה. נסו לראות בקשרים הבעייתים, אלה שמטריפים אתכם והופכים את יום העבודה לסיוט, לא מקור לקושי אלא אתגר אישי. גישה כזאת תחייב אתכם לחפש פתרונות חדשים ויצירתיים וכך גם תשאפו לעמוד באתגר.

למען השקט הנפשי

שלוש סיבות לנתק מגע, ואחת להישאר:

ביקורתיות. אם אתם חשופים כל הזמן להערות בנוסח "למה לא התקשרת/ הבאת/עשית/זכרת" - יש לכם עסק עם טיפוס שכל הזמן עסוק בלהיות צודק. נסו להדוף את השאלה בחזרה אליו: ולמה אתה לא התקשרת/באת/ הבאת?". אם זה לא ממתן את הביקורת, נתקו קשר.

נוסטלגיה. אם אתם סוחבים קשרים מהילדות, מהתיכון ומהצבא בעיקר מכוח ההרגל, אל תהססו לבדוק אם זה עדיין אקטואלי. האם אתם חולקים עניין או חלום משותף? אם לא, הקשר אבוד ורק גוזל מקום מקשרים חדשים, שיאפשרו לכם להמשיך להתפתח.

תועלת. אם מערכת היחסים מבוססת על שיקולי רווח והפסד והדלק העיקרי המניע אותה הוא אינטרס משותף, לא בהכרח מדובר בקשר שיש לסיימו. אבל אם הוא דורש יותר ממה שאפשר או רוצים לתת, אל תתפשרו רק בגלל התועלת (למשל, חברה שפתחה בפנייך מעגלים חברתיים נחשקים מבקשת שתשקרי בשבילה).

קשרי דם. קשרי משפחה אי אפשר לשפוט בכלים הרגילים והם דורשים משנה זהירות וסבלנות. אם אלה הקשרים שמקשים על חייכם, פנו לייעוץ מקצועי לפני שתנקטו צעדים קיצוניים.

כל שינוי במערכת יחסים מתחיל בשני משפטים: הראשון הוא "משהו פה לא טוב לי", והשני - "יש לי חלק במה שלא טוב". מספיק צד אחד בקשר של שניים כדי לחולל את השינוי.