נו, אז נתאמן קצת בספונטניות
"יש לך תוכניות?" הוא שואל. הזמן: מוצ"ש. בחורה חכמה היתה אומרת "ומה חשבת?", כי באמת מה הוא חושב לעצמו, שישבת וחיכית רק לו? אלא שחוכמה מעולם לא היתה הצד החזק שלך. "מה אתה מציע?" את עונה בביטחון רב, לא מאמינה שהצלחת לגרור את עצמך שוב לבליינדייט
מה חשבת לעצמך כשנכנסת לצ'ט ובחרת לך בחור ללא שם כדי למלא שעה ריקה?! אה, כן, בעיקר לא חשבת. צ'יטוט קליל, מחליפים משפטים בשניות, את צוחקת מאחורי מסך, אוי, הנה אחד נחמד.
עוברים לטלפון, לא עוברות יותר מחמש דקות עד שהבחור מחליט להעמיד אותך במבחן הספונטניות. "יש לך תוכניות?" הוא שואל. הזמן: מוצ"ש. בחורה חכמה היתה אומרת "ומה חשבת?", כי מה הוא חושב לעצמו, שישבת וחיכית רק לו? אלא שחוכמה מעולם לא היתה הצד החזק שלך. "מה אתה מציע?" את עונה בביטחון רב, לא מאמינה שהצלחת לגרור את עצמך שוב לבליינד דייט חרף כל ההבטחות.
נו, אז נתאמן קצת בספונטניות, את אומרת לעצמך, משועשעת מהמחשבה שהנדסת לך עוד הרפתקה. לנוח זה אחר כך, עכשיו קצת מיץ פטל במסווה של אלכוהול, כלומר מרגריטה קפואה בטעם פסיפלורה או פירות יער, זה רעיון נורא לא רע.
הגבר עולה על רכב, יגיע עוד לפחות חצי שעה, זמן מקלחת. מגלחת, מצחצחת, מזכירה לעצמך שאת נראית פצצה, יודעת שכנראה התכוונת לפצצת אטום, אבל למה לך להתעכב על סמנטיקה. שמה ליפסטיק, ג'ינס צמוד, חולצה שחורה. משדרת "לא השקעתי אבל אני יודעת שאני נראית נפלא".
גם טרנזיט מקרטעת יכולה להיות סבבה
צלצול פלאפון, יורדת למטה, אוי! אין סוס לבן, אבל גם טרנזיט מקרטעת יכולה להיות סבבה. דייט ראשון.
הבחור חמוד, וחמוד זו מחמאה, לא רק לכלבלב. מעבירים ערב מצחיק, הוא לא הטעם שלך, אבל בגבול שבין פשרה קטנטונת לבין "הפשרה הגדולה". את בוחרת לא להחליט עכשיו. ואגב, יודעת שמצאת חן בעיניו, שהרי האינטואיציה הנשית מעולם לא הכזיבה. אוקיי, אז היא כן הכזיבה פעם, פעמיים, שלושה, שמונה, אבל כבר סלחת לה אפילו כשהיא לא זיהתה את הבחור שלא גילה לך מיד שכבר יש לו חברה.
חוזרים הביתה, ובדרך הוא מגניב נשיקה, ואת עולה במדרגות, ונכנסת למיטה. אוי, יש לך חיוך מרוח על הפרצוף, כזה שבגללו די לך בארבע וחצי שעות שינה.
ארבע אחר-הצהריים, טלפון. חושבת שטלפון בצהריים לא יכול להיות רע, שיחות "זו לא את, זה אני" מתקיימות רק משמונה בערב והלאה. את מרוצה. קובעים דווקא למחר. היום יש לך ספינינג ואת גם קצת עייפה.
דייט שני. "כן, אני ממונעת", את עונה לו מהעבר השני של השפופרת. "תל אביב?" הוא מציע מקום מפגש, את נענית, ומציעה להגיע עד אליו ולנסוע במכונית אחת. ככה זה, אנחנו, אנשי הפריפריה, חוששים מחניה בעיר הגדולה. כעבור חצי שעה והוראות שלא היו מביישות שום ג'י.פי.אס את מגיעה למקום מגוריו, חונה. הוא מבטיח לחכות לך למטה, ומקיים, בימינו זה כמעט לא מובן מאליו.
אבל אז היא נוחתת עלייך, כמו רעם ביום בהיר, הפצצה: את לבושה למשעי, מבושמת, מאופרת ליציאה, ואילו הוא, החצוף לבוש טרנינג.
עוד לא חלפו 48 שעות מאז החלטתי שאת עם הסטוצים גמרת, שלהתעורר לבוקר של ריקנות זה לא מתאים לך, עוד לא עברו 48 שעות מאז הבטחת לעצמך לייבש אותם, את כל הגברים כולם, חמישה חודשים, או לפחות חמישה דייטים לפני המיטה. והנה, עוד לא עברו 48 שעות והבחור בטרנינג, מזמין אותך לסרט - בשכיבה.
את נכנסת בחזרה לרכב שלך. אם כבר טרנינג אז הטרנינג שלך, אצלך בבית. ואתם הגברים - מה רע בז'קט עור וזוג ג'ינס?
מה רע?
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
