חסימת גישה לפורנו היא צנזורה. דעה
לא מדובר בתוכנית עתידית מעורפלת אלא במציאות. תיקון שהכניס משרד התקשורת ברישיונות מבקש לחייב את המפעילות הסלולריות לחסום גישה של מנויים קטינים לתכניי פורנו באינטרנט. בפועל, כל המנויים נחסמים. כל זאת, ללא דיון ציבורי ותוך פגיעה ניכרת בחופש הביטוי. בוקר טוב, איראן. פרשנות
"שר המידע וההסברה הורה לספקיות האינטרנט לחסום את הגישה של כל אזרחי המדינה לאתרים המבטאים מסרים חתרניים מסוכנים, וכן לאתרים המציגים פורנוגרפיה רכה או קשה, משום שגורמים אלה פוגעים במוסר הציבורי".
החלטה דימיונית זו עשויה להתקבל במדינות לא דמוקרטיות כמו סין, ערב הסעודית ואיראן, אך אם נבטל את עניין המסרים החתרניים המסוכנים, נקבל את ישראל ב-2006. משרד התקשורת תיקן לאחרונה את רישיונות חברות הסלולר והכניס בהם הוראה המגבילה את סוג הקישורים שהן רשאיות לפרסם בפורטלים הסלולריים שלהן. זאת, כדי במטרה המוצהרת להגן על קטינים מפני תכני פורנו.
הרישיונות המתוקנים (מסמך pdf.) פורסמו באתר משרד התקשורת רק אתמול (ג'), בעקבות פניית ynet, ומהם ניתן להבין, כי המגבלה דורשת למנוע מהמשתמשים לעבור מהפורטל למנוע חיפוש כללי ברשת.
נוסח הרישיון המתוקן
"בעל הרישיון יחסום את הגישה לשירות אירוטי, מכל ציוד קצה המחובר לרשת", נכתב ברישיון המעודכן של כל חברות הסלולר, "לצורך חסימת הגישה לשירות אירוטי הניתן באמצעות הפורטל הסלולרי, רשאי בעל הרישיון לעשות שימוש באמצעי חסימה". שירות אירוטי מוגדר ברישיון "שירות גישה אל מאגר סגור של תכנים בפורטל סלולרי או ישום אשר נכלל בפורטל הסלולרי ומספק גישה לאתרים באינטרנט (כמו מנוע חיפוש).
חששו של משרד התקשורת הוא שקטין אשר ישתמש במנוע החיפוש יוכל להגיע דרכו לתכנים מיניים. אולם, בשל האופי הלא ידידותי של האינטרנט הסלולרי, תכנים שאינם מופיעים בפורטל הסלולרי הם כמעט בלתי נגישים לרוב המשתמשים. שלילת היכולת להשתמש במנועי חיפוש תמנע, הן מבגירים והן מקטינים, כל חיפוש שהוא ברשת – בין תכנים מיניים ובין אחרים.
פרטנר צודקת
חברת פרטנר, שעתרה בעניין זה לבג"ץ בשבוע שעבר, בבקשה לקיים דיון דחוף בהחלטה, טוענת כי משרד התקשורת נוקט אפליה חמורה נגד חברות הסלולר, והיא צודקת לחלוטין.
"משרד התקשורת מגלה בשנה האחרונה פעלתנות רבה בכל הנוגע לחסימת גישתם של קטינים לתכנים אירוטיים", אומר עו"ד חיים רביה, מומחה למשפט באינטרנט, "הוא עושה זאת בלא לקיים שימועים ציבוריים מקיפים שיבחנו את כלל ההיבטים של פעולתו".
"בכלל זה, תיקן המשרד את רישיונות ספקי הטלפוניה הכלליים, ספקי הטלפוניה הסלולרית ומפעילי השיחות הבינלאומיות. בתיקונים אלה כלל הגדרה כה רחבה ל"שירותים אירוטיים" עד שהיא מקיפה לפי לשונה גם שירותי שידוך בין אברכים לבתולות שומרי מצוות ויראי שמיים", אמר רביה, שביקש להדגיש שעמדה זו היא דעתו האישית בלבד.
"אפילו סבור המשרד שיש לחסום גישה לתכנים אירוטיים במשמעותם הכה-רחבה, מצער מאד שלא הכיר בהבדל בין מערכות שהן "גן סגור" ובהן התוכן מצוי בשליטת ספק השירות הטלפוני, לבין מערכות פתוחות המאפשרות גישה לאינטרנט. באלה הראשונות עוד אפשר לחסום גישה לתכנים אירוטיים. באחרונות - אין שום דרך טכנית לעשות זאת (אפילו אם ערכית ראוי היה לעשות כן, וזו כשלעצמה סוגיה השנויה במחלוקת חריפה)".
במחשב - לא, באינטרנט - כן
משרד התקשורת בחן בעבר אפשרות להטיל מגבלות דומות על האינטרנט הזמין באמצעות המחשב, אך החליט לבסוף לחייב את ספקיות האינטרנט ליידע את הלקוחות בדבר הסכנות האורבות לקטינים ברשת.
מהלך זה עורר דאגה בשוק. עמדת ספקי האינטרנט היא, כי הם אינם יכולים לשמש כשומרי סף המגינים נפני תכנים המוצגים באתרי האינטרנט השונים. המגבלה שהוטלה על חברות הסלולר, למעשה, ספקי אינטרנט לכל דבר, היא צעד נוסף מדאיג קדימה (או ליתר דיוק, לאחור) בדרך לרגולציה מיותרת על האינטרנט.
כי אינטרנט סלולרי הוא אינטרנט לכל דבר. מחר יכול להתעורר פקיד בכיר במשרד התקשורת, ולהחליט כי חלק מאתרי האינטרנט לא מוצאים חן בעיניו, ולחייב את ספקי האינטרנט, גוגל או אתרי התוכן הגדולים לחסום את הגישה אליהם. כל זה התקבל ללא החלטת ממשלה ובלי דיון ציבורי מסודר.
אוסף של החלטות מדאיגות
אם נוסיף לכך את מדיניות הפרקליטות להזהיר אתרי תוכן מפני פרסום תגובות בעייתיות, ללא בסיס חוקי משכנע, ואת חוק מסחר אלקטרוני המתגבש, שיטיל על ספקי האינטרנט ואתרי התוכן מעין תפקיד שיפוטי, במסגרתו הם ייאלצו לקבוע אילו תכנים מפרים חוק, הרי שהמגמה מצביעה על תזזיתיות מיותרת בתחום שדורש מחשבה מעמיקה וזהירה מצד הרגולטור.
אמנם, הסכנה של חשיפת קטינים לתכנים פורנוגרפיים קיימת ואין לזלזל בה, ובסלולר חשיפה זו עלולה להסב להוריהם של הקטינים נזק כלכלי לא קטן. אולם, במקרים כאלה, נהוג לשקול את הפגיעה האפשרית בקטינים אל מול הפגיעה בחופש הביטוי של גולשים בגירים שרשאים לגלוש לכל אתר שיחפצו מבלי שמשרד התקשורת ייכנס לסלולרי שלהם. האיזון הזה, כך נראה, הופר לחלוטין בהחלטה האחרונה.
"הזכות לקבל ולהפיץ מידע קשורה קשר אמיץ עם חופש הביטוי, שכן כדי שהאזרח יוכל ליהנות מחירותו להחליף דעות, דרושה לו גם החירות להחליף ידיעות ולגשת ללא מעצור למקורות המידע", אומר עו"ד רביה.
"מידע אירוטי הוא ביטוי מוגן"
"בהקשר זה, גם מידע אירוטי הוא ביטוי מוגן. בהתחשב בכך, צריך היה המשרד לשקול מהן החלופות הפוגעניות פחות בזכות החוקתית למידע מסוג זה. מתיקון הרשיונות נראה לכאורה שלא עשה זאת. לא למותר לציין שבית המשפט העליון בארצות-הברית פוסל זה שנים ניסיונות להורות על חסימת גישתם של קטינים לתוכן אירוטי באינטרנט בנימוק שהדבר פוגע בזכות הביטוי החוקתית של בגירים".
"משרד התקשורת בחר להתעלם מן העובדה שהתוכן שהוא דורש מן הספקים לחסום הוא תוכן אינטרנטי (גם אם הוא זורם בקווים ובפרוטוקולים סלולריים) שאינו בשליטת הספקים או אף האתרים המקשרים לתוכן כזה. הוא מתעלם מהעובדה שהוא מבקש להפקיד שיקול דעת צנזוריאלי בידי גורמים פרטיים, שיידונו את הדברים לעולם לכף חומרה כדי לא להסתכן באובדן רשיונם. בכל אלה, התקרב המשרד קירבה מסוכנת מאד לדרישה לחסום תכנים אינטרנטיים בכלל".
