הודעה על הטלת משטר צבאי

ב-1 במרס 1947 ביצעו אנשי האצ"ל שורה של מתקפות על מטרות בריטיות בירושלים, בחיפה, בנתניה וביישובים נוספים ברחבי הארץ. הגדולה מבין הפעולות כוונה למועדון הקצינים בירושלים, ונהרגו בה 17 חיילים וקצינים בריטים. שורת המתקפות נועדה למחות על מדיניותה של ממשלת המנדט בנוגע לכליאתם ולגירושם של המעפילים הבלתי חוקיים. יום לאחר המתקפה החליט הנציב הבריטי על הטלת משטר צבאי ברוב חלקי הארץ. להלן נוסח ההודעה שפירסמה ממשלת המנדט באותו יום:

"לפני חודש ימים פנתה הממשלה בבקשה לסוכנות היהודית ולוועד הלאומי לפנות בקריאה ליישוב שיסייע לשלטונות הביטחון בהעמדתם לדין של הרוצחים מהארגונים הטרוריסטים. הם סירבו. ניתנה התראה חדשה בה הודגשו כל התוצאות העלולות לנבוע כתוצאה מסירוב זה. מחמת חוסר שיתוף פעולה זה בוצעו התפרצויות דמים נוספות ומאז ניתנה לראשונה ההתראה לסוכנות ולוועד הלאומי אירעו בסך הכל 48 התפרצויות טרור בהן נהרגו 20 איש ו-31 נפצעו. במאורעות יום אתמול בלבד נהרגו 18 אנשים מהם 13 אזרחים.

יש עדויות ברורות לכך שהארגונים הפורשים פועלים מת"א וכן שהמכוניות שבהן השתמשו לביצוע ההתנקשויות בירושלים ובחיפה נגנבו ויצאו מת"א. לאור כל אלה התקנות להפעלת המשטר הצבאי מקבלות תוקף היום החל משעה 1:00 אחר הצהריים באיזורי ת"א, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה.

מספר שעות לפני כן נמסרה הודעה שעיקרה הטלת משטר צבאי על ירושלים.

"לאחר מעשי רצח בקנה מידה רחב שבוצעו ב-1 במרס 1947, הנציב העליון הבריטי הפעיל את התקנות לשעת חירום משנת 1937, המקנות לו ייפוי כוח להטיל משטר צבאי על אותם איזורים שימצאו לנחוץ.

תקנות אלו נראות לנציב העליון כדרושות לשמירת הביטחון, ומטרתן היא ליטול מן האיזורים שעליהם יוטל משטר צבאי את השירותים האזרחיים. משרדי ממשלה ובתי משפט ייסגרו. בנקים עלולים להיסגר בפקודת המפקד הצבאי. טלפון ושירותי דואר עלולים להיפסק. תנועת אנשים ומכוניות עלולה להיאסר. כוח השיפוט על עבירות פטאליות באיזור המשטר הצבאי ימסר לבתי דין צבאיים."