המניקות לא יעופו מהעיניים
כמה תינוקות עברו לבקבוק רק כי אמא חשה מבוכה להניק בחוץ, ופינה מיוחדת במקום העבודה או הבילוי - אין? ומה זה אומר על החברה שלנו? פרשת "פוקס בייבי" כמשל
הכותרת תפסה מיד את העין: "היניקה בחנות 'פוקס בייבי' וסולקה". דווקא בחנות בגדי תינוקות, דווקא בזו שדוחפת לכל בדל עיתון ברושורים חושפניים ובוטים פי עשרה ממה שניתן לראות, גם במאמץ רב, כאשר אם מיניקה את תינוקה. הוסיפו את תגובתו המטופשת של בעל החנות (משהו עם חרדים וערב פסח) ואת התגובה המיתממת של דוברת החברה - וברור לכל מי שעיניו בראשו שנעשה עוול דוחה, שיתוקן לאלתר. אז זהו, שלא. מבין יותר מאלף תגובות הגולשים לידיעה שהופיעה כאן,
בחרו רבים להצדיק דווקא את הבעלים והעובדים. מצידם, שהמיניקות ידחפו את הציצים בחזרה לחזיה, ויעופו להם מהעיניים.
לכך היא שהשד הוא איבר עם הקשר מיני, בבקשה תוציאו לכם את זה מהראש. חיבור תינוק לציצי של אישה מיניקה הוא לא אקט מיני, כמו למשל (אני כבר שומעת את השנינויות) לחשוף איברי מין בפומבי, לגרד בחריץ הישבן - או לגרבץ. זו לא פעולה אקסהיביציוניסטית שנעשית כדי להגיע לסיפוק אישי, על חשבון רגשות הסובבים אותך, אלא פעולה של הזנה ומתן חום, מגע ואהבה לילדך.
פעם אחר פעם אני מופתעת לראות כמה אמוציות מעורר נושא ההנקה בכלל והנקה בפומבי בפרט, ועד כמה מיותרות רובן. כאם מיניקה אני יכולה לספר לכם שלצערי, אני עושה מאמץ עצום להצניע את הנקת התינוק שלי. יש לי חברות מיניקות שטוענות שזו טעות, שככל שיותר נשים יניקו בפומבי כך גם ההתייחסות של הסביבה תהיה אגבית יותר ועניינית יותר. בדיוק כמותן אני גאה בהנקת התינוק שלי ונהנית מכך הנאה גדולה (נראה לי שגם הוא, וגם אחיו לפניו), אבל גם עליי עבדה ההבניה החברתית המאלצת אותי להצטמצם ולצמצם עד כמה שאפשר את המרחב שאני תופסת כאשר אני מאכילה אותו. עצם העובדה שאני חושבת פעמיים לפני שאני מיניקה מחוץ לבית מצערת אותי. כמה אימהות עושות כמוני? כמה ויתרו על ההנקה, או לפחות על חלק ממנה, ונתנו לתינוק בקבוק רק כי חשו שלא בנוח להיניק בחוץ?
השאלה האמיתית היא לא למה מותר להיניק בפומבי, אלא למה אנשים מובכים כשהם רואים אישה מיניקה. אם הסיבה
הפרשה - והטוקבקים
הניקה וסולקה
ורד לוביץ'
ד"ר תמר ברזון, תושבת ירושלים, נכנסה לחנות של "פוקס בייבי" במדרחוב בן יהודה בעיר, כדי לקנות בגדים לבנה התינוק בן ה-9 חודשים. כשבנה החל לבכות היא ביקשה להניקו, אלא שאז לתדהמתה, אמר לה מנהל החנות: "צאי החוצה, זה לא לעניין להניק בערב החג". תגובת הרשת: "פוקס היא חברה הרגישה לצרכי ההורים ואנו מתנצלים אם היא נפגעה"
ונגיד שהחשיפה בכל זאת מטרידה את הציבור. למה כל-כך הרבה זעם מופנה דווקא כלפי אימהות מיניקות, ולא כלפי נערות או נשים שלובשות בגדים חושפניים, או פרסומות בוטות בטלוויזיה שמראות כמעט אקטים מיניים? כי אולי זה בדיוק העניין. גוף האישה ראוי להצגה לראווה כאובייקט מיני, אבל לא כמודל נשי, מאכיל, א-מיני, שהצרכים היחידים שהוא מספק כרגע הם אלו של תינוק. החברה המודרנית הרגילה אותנו לדימוי ויזואלי חדש - תינוק ובקבוק בפיו. זה לא בוטה, לא חושפני, נקי ויעיל. כל-כך התרגלנו לתמונה הזו, שכבר איננו מסוגלים לשאת את התמונה המקורית: תינוק יונק משד אמו.
תחשבו מה זה אומר על החברה שלנו, שאינה מסוגלת לראות אם מעניקה לילדה את צרכיו הבסיסים, שמתייחסת להנקה ממושכת כאל אימהות "טוטלית מידי" ו"השתעבדות" לצורכי התינוק, שדוחה את האם המיניקה מהמרחב הציבורי ובעצם אומרת לה: לכי הביתה, בבית תעשי מה שטוב לתינוק, בחוץ תני לו בקבוק. לא יודעים מה איתך, או איתו, אבל לנו זה יהיה הרבה יותר נוח.
חדר עישון זה לא פינת הנקה
הפתרון ברמה החברתית הוא חינוך, הסברה ובעיקר, שכל אחד ימצא בתוך עצמו הרבה סובלנות. לא באמת חייבים להעיר על כל מה שרואים בקניון או בגינת המשחקים. מי שנורא לא נוח לו עם מה שרץ לו מול העיניים - ממש כמו שאני מרגישה כשאני רואה מסכי פרסום מרצדים בצומת - יכול פשוט להסב את מבטו. לא הרבה אמהות מיניקות מנפנפות בשדיהן במהלך ההנקה, או שועטות בחזה חשוף הישר למרכז שדה הראייה של כולם. רובן יושבות להן בשקט ומתרכזות במלאכת הקודש; חלק לא מבוטל כבר נכנע למכבש הלחצים החברתי ומתחבא תחת חיתול או פיסת בד.
ואם את עצמנו קצת קשה לשנות, יש בינתיים עוד פתרון, פשוט וקל ליישום - קוראים לזה פינת הנקה. זה לא עולה הרבה - שתי כורסאות, וילון בד או מסך נייד שניתן להציב וזהו. אני מצפה מחנויות גדולות לבגדי ומוצרי תינוקות, שפינת הנקה תהיה חלק בלתי נפרד מהן. ולא, השירותים והמסדרון לשירותים אינם נחשבים לצורך זה. גם לא פינת העישון. בקניונים גדולים פינת הנקה אמורה להיות חלק בלתי נפרד מהשירות ללקוחות, ואילו במקומות עבודה – ודאי בגדולים שבהם - חדר מיוחד חייב להיות חלק מובן מאליו מהתנאים שעובדת מקבלת.
לא ייתכן שמשרד הבריאות ימליץ על הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה, אבל לא תהיה שום תמיכה סביבתית בכך - לא במקומות העבודה ולא במקומות הבילוי. בינתיים, ממנהל חנות קטנטנה כמו "פוקס", גם אם טרם מצא את שלושת המטרים הנדרשים ללקוחותיו כדי להיניק בשקט, אני מצפה שיגלה מעט יותר רגישות כלפי לקוחה עם תינוק בוכה ורעב, שמבקשת להאכיל אותו. דווקא אצלו בחנות, דווקא בערב החג. אני, על כל פנים, כבר לא אקנה שם.
קרן נויבך, עיתונאית ומגישת תוכניות אקטואליה בערוץ 1
מומלצים
