"היה פער גדול בין עדות האב לממצאים"
ד"ר עידו יציב, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ ילדים בהדסה עין-כרם, טיפל בתינוק שאביו מואשם בהריגתו, ומספר על הניסיון הנואש להציל את חייו ועל האמונה המוחלטת שנתנה המשפחה באב. "הבנו שאין טעם להתווכח עם המשפחה על הפער בין מה שאנחנו רואים אצל החולה לבין מה שהאב דיווח", הוא אומר
מהומות החרדים בירושלים מסרבות לגווע, ההאשמות מטפסות לגבהים חדשים, והפשקווילים זועקים "רוצחים ילדים ומאשימים חרדים". והכל - בגלל מותו של עולל בן שלושה חודשים, שאביו נאשם כי התעלל בו למוות. ד"ר עידו יציב, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ ילדים בהדסה עין- כרם שטיפל בתינוק, משקיף על הכל מן הצד ומנסה להתגונן. "צר לי שלמרות הטיפול האינטנסיבי מהרגע הראשון לא הצלחנו להציל את התינוק", הוא אומר, אך מוסיף באותה נשימה כי "האשמות המשפחה והקהילה מצערות מאוד אותי ואת הצוות הרפואי והסיעודי".
לדברי הרופא, "לפי עדויות בני המשפחה ניתן היה לצפות לחבלה קלה ביותר אבל כבר מהבדיקה הראשונה הממצאים התאימו לחבלה בינונית עד קשה. מהר מאוד הבנו שיש פער בין הרושם שלנו לבין עמדת המשפחה, שהאמינה להכחשות האב".
יציב סיפר כי התינוק הגיע לטיפול נמרץ ביום ראשון, 2 באפריל, כשהוא מונשם, חסר הכרה, סובל משטפי דם בצד השמאלי של פניו ומזיז רק מעט את ידיו. כשעה לאחר שהגיע התינוק לבית החולים הוא נלקח לבדיקת CT ראשונה. "ברור היה שיש כאן חבלה קשה, אבל הכיוון לא היה ברור", הסביר הרופא. "באותו שלב האישונים הגיבו לאור ואפילו הייתה מעט תנועה ספונטנית של הידיים, אם כי הוא לא פקח עיניים מרצונו והיה עדיין מחוסר הכרה".
כתשע שעות לאחר מכן היו סימנים לעלייה של לחץ בתוך הגולגולת. "מיהרנו לביצוע בדיקת CT חוזרת וגילינו התרחבות של הדימום, כך שאי אפשר לנקז נוזלים וגם גילינו הרחבה גדולה של הבצקת במוח", הוסיף יציב. לאור הממצאים החליט הצוות הרפואי על טיפול חלופי. למרות המאמצים, מצבו של התינוק המשיך להידרדר במהירות, עד למצב של מוות מוחי.
ברגע שהבינו בני המשפחה את חומרת המצב הם החלו לקבול על טיב הטיפול, בטענה שעל בדיקות ה-CT להיערך בתדירות גבוהה יותר. אך יציב הסביר: "לא מקובל לעשות בדיקה כל שעתיים או שלוש כיוון שיש בכך סיכון, זה כרוך בטלטול החולה לבניין אחר ולרוב השינויים לא כל כך מהירים כך שאין תועלת בבדיקה הזו. למחרת יום האשפוז ביקשה המשפחה להביא יועץ מטעמה וכמובן שהסכמנו. במקרים מסוג זה, אפילו מרגיע אותי ומקל עליי כשמגיע יועץ מטעם המשפחה כך שישנו מומחה נוסף אשר בוחן את המקרה ונותן חוות דעת משלו".
בבדיקת ה-CT השנייה הממצאים כבר היו הרבה יותר מדאיגים. לדברי יציב, "היה פער גדול בין עדות האב לבין חומרת הממצאים. בזה הבחנו כבר בבדיקה הראשונה. האב סיפר לנו שהילד שכב לידו על המזרן ואז התגלגל קצת הצידה ונחבל בקיר שלידו". הרופאים עמדו על הפער בין הממצאים לבין עמדת המשפחה, "שהאמינה להכחשות האב", לדבריו.
"הבנו שאין טעם בדיון עם המשפחה"
ברגע שעמדו בבית החולים על אותו פער בלתי ניתן לגישור הוחלט שלא לנסות לשכנע את בני המשפחה בגרסה המנוגדת לדעתם. "הבנו שאין טעם בדיון אתם ושאין טעם להתווכח על הפער שבין מה שאנחנו רואים אצל החולה לבין מה שהאב דיווח בהתחלה", אמר יציב. הוא נמנע מלדון עם המשפחה על נסיבות המקרה, והסתפק בדיווח על מצב התינוק.
במחלקה לטיפול נמרץ ילדים, בניגוד למחלקות אחרות בבית החולים, מורשים הורי הפעוטות להישאר ליד מיטת החולה כל הזמן, פרט לזמנים בהם מתבצעות בדיקות או בזמן חילופי משמרות של האחיות. ביום ראשון בשעה 13:50 נקבע מוות מוחי לתינוק ובמקרים כאלה מותר להפסיק את פעולתה של מכונת ההנשמה. יציב סיפר שהסביר לאם מהי משמעותו של מוות מוחי, "אך היא ביקשה שלא אנתק את המכשירים וסוכם בינינו שהתינוק ימשיך לקבל טיפול תומך". הוא הוסיף שלא הסתפק בהסכם שבינו לבין אמו של התינוק: "כיוון שחשתי שייתכן שישנה חשדנות מצד המשפחה, הוריתי לצוות הסיעודי לאפשר להם לשבת ליד מיטת החולה ככל שירצו".
ביום המחרת הידרדר מצב התינוק עוד יותר. במחלקת טיפול הנמרץ צפו בירידת הדופק וידעו שהמצב אבוד. המשפחה עודכנה במצבו של התינוק ותוך זמן קצר נקבע מותו.
אבי התינוק, שנלקח לחקירה זמן קצר לאחר שהבהיל את בנו לבית החולים, כבר הואשם בהריגה. כוחות מד"א הם שעדכנו את המשטרה בפרטי המקרה, ובכך גרמו לזירוז מעצרו. ממד"א ירושלים נמסר כי מחובתם לדווח למשטרה על כל מקרה של פגיעה קשה, במיוחד במקרים בהם נמעורבים ילדים שמפונים לבית החולים כשהם סובלים מפגיעות המעוררות חשד אצל אנשי הצוות הרפואי של מד"א.
יצויין כי במכון לרפואה משפטית, שעל דו"ח מטעמו מסתמכת המשפחה בין היתר בטענותיה כי לא התעללות היא שגרמה למות התינוק, כלל לא ערכו נתיחה. זאת, בשל סירוב המשפחה. תחת זאת הכין המכון חוות דעת על סמך בדיקה קלינית ובדיקה באמצעי הדמיה וזו הועברה למשטרה לפני כשבוע.
