יומן מסע: שלישי כ' בניסן
"דור מְחַדֵּשׁ ויוצר אינו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות" (ברל כצנלסון)
נפגשנו הבוקר בכניסה המזרחית של המושבה יבנאל. הגיעו הולכים רבים, כ-300 איש ויותר, נשים גברים וטף, וכמובן גם כמה הולכי על ארבע. אנשים רבים באו ללכת היום לזכר יקיריהם: משפחת אלכסנדר לדורותיה הלכה לזכר עמית, בן קיבוץ עין הנצי"ב, ולזכר בן דודו רס"ן נדב מילוא, איש קיבוץ שדה אליהו שנפל ב-1997 בלבנון; היו גם בני משפחה של חנוך דור, בן שדה אליהו שנפל במלחמת יום הכיפורים; הצטרפו בני משפחתה של מרים רותם, אחותו של סרן ברוך דסברג שנפל במלחמת יום הכיפורים; היו איתנו בני משפחתו של סמ"ר עודד קורנפיין מקיבוץ האון שנפל במבצע "חומת מגן"; צעדו גם בני המשפחה של שמעון שפרינגר, בן קיבוץ טירת צבי שנפל במלחמת יום הכיפורים; היתה שפחתו של אבנר אלתר, בן קיבוץ אשדות יעקב שנפל באסון המסוקים; ואימו של ערן-חי, בן קיבוץ דגניה ב' שנפל באסון.
חברו אלינו גם אנשי תנועת "נאמני תורה ועבודה", מתיישבים מעמק הירדן, עמק בית שאן, מירב, מעלה גלבוע ושדה אליהו ויישובים נוספים. קהל ההולכים הורכב מציבור דתי וחילוני שבא מקרוב ומרחוק, מאנשים שהיו ושבו, ממצטרפים שהגיעו בפעם הראשונה, וכמובן מהמון ילדים חמודים בכל הגילאים.
בטקס הבוקר המסורתי הזכרנו את הפיגוע הנורא שהתחולל בצהרי יום אתמול, וסיפרנו כמה קשה לנו להתרכז בענייני השביל. לא קל היה להחליט להמשיך בסדר יומנו הרגיל, אבל תשובתנו היא להמשיך ללכת עם כל הקושי שבדבר. התבקשנו כולנו להתפלל לרפואתו והחלמתו של דניאל-מאיר בן שרה, קרוב משפחתה של יונינה פלנברג, ממדריכות התוכן שלנו היום, שנפצע בפיגוע הנורא.
השארנו את המושבה יבנאל מאחרינו וירדנו בשביל לנחל יבנאל, תוך שאנו מתחלקים לשלוש קבוצות אם על-מנת להיטיב עם מדריכי השביל וההולכים בו. צעדנו בתוך הוואדי, רוב הזמן מעט מעל הנחל הרטוב עדיין, וחצינו מעברים בוציים. במהלך הדרך יכולנו להתרשם מהאזור הפורה וצמחייתו: שיחי מים דוגמת כמו קָנים וסוּף, ושיחי הרדוף יפים. לכל אורך הדרך ליוו אותנו עצי שיטה גדולים וירוקים ושלהי פריחת החורף-אביב ההולכת ומתייבשת, והופכת קוצנית בחלקה עד בואם הקרוב של ימי הקיץ הלוהטים. ליוו אותנו גם ציוצי הדרוריות מחרישי האוזניים, שזו כנראה תקופת הקינון שלהן.
במהלך הדרך עצרנו לפוש מעט ולמלא את הבטן במצות. מה כבר אפשר לאכול בפסח, ועוד בטיול? כך המשכנו לצעוד כשבעה עד עשרה ק"מ, עד למפגש עם נהר הירדן בעמק הירדן, כשאנו הולכים ומתקרבים לשורת היישובים באזור. הלכנו בין הירדן ובין המוביל המלוח של מעיינות הכינרת עד לירדנית, כשאנו פוגשים נופשים משני צדי החוף. בני נוער שמנצלים את חופשת הפסח כדי לרחוץ במים, מנגליסטים ומשייטים בסירות קייקים.
בחורשה של בית המוטור, סמוך לקיבוץ כינרת, נפגשנו עם אנשי העמק שחיכו כדי להצטרף אלינו בקלנועיותיהם. היו ביניהם מוותיקי ההתיישבות בעמק הירדן וגם בן קיבוץ כינרת יעקב ישראלי, בנו הצעיר של בן ציון ישראלי הזכור לטוב, שהיה האחראי על הבאת התמרים לארץ ישראל. הלה הקדיש לנו מזמנו וסיפר על המקום.
בחורשת האקליפטוס רחבת הידיים התקבצנו להמשך פעילות היום, שכללה לימוד בסדנאות ושיחה עם מוקי צור מיודענו, איש העמק החבר בקיבוץ עין גב. במקביל לסדנאות התקיים מסע הקלנועיות של ותיקי העמק לחצר כינרת. לשעה יפה ומלאת השראה זו, לפני שנתפזר לחוג את היום האחרון של פסח, הצטרפו עוד רבים שביקשו להיות איתנו אף שלא יכלו לצעוד.
את ראשית ההתכנסות הגדולה הקדשנו לדמויות הנופלים, עת ביקשנו מבני משפחותיהם להכיר לנו בקצרה את הדמויות היקרות והחסרות של יקיריהם. כך שמענו מחבר משפחה קרוב על עודד קורנפיין שהיה נגן מוכשר, על נדב מילוא שפיקד על הפלחה"ן, על ערן-חי ששמו קשור בשם דודו שנעדר במשך שנים לאחר מלחמת יום כיפור, ועל ברוך דסברג שהיה ממקימי ראש צורים בגוש עציון והותיר אחריו אישה וילדה קטנה. אימו של אבנר אלתר ואימו של עמית אלכסנדר אמרו מילים חמות על מפעל השביל, המצליח לגעת בליבותיהם של אנשים כה רבים.
התחלקנו לקבוצות קטנות וישבנו ללימוד היומי בבית המדרש שלנו שלנו, שעסק בהתחדשות יהודית. את ילדי ההולכים קיבצנו לשתי קבוצות פעילות שנערכו במקביל לסדנאות הבוגרות. קראנו מפרקי אבות שבמשנה על התורה שנמסרה מיד ליד כדי להעבירה ולשומרה כפי שהיא, מתוך המנון האינטרנציונל, מתוך "שלושה עשר העיקרים" של הרמב"ם ואת שירו של שאול טשרניחובסקי "אני מאמין". הדיון נסב על השאלה האם אפשר להכניס שינויים במסורת המועברת מדור לדור, ומה מקומה של המסורת העתיקה. המשכנו לעסוק בתרבות היהודית בימינו, ותהינו אילו מסורות יש לשמר בתוכה.
בסיום הסדנאות התקבצנו שוב לגוש גדול ומחובר של כל הקהל הרב, והאזנו למוקי צור שדיבר על העלייה הראשונה והשנייה, על חשיבות הדיאלוג בין האנשים באותה תקופה, ועל הצמיחה מתוך משבר שהייתה ייחודית כל-כך לאנשיה. את המפגש סיימה באופן ספונטני אסתרק'ה מכינרת, שהובילה את שירת "חורשת האקליפטוס". נפרדנו באיחולים חמים לסיום חג הפסח, להתחדשות ולטוב.
- רוצים להיפגש? אתם מוזמנים לפורום "נפגשים בשביל ישראל"
לפנייה לכתב/ת 
