שתף קטע נבחר

יומן מסע: חמישי כ"ב בניסן

"העיקר שתעשו את הכל באמונה ומתוך הרגשה חיה וצורך נפשי, ואל תתחכמו הרבה" (חיים נחמן ביאליק)

 

נפגשנו הבוקר, כ-180 הולכים והולכות, בטבריה עילית: היו איתנו קבוצה של בני נוער דתיים וחילונים מעמק יזרעאל, וגם בוגרי מכינת "בית ישראל" בני מחזורו של דוד אפנר בננו, שהצטרף גם הוא יחד עם חברתו ענת. חברו אלינו סמי ובריינה הילברג מנצר חזני, מפוני גוש קטיף המתגוררים היום בעין צורים, שהלכו לזכר בנם יוחנן שנפל באסון השייטת. היה גם אביו של ניצן בלדרן, שלזכר בנו העפלנו על הר כרבולת, ועכשיו חזר להולכים. הצטרף דוד כץ, אביו של מיקי שנפל באסון המסוקים, שסיפר לנו על בנו במהלך היום.

 

יצאנו מטבריה עילית דרך המושבה מִצפּה, שנוסדה לפני כמאה שנה, והמשכנו עד לכפר חיטים שם פגשנו במקרה את בן המקום חיים. הלה הדריך אותנו בשבילי המושבה עד שהגענו לפינת דשא מוצלת ויפה, בה התיישבנו ושמענו מחיים את תולדות המקום. לטענתו, כפר חיטים הוא יישוב "חומה ומגדל" הראשון, וגם המושב השיתופי הראשון. במקום המוצל והיפה הזה ערכנו את הסדנה היומית, שהוקדשה להתחדשות יהודית בימינו.

 

קראנו קטע מתוך חזון המדרשה באורנים, העוסק בתרבות היהודית-ציונית, במסורת ובחידוש ובדרכים לשלב ביניהם. עיינו במכתבו של חיים נחמן ביאליק לדוד אומנסקי מגניגר, שנכתב בעקבות חג הפסח. בהמשך דנו בטקסטים מאת רבקה לוביץ ואיתמר לפיד אודות התרבות היהודית המתחדשת. הטקסט של לוביץ עוסק בזהות נשית אורתודוקסית, ואילו זה של לפיד בהלכה יהודית ובצדק חברתי.

 

הדיונים היו בעיצומם כשנחום ברוכי, מנהל המסע, אותת לנו שהזמן דוחק ויש להמשיך ללכת. צעדנו בדרך לא קלה העולה לכיוון מצוק הארבל. חום היום לא הקל עלינו, אבל המאמץ השתלם כשהגענו לתצפית מעוררת השתאות המשקיפה על הכינרת ועל הגליל התחתון. המדריכים תיארו את ההיסטוריה של האזור שנפרש לפנינו, ואילו ברוכי סיפר על קרב קרני חיטים שהתחולל במקום בתקופת הצלבנים. חלק מהצועדים פנו אל האנדרטה לזכרו של זהר מינץ שנפל בלבנון.

 

בהמשך התחלקנו לשתי קבוצות, ומהמצוק ירדנו כשאנו נעזרים בווים שבקיר. היתה זו ירידה מפרכת, שבסופה התקצבנו מחדש כדי לשמוע על תפקידו של הארבל והמערות בתקופת בית שני. המשכנו את הירידה עד שהגענו למעין בוואדי חמאם, וחלק מההולכים קפצו והתרעננו במים. משם, דרך הכביש, מיהרנו למושבה מגדל שלחוף הכינרת כדי לחגוג את המימונה עם אנשי המושבה.

 

חברי מגדל, שהזמינו אותנו להשתתף בחגיגותיהם, קיבלו אותנו בשמחה ובחום. הם כיבדו אותנו במופלטות ובבשרים שניצלו על הגריל, וחלקו איתנו את החגיגה השמחה ורבת הריחות והטעמים שהתקינו. כמה מההולכים ניצלו את ההזדמנות, טבלו במימי הכינרת והתרעננו. בתום החגיגה נפרדנו, בעוד קבוצת "כל השביל" נותרת ללון באזור - ובתמורה מתחייבת לנקות אחר החוגגים.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילומים: אתי מדר ועודד חכים
"חגיגה שמחה ורבת ריחות וטעמים". ההולכים רובחים וסועדים
צילומים: אתי מדר ועודד חכים
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים