צילום: כל מה שרציתם לדעת על כרטיסי זיכרון

מצלמות דיגיטליות מגיעות עם כרטיס זיכרון. כרטיס הזיכרון הזה, בנפח של 32MB לכל היותר, הוא מאד בלתי מספק. ומדוע? מצלמת 5 מגה-פיקסל דורשת יותר מ-1MB לכל תמונה – וכרטיס כזה יספק מקום אחסון עלוב לפחות מ-30 תמונות. לכן, כשאתם קונים מצלמה דיגיטלית, קחו בחשבון שאתם צריכים לקנות כרטיס זיכרון נוסף, והקצו לכך תקציב של 200-300 ש"ח.

מהו כרטיס הזיכרון?

לכרטיס הזיכרון קוראים גם זיכרון הבזק ובלועזית כרטיס פלאש (Flash).

בעבר, רכיבי הזיכרון היו מסוג ROM, שהם רכיבים לקריאה בלבד, או רכיבי RAM (כמו זיכרון המחשב שלכם), הניתנים לקריאה וכתיבה מרובה אך זקוקים לחשמל כדי לשמור את המידע "בחיים". מאוחר יותר נכנסו לשימוש זיכרונות מסוג EPROM ו-E2PROM, שאת הנתונים שעליהם אפשר למחוק ולכתוב מחדש. על טכנולוגיות אלו פותח רכיב ה-FLASH, והוכנס לשימוש על-ידי חברת אינטל ו-M-Systems הישראלית בסוף שנות ה-80. מאז, רכיב ה-FLASH הוא הרכיב שעומד בבסיס כל כרטיס זיכרון במצלמה.

רכיב ה-FLASH הוא מהיר למדי – הרבה יותר מהיר מדיסק קשיח, אם כי רחוק ממהירות ה-RAM וניתן לכתוב עליו מחדש עד כ-100 אלף פעם עד שהוא מתבלה. הוא לא צורך זרם במצב מנוחה וגם במצב של קריאה או כתיבה, הוא צורך הרבה פחות זרם מאשר כונן קשיח. מדי שנה יוצאים דגמים חדשים, עם קיבולת גדולה הרבה יותר ומהירות כתיבה וקריאה גבוהות יותר.

הכרטיסים החדשים הם קטנים יותר, ובעיקר – זולים הרבה יותר. אם בסוף 1997 קניתי בסינגפור כרטיס בנפח 8MB במחיר השערורייתי של 150 דולר, היום אני יכול לקנות באותו המחיר כ-2.5GB של זיכרון – פי 300 באותו המחיר – בלי כרטיס הטיסה לסינגפור.

סוגים של כרטיסי זיכרון

ישנם סוגים שונים של כרטיסי זיכרון. בעיקרון, כל מצלמה תומכת בסוג אחד של כרטיסים. מצלמות ספורות תומכות בשני כרטיסים, לשם גיבוי. הנה סקירה קצרה של הכרטיסים הקיימים:

קומפאקט פלאש (Compact Flash): הכרטיס הידוע גם בכינויו CF הוא, למרות שמו, הכרטיס הגדול ביותר מבחינה פיזית. הוא גם נחשב לכרטיס האמין והעמיד ביותר. יש המספרים כי הכרטיס יכול לשרוד גם שריפה וטביעה. במצלמות מקצועניות וחצי-מקצועניות הוא מושל יחיד בכיפה, כיוון שהוא מגיע במגוון מהירויות ונפחים של עד 16GB לכרטיס.

קיימים שלושה סוגים של כרטיס CF: כרטיס Type I, הנפוץ ביותר, בעובי של 3.3 מילימטרים, כרטיס Type II, בעובי 5 מילימטרים, שהולך ונעלם ובאותו עובי קיים גם MicroDrive, כרטיס זיכרון שהוא בעצם כונן קשיח זעיר הקיים בנפחים של עד 16GB.

הטכנולוגיה פותחה על-ידי IBM ונקנתה מאוחר יותר על-ידי היטאצ'י. הכרטיסים זולים בהרבה מכרטיסי Flash באותו נפח אך גם איטיים יותר, צורכים יותר זרם – ובעיקר פגיעים יותר. לפני שאתם קונים 16GB, עליכם לדעת כי מצלמות רבות תומכות בכרטיסים של עד 2GB בלבד. כדי להשתמש בכרטיס של 4GB ויותר, צריך מצלמה שתומכת במערכת קבצים מסוג FAT32.

מכיל עד 4 ג'יגה של מידע ‏ (צילום: נט מגזין)

1

2

3

4

Secure Digital הכרטיס הידוע בכינויו SD הפך למלך המצלמות הקומפקטיות, בזכות מחיר זול (עולה בערך כמו CF). כרטיסי SD מוגבלים כרגע לנפח של 2GB. מפרט חדש (גירסה 2.0 שיקרא SDHC – Secure Digital High Capacity) שיוכרז בקרוב יתמוך בייצור כרטיסים בנפחים של מעל 2GB, אם כי הם יתאימו רק למכשירים התומכים ב-SDHC.

ישנן שתי גרסאות נוספות: האחת היא SD Mini הקטן יותר (עד 2GB) והשנייה היא כרטיס Micro SD המדהים: הוא מזכיר לי בגודלו שקד מרק והוא ילך לכם לאיבוד תוך ארבע שניות ועדיין מכיל עד 1GB. הכרטיס הזה מתאים לטלפונים סלולריים מהדור שבו המכשיר הוא גם טלפון.

Memory Stick מקלון הזיכרון החביב של סוני, הקרוי גם MS, היה נפוץ בעבר בגרסא הסגולה ובנפח של עד 128MB. שינוי המפרט יצר את Memory Stick Pro שקיים היום בנפחים של עד 4GB. גירסה קצרה יותר קרויה Memory Stick Pro Duo, בנפח של עד 2GB, ומצלמות סוני רבות מקבלות אותה היום בברכה.

XD כרטיס זיכרון שנמצא במצלמות פוג'י ואולימפוס. יקר יותר מהאחרים וקיים בנפחים של עד 1GB בלבד.

מהירויות

מהירות הצילום כיום גדולה יותר מבעבר. מצלמות ב-300 דולר יכולות לצלם מספר תמונות בשנייה וסרטונים לא מוגבלים בזמן ברזולוציית VGA (640x480) גורמים לתעבורה מהירה של נתונים בין המצלמה לכרטיס הזיכרון. בשל כך, תזדקקו לכרטיס מהיר יותר. מדידת מהירות הזיכרונות נעשה בכפולות של 150KB/Sec, כך שכרטיס במהירות של x60 מציין מהירות של 60 כפול 150KB לשנייה. כרטיס במהירות של x60 עולה מעט יותר והוא מספיק בהחלט גם למצלמות מהירות וגם לסרטים ברזולוציה גבוהה.

נפח

המחירים הנמוכים של הזיכרון מאפשרים לנו לקנות כרטיסים שיכולים להכיל מאות רבות של תמונות. אם אתם נוסעים לטיולים של שבוע-שבועיים או לטיול סופשבוע אבל אתם אוהבים לעצבן את בן הזוג שלכם ולצלם כל פרח, כדאי לכם להשקיע מעט יותר ולקנות כרטיס גדול יותר. הכרטיס המשתלם ביותר כרגע הוא כרטיס של 1GB.

מחירו של כרטיס כזה מתחיל בכ-300 ש"ח ומאפשר לכם לצלם כמעט אלף תמונות ברזולוציה של 5 מגה-פיקסל. אלף תמונות זה המון, אבל זיכרו: כשיש לכם מצלמה דיגיטלית, ולא כל לחיצה עולה כסף, תתפתו, ובצדק, לצלם יותר. את המיון של התמונות המוצלחות יותר ופחות תוכלו לעשות בבית על מסך גדול ולא תצטרכו לפרוק את התמונות אל המחשב אחרי כל יציאה עם המצלמה. אם זה עדיין נראה לכם יותר מדי – תוכלו ללכת על 512MB במחירים שמתחילים באזור ה-200 ש"ח לכרטיס CF או SD הפופולריים.

אם אתם מוצאים את עצמכם מצלמים תמונות רבות ברצף, נניח באירועי ספורט, ואתם מצויידים במצלמה מהירה, כדאי לכם להצטייד בכרטיס מהיר (לפחות x40, המבטיח קצב העברת קבצים של 6MB בשנייה).

אם אתם אוהבים לצלם סרטונים והמצלמה שלכם תומכת בסרטונים ברזולוציה גבוהה (נניח 640x480) ללא הגבלת זמן, כדאי לכם ללכת על כרטיס בנפח של לפחות 1GB במהירות גבוהה. צילום סרטונים הוא נוסחה מצויינת לגמור את הכרטיס בכמה דקות, משום שלצערנו רוב המצלמות שומרות את הסרט בפורמט לא מכווץ.

מותג

גם אם אתם לא צלמים מקצועיים, עדיף להשקיע מעט יותר ולקנות כרטיס מחברה אמינה ומוכרת. שתי החברות השולטות הן לקסאר (Lexar) וסאנדיסק (Sandisk) – אך גם חברות כמו טראנסנד (Transcend) וקינגסטון (Kingston) נחשבות לא רעות.

טניה צ'ואנג, מנהלת שיווק בכירה בסאנדיסק, האחראית על שוק הצילום הדיגיטלי ביקרה בחודש מרץ בישראל. ניצלנו את הביקור כדי לשוחח איתה על תכניות העתיד של החברה

מה מטרת ביקורך בישראל?

"הגעתי לכאן כדי לבדוק את השוק ולהבין את השוק הישראלי. בין היתר אני פוגשת את המשווקים, מקבלת פידבקים ובוחנת נושאים שדורשים שיפור. אני חושבת שיש דברים משותפים בין צלמים שהוא חוצה גבולות, גילאים ורמת הכנסה. לצלמים מקועיים אכפת מהמותג, מהביצועים, מהאיכות, ומהשרות.

פרט לכך, סאנדיסק, שמרכזה בארצות-הברית, היא חברה ישראלית בחלקה. מייסד החברה, ד"ר אלי הררי, וכן בכירים אחרים בחברה הם ישראלים. יש לנו שני משרדים כאן בישראל, השקענו ורכשנו חברות ישראליות ולדעתי יש גם שוק בישראל".

מה נעשה כאן בישראל?

"אנחנו מעסיקים בתפן כ-60 מהנדסים ויש לנו משרדים גם בפתח-תקווה. ישראל משתתפת באופן פעיל מאד בפיתוח הדור הבא. לדוגמא, כרטיס ה-SD+, המשלב כרטיס SD עם חיבור USB מובנה, שחוסך קניית קורא כרטיסים נפרד, הוא רעיון שנהגה ופותח בישראל. מדובר בכרטיס כרטיס הזיכרון המסובך ביותר שסאנדיסק מייצרת; כרטיס רגיל מכיל חמישה חלקים בלבד ואילו כרטיס ה-SD+ מכיל 39 חלקים שונים ולכן הפיתוח, ההרכבה ותהליך הבדיקות מסובכים ביותר".

ומה הדור הבא של הפיתוחים של סאנדיסק?

"אני מן הסתם מנועה מלדבר על כך, אבל סאנדיסק תשיק בחודשיים הקרובים מוצרים חדשים לכל השווקים: לצילום, למוזיקה, לשוק הסלולרי ולתעשיית המשחקים. אפשר לצפות לנפחים גדולים יותר ולרמת מחירים נמוכה יותר.

נגני המוזיקה צפויים להיות בצבע ולהציג סרטים. כמו-כן, הכרטיסים לשוק הסלולרי צפויים להתפתח – כרטיסי MicroSD ישווקו בנפחים גדולים יותר כדי לענות על הדרישה הגוברת לנפח גדול יותר, עבור מוזיקה ותמונות. כבר עכשיו יש לסמסונג טלפון סלולרי עם מצלמה ברזולוציה של 7 מגה-פיקסל והם לא יישארו לבד בשוק. בנוסף, העלייה בנפחים והירידה במחירים יכניסו את כרטיסי הזיכרון לשווקים חדשים ויחליפו גם דיסקים קשיחים במכשירים מסויימים.

נוסף על כך, סאנדיסק מעורבת בתעשיה ובהובלת פורמטים חדשים. בכל סוגי הכרטיסים, פרט ל-xD, סאנדיסק השתתפה בהמצאת הפורמט. CompactFlash הומצא על ידי מייסד סאנדיסק, ד"ר אלי הררי וכרטיס SD פותח בשיתוף עם פנסוניק וטושיבה. כל זה גורם להשפעה בקשר למפרטים – אנחנו שותפים ב-SDA (שמפתחים ומקדמים את פורמט SD, נ.נ.) ו-CFA ונמצאים תמיד עם אצבע על הדופק".

האם שוק המצלמות הדיגיטליות צריך כרטיסים בנפחים של יותר מ-8GB?

"זה נכון שצלמים מקצועיים רבים מעדיפים מספר כרטיסים בנפחים קטנים יותר מאשר כרטיס אחד גדול, כדי להקטין את הסיכון במקרה שכרטיס מפשל, אבל צלמים מקצועיים עם מצלמות ברזולוציה גבוהה מאד שמצלמים הרבה תמונות בבת אחת במצב RAW (תמונות שלא עוברות כיווץ מסיבי ולכן גדולות בהרבה, נ.נ) וכן צלמים במצבים שהם לא יכולים לעצור ולהחליף כרטיס, כמו צלמים תת-מימיים, בהחלט צריכים כרטיסים בנפחים גדולים יותר".

את באמת חושבת שאנשים יצפו בסרטים במסכים כל כך קטנים?

"ברור שלא כולם אבל חלק. איכות המסכים משתפרת כל הזמן והרזולוציה עולה. אולי פחות סרטים באורך מלא, אך בהחלט קליפים של מוזיקה וקטעי וידאו שכיף לשמור ולהראות לחברים".

מה הם סוגי הכרטיסים שסאנדיסק מציעה לשוק הצילום הדיגיטלי?

"ישנם שלושה קוי מוצרים עיקריים, הנבדלים במהירות ובחוזק הכרטיס. הכרטיסים הפשוטים ביותר הם "הסדרה הכחולה" – אנחנו לא מתחייבים לביצועים, אך מדובר בכרטיס שהוא בערך במהירות של 2.25MB לשנייה ובא עם אחריות של 5 שנים.

הסדרה Ultra II עולה 20 אחוז יותר ומיועדת לקהל קצת יותר מתוחכם – הכרטיסים מהירים יותר ומציעים מהירות של 9MB לשנייה עבור כתיבה ו-10MB לשנייה עבור קריאה ובא עם אחריות ל-10 שנים.

הסדרה Extreme III עולה 40 אחוז יותר ופונה לקהל המקצועני. היא מציגה מהירות קריאה וכתיבה של 20MB לשנייה ועמידות בטמפרטורות קיצוניות של ממינוס 25 עד 85 מעלות בניגוד לטווח של 0 עד 60 מעלות צלזיוס בכרטיסים אחרים. כמו כן כרטיסי CF מסדרה זו מחוזקים בסיליקון RTV שמציע חוזק ועמידות בפני לחצים ומכות".

בבדיקות שנערכו בעולם, הכרטיסים המהירים של סאנדיסק לא הגיעו למהירות המוצהרת של 20MB לשנייה

"הסדרה נמכרת זה מספר חודשים. צוואר הבקבוק הוא המצלמות – אין כיום בנמצא מצלמת 35 מ"מ דיגיטלית שיכולה להשתמש במלוא מהירות הכרטיס. אבל יש קוראי כרטיסים שמסוגלים לעבוד במהירות זו, והכרטיסים נבדקו ונמצאו מתאימים למה שאנחנו מפרסמים. ובנוסף כרטיס מסדרה זו הוא עמיד יותר ומתפקד בטווח טמפרטורות של מינוס 25 עד 85 מעלות צלזיוס בשעה שכרטיסים רגילים מתפקדים בטמפרטורות של 0 עד 60 מעלות צלזיוס".

את חושבת שכרטיס CF יישאר איתנו או שכרטיסי SD הקטנים יותר יוציאו אותו מהשוק?

"לדעתי כרטיסי CF יישארו הכרטיס המוביל למצלמות מקצועיות וחצי-מקצועיות ויציעו את הנפחים הגדולים ביותר כאשר פורמט SD מיועד לכל השווקים האחרים פרט לסוני שתשתמש בפורמט Memory Stick Pro Duo".

מה רמת המחירים של כרטיסי זיכרון בארץ?

"רמת המחירים בארץ דומה לרמת המחירים בארצות-הברית. בגלל היורו הגבוה, הם אפילו זולים יותר מאירופה".

ביקשנו לבדוק את דברי טניה צ'ואנג בשני נושאים: המחיר והמהירות.

מחיר

בבדיקה שערכנו באתרים באינטרנט, מצאנו כרטיסי זיכרון מסוג SD של סאנדיסק מהסדרה הכחולה תמורת 290 ש"ח לכרטיס של 1GB. כרטיס Ultra II בנפח דומה אפשר להשיג בסביבות 370 ש"ח (כ-28% יותר מהסדרה הכחולה) וכרטיס Extreme III בסביבות 450 ש"ח (כ-55% יותר מהכרטיסים מהסדרה הכחולה).

בהשוואה בין אתרי מסחר בגרמניה, הכרטיסים עלו 49 יורו (כ-275 ש"ח, 5% יותר זול מבארץ), 59 יורו (330 ש"ח, 11% יותר זול) ו-67 יורו (375 ש"ח, 16% יותר זול) בהתאמה.

ואילו בארצות-הברית אפשר להשיג אותם ב-50 דולר (כ-235 ש"ח, 5% הפרש), 58 דולר (275 ש"ח, 25% פחות מאצלנו) ו-80 דולר (375 ש"ח, 16% הפרש) בהתאמה.

השורה התחתונה: המחירים בישראל הם אמנם לא זהים למחירים בארצות-הברית או אפילו באירופה, אבל אין ספק כי הפרש המחירים הצטמצם וממש לא בטוח שעדיף לרכוש כרטיסים בחו"ל, במיוחד אם מתחשבים בדמי המשלוח, במשך הזמן שצריך לחכות לכרטיס, בעמלות כרטיסי אשראי ובזמינות הספק במקרה של תקלות.

מהירות

באתר DPReview מוצגת בדיקה חדשה המשווה מהירות כרטיסי זיכרון הן בשימוש בקורא כרטיסים והן בשימוש במצלמה. לצערנו, התוצאות רחוקות מהמובטח. בכרטיס Extreme III מסוג SD, סאנדיסק הציגה מהירות של פחות מ-10MB לשנייה בקריאה ומעט יותר מ-7MB לשנייה בכתיבה – תוצאות שלא מתקרבות אפילו ל-20MB המובטחים בשנייה.

גם בהשוואה לחברה הגדולה השניה בשוק, לקסאר (Lexar), התוצאות מביישות משהו: הכרטיסים המקבילים של לקסאר רצו במהירות של 12.3MB לשנייה לקריאה ו-9.8MB לשנייה לכתיבה. בבדיקה עם מצלמה מקצועית, התוצאות היו אפילו איטיות יותר: כתיבה במהירות של 8.5MB – עדיין מהר יותר מלקסאר (7.5MB לשנייה).

בשימוש בכרטיסי CF וקורא כרטיסים, הכרטיס של סאנדיסק זז במהירות של 10.3MB לשנייה לקריאה ומעט יותר מ-9MB לשנייה לכתיבה. תוצאה זהה למדי לכרטיסים של לקסאר. במצלמה הזדחלו הכרטיסים של שתי החברות במהירות כתיבה של קצת יותר מ-9MB לשנייה.

השורה התחתונה: הבטחות לחוד ומציאות לחוד – אבל זה עדיין מהיר מאד.

הכתבה פורסמה בגליון מרץ של netמגזין. לרכישת מנוי ל-PC Magazine במחיר מיוחד, לחצו כאן .