שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לא רק הגדר טיפשה
    האופן בו הוחלט לסתום את הפרצות בעוטף י-ם מציב סימן שאלה ענק מעל קבלת ההחלטות כולה

    אולמרט מעניק חשיבות עליונה להשלמת גדר ההפרדה - זו המסקנה מההחלטות שהתקבלו בשבוע שעבר בדיון הביטחוני שכינס ראש הממשלה בפועל. אולם זוהי גם עדות נחרצת לכישלון הקונספטואלי והתכנוני, שמלווה את הקמת הגדר מאז אירועי אוקטובר 2000. הניסיון לסכור את עשרות הקילומטרים בעוטף ירושלים באמצעות אלפי שוטרי מג"ב וחיילי תגבור, שייעזרו בגדר זמנית "טיפשה", מתאים אולי למענה האפשרי היחידי שהיה ברשות ישראל בתחילת האירועים, אך מציב סימן שאלה ענק מעל תהליך קבלת ההחלטות ומדיניות הממשלה במשך שש השנים שחלפו מאז. 

     

    בהסתפקות בפתרון "יצירתי" זה מגולמות כמה מהנסיבות שהביאו להשלמה של פחות מ-40% מהמכשול עד היום - והן כנראה יחזרו על עצמן וימנעו את השלמתו גם בשנה הקרובה. יתרה מכך, יש בדפוס זה כדי להעיד ולהדאיג כי לקראת תוכנית ההתכנסות, שתלווה בלא מעט "היערכויות ביניים", חלק מהגורמים המעורבים, שעדיין לא השכילו להפנים את הטעויות שנעשו, ימיטו עלינו מחירים מיותרים. באם נניח כי ממשלת ישראל השלימה עם הצורך בהפרדה ובגדר - עניין שלהפנמתו נדרשו שלוש שנים יקרות של טרור - והכירה מחדש באחריותה לפלסטינים שתחת שליטתה, כפי שבג"ץ הבהיר לה בשנתיים האחרונות - מה ראוי שתאמץ כדי להשלים את 500 הק"מ של הגדר?

     

    ראשית, על מקבלי ההחלטות והגורמים המתכננים להפסיק ולבקש גדר בתוואי שיהפוך ל"גבולות הקבע של מדינת ישראל". עמדת הקהילה הבינלאומית ובראשה ארצות-הברית שלילית, ברורה ונחרצת. לפיכך, יש להביא לקיצור התוואי, שאורכו הגיע לפי שלושה מהקו הירוק, על-ידי הימנעות מהכללתם של יישובים קטנים כמו קידר או מרוחקים כמו קדומים, ולבסס את אבטחתם במרחבים מוגנים הנפרדים מהגדר המרכזית.

     

    שנית, יש להימנע ככל שניתן מפגיעה מיותרת באדמות פרטיות פלסטיניות. התוואי המתוכנן לאורך 200 ק"מ מגוש עציון למדבר יהודה כולל בתוכו רק שלושה יישובים ישראליים - אשכולות, שני ומצדות יהודה - הצמודים לקו הירוק. לפיכך יש להיצמד לגמרי בקטע זה לקו עצמו ולחסוך עשרות עתירות של הכפרים הפלסטיניים.

     

    שלישית, יש לרכז את המשאבים בהקמת הגדר המרכזית ולהימנע מ"תרגילים עוקפי בג"ץ". הדוגמה הבולטת היא בדרום הר חברון, בניסיון להקים, מצפון לגדר המרכזית, "מיני חומה" לאורך 41 ק"מ בהשקעה מרובה. לכך אוסיף את הניסיון להימנע ממימוש החלטת בג"ץ ביחס לתיקון התוואי וכביש הגישה באלפי מנשה, שהביא לעתירה נוספת. ולסיום אציין את הצורך בצמצום ההשקעה בכבישים ומחלפים לפלסטינים בלבד על-ידי פתיחת המובלעות שנוצרו כמו בביר נאבללה, או מדרום לכביש 443.

     

    רביעית, יש לסגור את כל ה"פרצות" היזומות שהושארו במתכוון על-ידי המתכננים, במטרה להרחיב בבוא העת את "מרחב התפר". אל לממשלה לבנות את התוואי המתוכנן בגוש עציון המותיר "פרצה" באורך קילומטרים ומותיר את בית"ר עלית ללא כל גדר מול שלושת הכפרים הפלסטיניים שמסביבה. הניסיון הזהה שנעשה עם "הפרצה" במזרח ירושלים בין אבו-דיס לשועפט, כדי לצרף בעתיד את מרחב מעלה אדומים - לא נסגרה מאז התקבלה ההחלטה על כך לפני יותר משנתיים וחצי.

     

    ולבסוף, ירושלים. בעוד ישראל השכילה באישור התוואי המתוקן להוציא מחוץ לגבולותיו כמעט את כל הכפרים הפלסטיניים,

    הרי שהיא עדיין מתעקשת לנתק את 200 אלף הפלסטינים במזרח ירושלים משאר אחיהם בגדה. גם באם תשלים ישראל באיחור רב ובהשקעה של מיליארדים את 11 המעברים והכבישים הנדרשים לפלסטינים כדי שבג"ץ יאפשר את סגירת "הפרצות", הרי שהחיכוך היומיומי - תולדה של למעלה מ-100 אלף מעברי פלסטינים ביום, על-פי מחקרו של מכון ירושלים - ייצור כר נרחב לאלימות בתוך הבירה ובנקודות הממשק שלה עם רמאללה ובית לחם.

     

    אין חדש בדברים אלו, אך אפשר ובכך תביעתם המוצדקת של אזרחי ישראל מזה שש שנים תאפשר לאנשי הביצוע המעולים של משרד הביטחון לספק את הסחורה למדינת ישראל כבר בשנה הבאה, טרם כניסתה לתהליך ההתכנסות.

     

    אלוף-משנה (מיל') שאול אריאלי, חבר המועצה לשלום ולביטחון

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לא רק הגדר טיפשה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים