הרשת היהודית: מה הקשר בין יהדות לקוד פתוח?
בשנים האחרונות ניכרת ברשת הישראלית התעוררות גדולה של פעילות שקשורה ליהדות. מלבד אוסף גדל והולך של מקורות ושירותים שמיועדים לאנשים דתיים, מתפתחות סביב האתרים האלה קהילות שהרכבן מגוון. דתיים וחרדים, מסורתיים וחילונים, שכולם מחוברים ליהדות בצורה כזו או אחרת. בשני קליקים יתגלה בפניכם עולם חדש
היהדות מקיימת יחסים מורכבים עם הקידמה. מצד אחד, העולם המודרני הוא אויבה הגדול של האמונה הדתית. ההומניזם, שמעמיד במרכז את האדם במקום את האל. הרציונליזם, שרואה בתבונת האדם את המפתח להבנת העולם. המדע והטכנולוגיה, שמנסים לשלוט בכוחות הטבע ולשעבד אותם לצרכים האנושיים; כל אלה, אם אינם עומדים בסתירה ממשית להשקפה הדתית, הרי שהם מהווים בסיס לזרמי מחשבה ומעשה שנמצאים בקונפליקט עם הרבנות, ההלכה ואורח החיים הדתי.
זה הרקע לאמירה המפורסמת של החת"ם סופר, מגדולי הפוסקים במאה ה-19: "חדש אסור מן התורה". זהו גם הסבר, חלקי לפחות, להסתייגות שבה מתקבלות טכנולוגיות חדשות בציבור החרדי גם בימינו.
מצד שני, היהדות הייתה מאז ומתמיד דת פרגמטית, שהשכילה למצוא את שבילי הזהב שלה בין המחשבה היהודית לחכמת הגויים, ובין אמונה למדע. חז"ל היו בקיאים בחכמת יוון. הרמב"ם היה לא רק רב ופוסק אלא גם רופא, מדען ופילוסוף.
רבי חסדאי קרשקש בן המאה ה-13, ניסה בספרו "אור השם", לערער על הרמב"ם שהתבסס על הפיזיקה של אריסטו, ויש עדויות לכך שאייזק ניוטון שחי 300 שנה אחריו, הושפע מהספר מאד.
ועוד רבים רבים בעולם היהודי מהרמח"ל והגאון מוילנא, ועד בני ימינו כמו ישעיהו ליבוביץ' ז"ל וזוכה פרס נובל פרופ' ישראל אומן ייבדל לחיים ארוכים - ניהלו את חייהם בין דת למדע, בין הלכה לפילוסופיה, בין מיסטיקה לרציונליזם.
אבל כשמנסים להבין את החיבור בין הטכנולוגיה ליהדות בימינו, ולפני שעוסקים ביתרונות שמציעה הטכנולוגיה לכל מי שקרוב אצל היהדות, יש דבר מרכזי אחד שחייבים להבין. היהדות בת-ימינו, לא יכולה להישאר אדישה לזמינות המידע ולחיי הקהילה שמציעה לה הרשת. החיבור החדש בין היהדות לטכנולוגיה, הוא תהליך שבדורנו אנו רואים כנראה רק את תחילתו.
למחשב את ההלכה
ליהודים, עם הספר, יש מסורת עתיקה ומפוארת של לימוד על-פה. בדורנו, מזכירים המומחים לתחום את הרב עובדיה יוסף כגאון נדיר שמצליח לזכור את שני התלמודים על מפרשיהם, ורבבות טקסטים הלכתיים אחרים. אבל ספק אם היה מעולם אדם שהצליח לזכור בעל-פה את כל הספרות היהודית של 2000 השנים האחרונות.
לא רק התורה שבכתב ושבעל-פה, הפירושים והספרות של גדולי ההלכה והפילוסופיה היהודית. לא רק המדרש והאגדה, הספרות החיצונית והקבלה. אלא גם קרוב למיליון טקסטים, ארוכים וקצרים, של כ-2000 רבנים שונים, שנכתבו כתשובות לשאלות הלכתיות מכל רחבי הפזורה ב-1500 השנים האחרונות. מקובל לקרוא להם ספרות השו"ת (שאלות ותשובות)
זהו אוצר בלום לא רק עבור רבנים ואנשים מאמינים, אלא גם עבור פילוסופים וחוקרי מחשבת ישראל, היסטוריונים וכלכלנים, משפטנים ובלשנים. אבל חיפוש של טקסטים בנושא מסויים בספרות השו"ת היה עד לפני כעשרים שנה משימה שחוקר יחיד, או אפילו קבוצה של חוקרים, היו יכולים להקדיש לה את חייהם.
פרוייקט השו"ת
אין ספק שהאירוע המכונן בקשר שבין היהדות לטכנולוגיה בימינו, היה פרוייקט השו"ת. מפעל החיים של פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן ופרופ' יעקב שוויקה מאוניברסיטת בר-אילן.
כבר בשנות השישים, כשהתשתית הטכנולוגית לרשת האינטרנט הייתה עדיין בחיתוליה, חשבו השניים על הרעיון ליצור גירסה דיגיטלית של ספרות השו"ת שניתן יהיה לבצע בה חיפוש באמצעות מחשב.
עד סוף שנות ה-70', היה בידיהם פיתחו פתרון מהפכני שכלל מאגר של טקסטים דיגיטליים, מוקף באינדקסים וכלי חיפוש מתוחכמים.
פרוייקט השו"ת הוא אחד האבות הרוחניים של מנועי חיפוש מודרניים כמו גוגל. הוא גם היווה מקור השראה לפרוייקט גוטנברג וגירסתו הישראלית פרוייקט בן-יהודה, שכוללת הרבה ספרי הלכה והגות יהודית. למאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, וגם לפרוייקט Google Book Search שנועד לעשות את מה שעשו פרנקל ושוויקה לכל הספרים שקיימים בעולם.
"יותר מאדם אחד אמר לי, שהמחקר לפני פרויקט השו"ת אינו דומה לזה שאחריו", אומר פרופ' יעקב שוויקה, שמלבד תפקידו הפעיל בתחום, הוא גם יהודי חובש כיפה. "הטכנולוגיה נותנת לנו כלים בעלי חשיבות בלתי רגילה. ישנה השפעה אדירה על המחקר, הלימוד והעיסוק בהלכה באופן כללי".
הציבור החרדי מתייחס בהסתייגות לחלק מהחידושים האלה.
"הציבור החרדי עושה שימוש רב בטכנולוגיות חדשות, גם אם הוא עושה זאת בצנעה. זה ניכר בכל מני תחומים, כולל בשימוש הולך ומתרחב באינטרנט. יש כיום תזוזה מאוד משמעותית, גם אם לא קלה, ואין לי ספק שהדברים מתפתחים בכיוון הנכון".
"כאשר הצגנו את פרויקט השו"ת הייתה התנגדות גדולה מצד הציבור החרדי, אבל עם השנים זה השתנה. בסך-הכל, עם כל התפתחות טכנולוגית יש מתנגדים, אבל עם הזמן לומדים להפריד את התבן מן הבר, רואים את החיוב ומשנים את דעתם".
אתה גולש לאתרים ופורומים בענייני יהדות?
"פורומים, בלוגים וכיוצא באלה לא כל-כך מעניינים אותי. הקלות שבה אפשר לפרסם היום דברים היא לא רק יתרון אלא גם חיסרון. פעם, אדם היה מתאמץ כל חייו כדי לפרסם ספר, אבל בדרך-כלל הספרים שפורסמו היו ראויים. זה לא תמיד המצב באינטרנט".
בימים אלה שוקד פרופ' שוויקה על מיחשוב ופענוח של גניזת קהיר, הכוללת מאות אלפי עמודים של טקסטים יהודיים.
המקורות עולים לרשת
את מאגר השו"ת אפשר לקבל מזה כמה שנים על תקליטור. יחד עם כותרים רבים אחרים שמספקים מידע וכלים שונים לכל מי שהתרבות היהודית נוגעת לו בצורה כזו או אחרת.
אבל העתיד, כמו בתחומים אחרים שמעורבת בהם הטכנולוגיה, לא שייך למחשוב האישי אלא לאינטרנט. בהקשר הזה, התקשורת בישראל הרבתה לדווח על השימוש ברשת ככר לפעולתן של מפלגות דתיות ומחזירים בתשובה. לפעמים נזרקה מילה על מלאכת הקודש של אתרי הגמ"חים, או על הפעילות המסועפת, החובקת עולם ורשת, של תנועת חב"ד. כל אלו הן החדשות הישנות.
"הרשת היהודית" של היום כבר כוללת הרבה יותר מזה. היא הופכת מקור למידע ולמקורות, ככלי עזר ללמידה, וגם כקרקע בשלה לצמיחת קהילות דתיות וירטואליות. זו מגמה לא חדשה שמגיעה אלינו מיהדות אמריקה, והיא עושה את זה ביג-טיים. כדי להבין אותה כדי להוסיף כמו נקודות ציון מהשנים האחרונות.
נקודת ציון חשובה בחיבור בין היהדות לטכנולוגיה, הייתה עלייתו לאוויר של אתר מכון ממרא, באוגוסט 1998. המכון הירושלמי העלה בהדרגה לרשת את התנ"ך, המשנה, התוספתא והגמרא, ומאוחר יותר גם את משנה תורה לרמב"ם. כיום זמינים כולם בגירסאות מקוונות ו/או כקבצים שניתן להוריד ולהשתמש על PC או מחשב כף-יד.
יוזמות נוספות
על המאגרים האלה נוסד מאגר ספרות הקודש, של רשת סנונית ומט"ח. הם נעטפו בממשק נוח ונגישים היום דרך מנגנון חיפוש מתוחכם. טכנולוגיית החיפוש, אגב, היא זו שמשמשת גם באתר מורפיקס. טכנולוגיה של חברת מלינגו, שפותחה בשיתוף עם פרופ' שוויקה עבור הגירסה הדיגיטלית של מילון רב מילים, עוד פרוייקט שבראשו עמד (מלינגו ושוויקה קיבלו עליו את פרס ראש-הממשלה בשנת 1997).
ליוזמות הללו נוספו עשרות יוזמות אחרות, גדולות יותר או פחות. חלקן, כאלו שמדגימות את הקשר הטבעי בין התכנים היהודיים לתרבות השיתוף של הרשת. למשל, הטקסט של ההגדה, שעלה באתר "מידע דיגיטלי". המעורבות הפעילה של גולשים בתיקון והגהה שלה, הובילה בסופו של דבר ליצירת הגירסה החופשית (ברשיון GFDL) שזמינה היום בוויקיפדיה.
זהו ביטוי לאנטיתזה שמהווה הגישה היהודית לטקסטים למושג "זכויות היוצרים" במובן המסחרי המודרני שלו. היא לא נמצאת בקונפליקט עם מודל הקוד הפתוח, ועם הרעיון של חופש המידע - היא נשכרת מהם.
תרבות הלומדים המודרנית
כמובן שהיהדות היא יותר מערמה של טקסטים מכוננים. היהדות היא תרבות והווי ועולם מושגים, ושפה וחיי קהילה. וקודם כל, היהדות היא לימוד. היא לקרוא, לשמוע, לראות. ולכן לא מפתיע לגלות בשנים האחרונות שישנה ברשת גאות של חומרי עזר, מאמרים, מערכי לימוד, מקורות וכלים.
ראשית, של אתרים לתלמידים, סטודנטים וסקרנים אחרים, כמו מקראנט ומקרא גשר, שני פרוייקטים שקשורים ביניהם בכמה דרכים, שמציעים מאמרים, מצגות, הפעלות, אנציקלופדיה מקראית (מקרא-גשר), מדריך אתרים (מקראנט) ועוד כהנה וכהנה. ישנם אתרים כמו דעת, שיש לו אופי מעט מעמיק ואקדמי יותר. וגם יוזמות ממוקדות, כמו פרוייקט משנה תורה של ישיבת "אור וישועה", שמוקדש ליצירה ההלכתית הגדולה של הרמב"ם.
ולפעמים מדובר ביוזמה של בודדים, או אפילו אדם אחד, שיוצרים תחושת "חברותא" ברשת. כמו עמוד ספר התורה המקוון באתר של הקיבוץ הדתי סעד, שמרכז סביבו קהילה מגוונת של לומדים מכל הסוגים. מרכזו הוא מאגר כתבי קודש סרוקים, שכולל את ספר התורה והמגילות, ומוקף בהערות, הפניות וקישורים למאמרים רלוונטיים.
העמוד המצויין הזה גם מקשר למבחר אתרים בענייני סת"ם, טעמי המקרא, לכלי עזר ומידע בנושא קריאה בתורה (לרבות תוכנות ללימוד הקריאה לבר-מצווה ובכלל); קישורים לגירסאות דיגיטליות של התנ"ך במגוון שפות, לפירושי אונקלוס והרמב"ן לתורה, ועוד כהנה וכהנה.
בכתר הלימוד המקוון, ניצבים אתרים שמאפשרים ללמוד את גמרא בשיטה המסורתית של "הדף היומי", רק ללא בית-מדרש. בטקסט, אודיו, וידאו. דוגמאות לאתרים כאלה הם: מאורות הדף היומי, הדף היומי, וקול אברהם (ששייך לרשת אתרי חב"ד). באחרון, שכולל שיעורים ביידיש, מוצאים יודעי-החן את הטוב ביותר. מי שמחפש חברותא ממש, יכול למצוא אותה במקומות אחרים ברשת, כמו פורום הדף-היומי של היידפארק.
הקהילה היהודית המקוונת
כמובן שלא די בחברותא. יש צורך בקהילה אמיתית, שיש בה דיון רב-צדדי שמתפשט מהלימוד לכל שטחי החיים. לכן ישנם פורומים "דתיים" שוקקים, בעשרות אתרי אינטרנט. וישנם גם ערוצים מיוחדים ו"פורטלים יהודיים", שמגישים מגוון תכנים, כלים ושירותי מידע במרוכז - מחדשות ומאמרים, דרך אינדקסים של אתרים, שירותי היכרויות ושידוכים לשומרי מסורת, ועד זמני כניסת ויציאת השבת, רשימות של מסעדות כשרות וכיוצא באלו.
בהקשר הזה בולטים במיוחד ערוץ היהדות של NRG, האתר של ישיבת בית-אל, האתר כיפה והאתר מורשת. האחרון, קנה לעצמו הרבה פופולריות במידה רבה בזכות מדור השו"ת של הרב יובל שרלו שזוכה להצלחה כבירה.
בכלל, השירות עתיק היומין של מתן תשובות לשאלות של אנשים מאמינים, מוכיח את עצמו כמוקד הפעילות הקהילתית גם ברשת של ימינו. במידה רבה, כי הוא מושך לא רק דתיים או "מתחזקים" אלא גם אנשים שפשוט מבקשים להבין טוב יותר את היהדות.
מעבר לכך, מה שמעניין במיוחד באתרי הקהילה ובפורטלים הדתיים, היא ההטרוגניות של קהל המבקרים שלהם - מאנשים שמגדירים את עצמם כמסורתיים או אפילו חילונים, דרך הציבור הדתי לאומי לגווניו ועד לחרדים מזרמים שונים. בתחום הפעילות הזה, שהוא האוונגרד החדש של החיבור בין היהדות לטכנולוגיה, כל ישראל חברים.
