"ההורים מסרבים לקבל שאני הומו"

אני בן 29 מחיפה. על פניו, הכל בסדר גמור. סיימתי צבא ואחר כך לימודים אקדמיים בהצלחה, השתלבתי בחברת הייטק משגשגת, מרוויח טוב מאוד, בריא, נראה טוב, עם קצת שכל בקודקוד, מוקף בחברים וחברות טובים, נמצא בזוגיות נפלאה כבר קרוב לחמש שנים ואפילו עדיין מרגיש מאוהב מעל הראש. אין תלונות, החיים חייכו אליי.

מה עליי לעשות? אין בכוונתי להמשיך כך עד קץ הימים. בשלב מסוים, אם הם לא יבחרו, אני איאלץ לבחור, ואולי אנתק את הקשר איתם. אולי יש לך רעיון מקורי?

בכל זאת, אינני חושבת שאופציית הניתוק היא היחידה בהכרח. זה תלוי במידת הנכונות שלך להילחם על הקשר עם ההורים. זה תלוי באישיות שלהם, ובסוג התקשורת שיש לך איתם. לפעמים, עדיף להמשיך ולריב, להתעקש, להסביר, אולי עוד שמונה שנים, אולי עוד עשר, אנשים צומחים, משתנים, גם אם זה מאוד מאוד לאט.

אני מאמינה בהתמדה ועיקשות

לחיים יש כוח משלהם, ואולי שינויים שהם יעברו (הזדקנות, התרככות), או דברים שיקרו אצלך (הרחבת משפחה, שינויים אישיים), יאפשרו בעתיד התקרבות נוספת. אני לא חושבת שיש "פטנט" לשנות עמדות רגשיות של אנשים, אבל אני מאמינה בהתמדה ועיקשות. אתה יכול לבחור, להמשיך בקשר שיש לכם היום, על כל התיסכול שבו, מתוך תקווה שהקירבה וההתבגרות המשותפת תביא את הקבלה המיוחלת.

הוריך הם מה שהם, אנשים בעלי עמדות שמרניות ורגשות ש"נצרבו" בתודעתם מילדות, והם מתקשים להגמיש את עצמם ולשנות את עמדתם. עבורך זה מעליב, זה כואב, אבל כרגע נראה שזו האמת של הקשר שלכם: הם אוהבים אותך, אך לא אוהבים את הבחירה ואת האוריינטציה המינית שלך. האפשרויות שלך, לדעתי, הן לוותר ולהתנתק, ובכך להפסיד את החום והמסגרת של המשפחה המורחבת - או לקבל את הקשר הלא שלם שיש לכם עכשיו ולהמשיך להילחם על האפשרות שיקבלו אותך, את הזוגיות שלך ואת דרך החיים שלך.

נסה לגייס את כוח ההיגיון ולהבין, שעבורם, המשמעות של היותך הומו היא מאוד מאוד שונה ממה שזה עבורך. עבורם זה סוג של "תקלה", אולי הם חשים שנכשלו, אולי מאשימים את עצמם, אולי הם פוחדים שעתידך יהיה רע, מי יודע. אינני מצדיקה את תפיסתם, אלא מציעה לך לנסות לעשות מאמץ עילאי ולהיות אמפתי לעמדה שלהם, ככל שהיא מנוגדת לעמדתך. הבעיה שלך יכולה לקרות גם אצל סטרייט. יש אנשים שהוריהם לא מקבלים את בחירתם הזוגית, לא בגלל המין, אלא בגלל גיל, מוצא ועוד. כמו שאמרת, אתה לא יכול לכפות עליהם את בחירתך, והם לא יכולים לכפות עליך, אבל עדיין אתם יכולים לשמור על קשר משפחתי מתוך הסכמה שלא להסכים.

אשמח לקרוא את הרעיונות של המגיבים, בעיקר הורים לגייז

זוג הורים מבוגרים יחסים (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

ואולי הם יקראו את דבריך ואת תגובתי, ואת תגובות הקוראים, ובעזרת הדיאלוג הפומבי הזה תקבלו עוד רעיונות כיצד לגשר על הפער. אשמח לקרוא את הרעיונות של המגיבים, ובמיוחד לקרוא תגובות של הורים לגייז שיתרמו מנסיונם כיצד לקבל את בחירת ילדיהם הגייז.

ולהורים של השואל, ברצוני לומר:

יש לכם בן מוצלח, הוא אוהב אתכם, הוא רוצה שתקבלו אותו, בחירתו המינית היא עניינו הפרטי, שלא צריך להפריע ביחסי המשפחה. אנא, נסו להיפתח ולראות את המציאות כפי שהיא, אל תטמנו את הראש בחול. כל עוד אינכם פוגשים את בן זוגו, אתם מעבירים מסר של התכחשות לדבר שהוא גרעין האישיות והזהות של הבן שלכם. אתם מכאיבים לו ומרחיקים אותו, ויש סכנה שתפסידו קשר עם בנכם. חבל. הורים רבים מופתעים, נבהלים וכואבים כשהם מגלים שילדיהם הומוסקסואלים, אבל עם הזמן הם לומדים שהעובדה הזו לא משפיעה כהוא זה על חיי המשפחה. לא מעט הורים צועדים לבסוף במצעד הגאווה, ותורמים לתהליך החברתי של מאבק על זכויות הפרט.

בעולם שבו יותר ויותר מדינות מאפשרות נישואים חד-מיניים, גם אתם יכולים לשנות את עמדתכם ולהחזיר את יחסי המשפחה לתיקונם.

עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות בענייני יחסים, ושאלות ותשובות נבחרות יתפרסמו כאן, בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית לכל הפונים.

האתר של עירית